תנ"ך - ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ־מצרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלוֹתָ֥הּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם: (הושע פרק ב פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וְנָתַתִּי לָהּ אֶת־כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת־עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָיִם: (הושע פרק ב פסוק יז)

טקסט בלבד:

ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ־מצרים: (הושע פרק ב פסוק יז)

תיקון קוראים:

ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ־מצרים: (הושע פרק ב פסוק יז)
וַאֲמַנֵי לַהּ יָת פַּרנָסַהָא מִתַּמָן וְיָת מֵישַׁר עָכוֹר לְתַחמוּדֵי נְפַשׁ וְיִתנְהוֹן תַּמָן לְמֵימְרִי כְּיוֹמֵי קְדָם וְאַף אֲנָא אַעֲבֵיד לְהוֹן נִסִין וּגבוּרָן כְּיוֹם מִסַקהוֹן מֵאַרעָא דְמִצרָיִם :

וענתה - ד': בר' ל , לג; דב' כה , ט; לא , כא; הו' ב , יז. וכיום - י"א (בלישנא): ראה הו' ב , ה. עלותה - ג' , ב' מלא וחד חסר (בלישנא): ש"א א , ז; ב , יט; הו' ב , יז.

עלותה ג' ב' מל' וחד חס' מדי עלתה בבית יי' בעלותה את אישה וכיום עלותה .

ואת - עמק - ל'; וענתה - ד'; וכיום - ל'; עלותה - ג'.

את כרמיה - תירגם יונתן לשון פרנסים ומנהיגים; וכן "לא יפנה דרך כרמים" (איוב כד , יח) , וכן "כרמי שלי לא נטרתי" (שה"ש א , ו). [דבר אחר (ראה פר"כ ה , ח): "והולכתיה המדבר" (לעיל , טז) - למדבר סיחון ועוג. ובסיגנון זה נתנבא יחזקאל , שנאמר "והוצאתי (לפנינו: והבאתי) אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם... כאשר נשפטתי את אבותיכם" וגו' , "והבאתי אתכם במסורת הברית... וברותי מכם המורדים" וגו' (כ , לה - לח); והכשרים אקיים , וזהו: את כרמיה.] ואת עמק עכור - עומק הגלות שהן עכורין שם , אתן לה לפתח תקוה - תחילת תקוה; שמתוך אותן צרות תתן לב לשוב אלי. וענתה שמה - לשון דירה , כמו "מעון אריות" (נח' ב , יב). כימי נעוריה [ - שישבה במצרים ימים רבים. וכיום עלותה וגו'] - שצעקה אלי ממצרים , מתוך שיעבוד , [וגאלתיה; כן גם עתה.]

ונתתי לה את כרמיה - הריני משיב לך דגני ותירושי (ראה לעיל , יא) משם , מארץ ישראל , ואת עמק עכור , הוא ארץ ישראל , שנעכר ונחרב הוא עכשיו - עוד יהיה לך לפתח תקוה טובה. כנגד שאמר למעלה "והשבתי כל משושה" (פס' יג) , הריני אומר לה; וענתה שירה שם כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים - ששׂררה על הים (ראה שמ' טו).

ונתתי... את כרמיה - הפך "והשימותי גפנה" (לעיל , יד); ותחת עמק עכור - שעכרתיה , שהוא עמק יזרעאל , ישוב לפתח תקוה. וענתה - תנגן ותשיר; כמו "ותען להם מרים" (שמ' טו , כא). ויש אומרים (ראה רש"י): ותדור שמה , מגזרת "מעון" (דב' כו , טו) , ויפרש ככה "וענה איים באלמנותיו" (יש' יג , כב; ראה רש"י). והוא רחוק בעיני.

וענתה שמה - כמו "ותען להם מרים" (שמ' טו , כא).

כרמיה משם - מן המדבר שהוא ארץ ציה וצמא (ע"פ יח' יט , יג) , כלומר: שמחה מועטת ומזונות מצומצמים. ואת עמק עכור לפתח תקוה - מקום גלותם ושביָם שהן נעכרין בו , לפתח תקוה - למזונות. שלא תצפה ותקוה למזונות ולפרנסה אלא בצמצום ובחסר בארץ אויביהם; שכל מה שהן יגיעים , באים האומות ונוטלין. ועמק עכור האמור כאן - כמו "עמק יזרעאל" (הו' א , ה) ו"עמק יהושפט" (יואל ד , ב) שפירשתי למעלה (הו' א , ה). וענתה - ותגור שם בגֵירות. כימי נעוריה - שעיכבה במדבר ארבעים שנה עד תום כל הדור העושה הרע בעיניי (ע"פ במ' לב , יג); אף במדבר העמים (ע"פ יח' כ , לה) תעכב ימים רבים , עד אברר מהם המורדים והפושעים בי (ע"פ יח' כ , לח) , לצרף ולברר וללבן עד עת קץ (ע"פ דנ' יא , לה). ולדבר זה אמר למעלה "הנה אנכי מפתיה" (פס' טז) - שדרך העולם , כשאדם דר בארץ נכריה ואינו מוצא שם קורת רוח , הוא שב לארץ מולדתו , ואֵילו לא ישימו על לבם לעלות לארצם בהיותם במחסור בארץ אויביהם , אלא אף מארצם ילכו לשוטט בארצות הגוים למצוא רווחה. והוא שיתנם לרחמים לפני שוביהם וריחמום (ע"פ מ"א ח , נ); והוא שאמר "ודברתי על לבה" (לעיל , טז).

ונתתי לה את כרמיה משם - משם , מהמדבר (ראה לעיל , טז) , אתן לה כל ארצה כמו שהיתה לה; כלומר: אֲיַעֵד אותה שם במדבר להטיב לה בארצה. ולפי שבמדבר העמים (ראה פירושו לעיל , טז) יצרף אותם ויכלה הפושעים והמורדים , ויפחדו הנשארים , לפיכך יהיו צריכים תנחומים ולדבר על לבם שיתן להם האל את ארצם כבתחלה; לפיכך אמר "ודברתי על לבה" (שם). ואע"פ שפירשנו כי התנחומין יהיו מהצער שסבלה בגלות , הכל יהיה לזה ולזה. ומה שזכר כרמיה - לפי שזכר בפורענות "והשימותי גפנה" (לעיל , יד) , אמר בנחמה: כרמיה. ואת עמק עכור לפתח תקוה - לפי שבתחלת בואם לארץ בימי יהושע קרה להם העון הזה , והוא דבר עכן (ראה יהו' ז , ובעיקר פס' כו) , הבטיחם שלא יפחדו בהכנסם לארץ שלא יקרם שום עון; כי כלם יהיו מצורפין וטהורים , כי במדבר העמים יִצָרפו. ואותו עמק עכור לא יקרא עוד כן , כי שמו הוא לגנאי , אלא יקרא לו שם לשבח והוא 'פתח תקוה'. ומה שאמר פתח ולא אמר עמק , כמו שהיה - לפי שיהיה להם כפתח , כי משם יכנסו לארץ כמו שעשו בתחלה. ויהיה להם תקוה ואחרית טוב , לפיכך יקראו לו 'פתח תקוה'. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש עמק עכור - עמק יזרעאל , שעכרתיה שם (ראה הו' א , ד - ה) , ישוב לפתח תקוה. ורבינו שלמה פירש: עומק הגלות שהם עכורים שם אתן לפתח תקוה - תוחלת , ותקוה שמתוך אותם צרות תתן לב לשוב אלי. ויונתן תרגם: "ואמני לה ית פרנסהא מתמן וית מישר עכור לתחמודי נפש". ורב סעדיה גאון פירש: יעשה האל עמהם נפלאות בעמק שנהרג בו עכן באותו הזמן , ויקראו לו 'פתח תקוה' וישירו לאל על הנפלאות; וזהו שאמר: וענתה שמה - מן "ותען להם מרים" (שמ' טו , כא). כימי נעוריה - כמו הנס שעשה האל לישראל בימי סיסרא , אמר "ותשר דבורה" (שו' ה , א); וכן דוד אמר "וידבר דוד ליי' את דברי השירה הזאת" (ש"ב כח , א). וכיום עלותה מארץ מצרים - שירת משה על ים סוף (ראה שמ' טו). ויונתן תרגם: "ויתנהון תמן למימרי כיומי קדם ואף אנא אעביד להון ניסין וגבורן כיום מסקהון מארעא דמצרים".

משם - אינו רומז במדבר; אבל הטעם - על המציאות והעולם , ובפרט על ארץ ישראל. וכבר כתב הרב משה (מש"ת יסודי התורה א , א): לדעת שיש שם מצוי ראשון. לפתח תקוה - ואין זה הפכי במלות לעמק עכור , אבל בענין. וכבר זכרתי לפנים כמו זה רבים , ובפרט יש לאין מספר במשלי. ואמנם עם היותו נאות בהפכות , הנה היה זה ראש מלכות ישראל בתחלת יהושע , כמו שפירש: כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים. ואין קושיא ממלת כיום אצל מי שהוא בקי בעִברי. וכן ידוע בעִברי ענין וענתה וכל שרש 'ענה'.

ומשם אבטיחנה שאתן לה כרמיה משם; את עמק עכור יהפך להם לפתח תקוה - הגלות שהיו שם ועכורים , כמו בתוך עמק עמוק שאין לו פתח , עכשיו יהיה להם לפתח תקוה. וענתה שמה - יש לפרש לשון צער , כמו "וענה גאון ישראל" (הו' ה , ה); שתצטער שם במדבר כמו שנצטערו ישראל במדבר כשעלו ממצרים. או יש לפרשו לשון שירה , כמו "ותען להם מרים" (שמ' טו , כא); שישבחו את השם כמו ששבחוהו במדבר כשעלו ממצרים , ברוב הניסים שעשה להם.
ריכוז קישורים