תנ"ך - והיה׀
ביום
ההוא
אענה
נאם־ה'
אענה
את־השמים
והם
יענו
את־הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֣ה׀
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
אֶֽעֱנֶה֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
אֶעֱנֶ֖ה
אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם
וְהֵ֖ם
יַעֲנ֥וּ
אֶת־הָאָֽרֶץ:
(הושע פרק ב פסוק כג)
וְהָיָה׀
בַּיּוֹם
הַהוּא
אֶעֱנֶה
נְאֻם־יְהוָה
אֶעֱנֶה
אֶת־הַשָּׁמָיִם
וְהֵם
יַעֲנוּ
אֶת־הָאָרֶץ:
(הושע פרק ב פסוק כג)
והיה׀
ביום
ההוא
אענה
נאם־ה'
אענה
את־השמים
והם
יענו
את־הארץ:
(הושע פרק ב פסוק כג)
והיה׀
ביום
ההוא
אענה
נאם־יהוה
אענה
את־השמים
והם
יענו
את־הארץ:
(הושע פרק ב פסוק כג)
וִיהֵי
בְּעִדָּנָא
הַהוּא
אֲקַבֵּיל
צְלוֹתְכוֹן
אֲמַר
יְיָ
אֲפַקֵיד
יָת
שְׁמַיָא
וְאִנוּן
יַחֲתוּן
מִטרָא
עַל
אַרעָא
:
והיה
-
ו'
בטעמא
(מונח
לגרמיה)
בסיפרא:
הו'
ב
,
כג;
עמ'
ח
,
ט;
מי'
ד
,
א;
ה
,
ו;
זכ'
יג
,
ד;
יד
,
ח.
אענה
את
השמים
-
לִצוֹק
אל
השחקים
מפלג
הטוב
(ראה
תענית
ח
,
ב)
התלויים
במאמר
(ראה
ב"ר
ד
,
ד
ושם
,
ו)
,
והם
יענו
-
לִצוֹק
מטר
על
הארץ
(ראה
ב"ר
ד
,
ד
ושם
,
ו).
אענה
את
השמים
-
לפי
שאמר
למעלה
"לכן
אשוב
ולקחתי
דגני
בעתו
ותירושי
במועדו"
(פס'
יא)
,
שאין
הקדוש
ברוך
הוא
מלקה
אלא
על
ידי
עצירת
גשמים
-
שכשלא
יהיה
מטר
על
הארץ
והארץ
לא
תתן
את
יבולה
(ראה
דב'
יא
,
יז);
וזהו
לפי
שבגדה
בי
,
כמו
שמפורש
בעיניין.
אבל
מיכן
ואילך
,
שתשבית
ותסיר
זנוניה
מפניה
ונאפופיה
מבין
שדיה
(ראה
לעיל
,
ד)
,
ותקראי
לי
'אישי'
(ראה
לעיל
,
יח)
,
הריני
חוקר
ועונה
את
השמים
ליתן
להם
גשמים.
ושמא
תאמר:
והלא
גשמים
בשמים
,
ואין
הקדוש
ברוך
הוא
עונה
הגשמים
לשמים?
הרי
לימדנו
הכתוב
"ויעש
אלהים
את
הרקיע
ויבדל
בין
המים
אשר
מתחת
לרקיע
ובין
המים
אשר
מעל
לרקיע"
(בר'
א
,
ז)
-
שהשמים
העליונים
תלויים
במאמר.
כך
מפורש
בבראשית
רבא
(ב"ר
ד
,
ג).
והם
יענו
את
הארץ
-
להוריד
מטר
על
פני
תבל
ארצה
(ע"פ
איוב
לז
,
יב).
והיה.
אענה
-
כמו
"והכסף
יענה
את
הכל"
(קה'
י
,
יט)
[
-
ימציא].
וטעם
אענה
פעמים
-
תמיד;
כדרך
"נשאו
נהרות
יי'"
(תה'
צג
,
ג)
,
כמו
שפירשתי.
אענה
את
השמים
-
הפך
"ונתתי
את
שמיכם
כברזל"
(וי'
כו
,
יט).
והם
יענו
את
הארץ
-
שיתנו
טלם
וגשמיהם
בעתם.
והיה
ביום
ההוא
אענה
נאם
יי'
-
פירוש:
יאמר
הנביא:
אם
יחזרו
בתשובה
,
אענה
להם
נאם
יי';
כמו
"והכסף
יענה
את
הכל"
(קה'
י
,
יט).
אענה
להם
את
השמים
-
שיתן
את
המטר
,
והם
יענו
את
הארץ
-
כלומר:
ימצאו
למלך
הארץ
לעבוד
לו.
אענה
את
השמים
-
לפתוח
את
אוצרו
הטוב
(ע"פ
דב'
כח
,
יב).
הם
יענו
את
הארץ
-
ויתן
טלם
וגשמיהם.
והארץ
תענה
את
הדגן
-
להצמיח
,
להוציא
פרי
תבואה
(ע"פ
תה'
קז
,
לז);
והם
-
הדגן
והתירוש
והיצהר
,
יענו
את
יזרעאל
-
ישראל
,
לחיותם
לשובע.
[אענה
את
השמים
והם
יענו
את
הארץ;
והארץ
תענה
את
הדגן
וגו'
והם
יענו
את
יזרעאל
-
"והכסף
יענה
את
הכל"
(קה'
י
,
יט).
פירושו:
מטריח;
והם
יטריחו
זה
את
זה.
ויזרעאל
הוא
ישראל
,
כי
כינוי
הוא.
מצאתי
בפרחון
(מחה"ש:
'ענה')].
והיה
ביום
ההוא...
אענה
את
השמים
-
כנגד
שאמר
"ולקחתי
דגני"
(לעיל
,
יא)
,
אמר
כי
אז
,
בזמן
הישועה
,
השמים
יתנו
טלם
והארץ
תתן
את
יבולה
(ראה
זכ'
ח
,
יב).
ואמר
אענה
את
השמים
-
השמים
שהיו
נעצרים
בהיותם
בארץ
,
כמו
בימי
אחאב
(ראה
מ"ב
יז
,
א
,
ז)
-
בשובם
לארץ
בימי
הישועה
לא
יֵעצרו
עוד.
ואמר
אענה
-
כאלו
השמים
שואלים
שיתנו
מטר
כמשפטם
,
ואני
אענם
וארצה
שיתנו
מטר
כמשפט
,
גשמי
ברכה.
וזהו
אענה
-
שיהיה
רצוני
בהם.
והם
יענו
את
הארץ
-
כאלו
הארץ
שואלת
מטר
ומתאוה
לו.
והיה
ביום
ההוא
אענה
נאום
יי'
,
והם
יענו
וגו'
-
כל
ענין
סוג
'ענה'
הוא
מציאות
דבר
אצל
דבר
,
וה'דבר'
-
סוג
לעצם
ולמקרה;
וכל
זה
גלוי
לבקיאים
בעברי
ובהגיון.
אבל
ראה
איך
הפליג
כאן
לסדר
סבות
פועלות
קצתם
תחת
קצתם
בסדור
,
ואיך
הפליג
תחלה
להניח
בכלל:
אענה
נאום
יי'
,
כי
הוא
הסיבה
המניעה
והממציאה
הכוללת
לכל
הבא
אחר
זה;
ואחר
זה
סדר
מדרגות.
וזה
,
שהשם
פועל
ומניע
לשמים
,
רוצה
לומר:
לגשמים
השמימיים
,
והם
יניעו
וימציאו
לארץ;
והיא
תמציא
הצמחים
,
והצמחים
ימציאו
שלימות
ארץ
ישראל
שראשה
שומרון
,
אחר
אחאב
ששם
גבול
יזרעאל
,
שקדם
לפנים
בתוכחת
שהיה
בן
זנונים
(ראה
הו'
א
,
ב
-
ד).
אך
עתה
לא
כן
הוא
,
אבל
הוא
הפך
,
כאמרו:
והיה
ביום
ההוא
אענה
נאם
יי'
-
ומפרש:
אענה
את
השמים
-
ליתן
בהם
מטר.
והם
יענו
את
הארץ
-
שימטירו
עליה.