תנ"ך - והיה׀ ביום ההוא אענה נאם־ה' אענה את־השמים והם יענו את־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא אֶֽעֱנֶה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אֶעֱנֶ֖ה אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם וְהֵ֖ם יַעֲנ֥וּ אֶת־הָאָֽרֶץ: (הושע פרק ב פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה׀ בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם־יְהוָה אֶעֱנֶה אֶת־הַשָּׁמָיִם וְהֵם יַעֲנוּ אֶת־הָאָרֶץ: (הושע פרק ב פסוק כג)

טקסט בלבד:

והיה׀ ביום ההוא אענה נאם־ה' אענה את־השמים והם יענו את־הארץ: (הושע פרק ב פסוק כג)

תיקון קוראים:

והיה׀ ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ: (הושע פרק ב פסוק כג)
וִיהֵי בְּעִדָּנָא הַהוּא אֲקַבֵּיל צְלוֹתְכוֹן אֲמַר יְיָ אֲפַקֵיד יָת שְׁמַיָא וְאִנוּן יַחֲתוּן מִטרָא עַל אַרעָא :

והיה - ו' בטעמא (מונח לגרמיה) בסיפרא: הו' ב , כג; עמ' ח , ט; מי' ד , א; ה , ו; זכ' יג , ד; יד , ח.

והיה - ו' בט' בסיפ'.

אענה את השמים - לִצוֹק אל השחקים מפלג הטוב (ראה תענית ח , ב) התלויים במאמר (ראה ב"ר ד , ד ושם , ו) , והם יענו - לִצוֹק מטר על הארץ (ראה ב"ר ד , ד ושם , ו).

אענה את השמים - לפי שאמר למעלה "לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו" (פס' יא) , שאין הקדוש ברוך הוא מלקה אלא על ידי עצירת גשמים - שכשלא יהיה מטר על הארץ והארץ לא תתן את יבולה (ראה דב' יא , יז); וזהו לפי שבגדה בי , כמו שמפורש בעיניין. אבל מיכן ואילך , שתשבית ותסיר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה (ראה לעיל , ד) , ותקראי לי 'אישי' (ראה לעיל , יח) , הריני חוקר ועונה את השמים ליתן להם גשמים. ושמא תאמר: והלא גשמים בשמים , ואין הקדוש ברוך הוא עונה הגשמים לשמים? הרי לימדנו הכתוב "ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע" (בר' א , ז) - שהשמים העליונים תלויים במאמר. כך מפורש בבראשית רבא (ב"ר ד , ג). והם יענו את הארץ - להוריד מטר על פני תבל ארצה (ע"פ איוב לז , יב).

והיה. אענה - כמו "והכסף יענה את הכל" (קה' י , יט) [ - ימציא]. וטעם אענה פעמים - תמיד; כדרך "נשאו נהרות יי'" (תה' צג , ג) , כמו שפירשתי. אענה את השמים - הפך "ונתתי את שמיכם כברזל" (וי' כו , יט). והם יענו את הארץ - שיתנו טלם וגשמיהם בעתם.

והיה ביום ההוא אענה נאם יי' - פירוש: יאמר הנביא: אם יחזרו בתשובה , אענה להם נאם יי'; כמו "והכסף יענה את הכל" (קה' י , יט). אענה להם את השמים - שיתן את המטר , והם יענו את הארץ - כלומר: ימצאו למלך הארץ לעבוד לו.

אענה את השמים - לפתוח את אוצרו הטוב (ע"פ דב' כח , יב). הם יענו את הארץ - ויתן טלם וגשמיהם. והארץ תענה את הדגן - להצמיח , להוציא פרי תבואה (ע"פ תה' קז , לז); והם - הדגן והתירוש והיצהר , יענו את יזרעאל - ישראל , לחיותם לשובע. [אענה את השמים והם יענו את הארץ; והארץ תענה את הדגן וגו' והם יענו את יזרעאל - "והכסף יענה את הכל" (קה' י , יט). פירושו: מטריח; והם יטריחו זה את זה. ויזרעאל הוא ישראל , כי כינוי הוא. מצאתי בפרחון (מחה"ש: 'ענה')].

והיה ביום ההוא... אענה את השמים - כנגד שאמר "ולקחתי דגני" (לעיל , יא) , אמר כי אז , בזמן הישועה , השמים יתנו טלם והארץ תתן את יבולה (ראה זכ' ח , יב). ואמר אענה את השמים - השמים שהיו נעצרים בהיותם בארץ , כמו בימי אחאב (ראה מ"ב יז , א , ז) - בשובם לארץ בימי הישועה לא יֵעצרו עוד. ואמר אענה - כאלו השמים שואלים שיתנו מטר כמשפטם , ואני אענם וארצה שיתנו מטר כמשפט , גשמי ברכה. וזהו אענה - שיהיה רצוני בהם. והם יענו את הארץ - כאלו הארץ שואלת מטר ומתאוה לו.

והיה ביום ההוא אענה נאום יי' , והם יענו וגו' - כל ענין סוג 'ענה' הוא מציאות דבר אצל דבר , וה'דבר' - סוג לעצם ולמקרה; וכל זה גלוי לבקיאים בעברי ובהגיון. אבל ראה איך הפליג כאן לסדר סבות פועלות קצתם תחת קצתם בסדור , ואיך הפליג תחלה להניח בכלל: אענה נאום יי' , כי הוא הסיבה המניעה והממציאה הכוללת לכל הבא אחר זה; ואחר זה סדר מדרגות. וזה , שהשם פועל ומניע לשמים , רוצה לומר: לגשמים השמימיים , והם יניעו וימציאו לארץ; והיא תמציא הצמחים , והצמחים ימציאו שלימות ארץ ישראל שראשה שומרון , אחר אחאב ששם גבול יזרעאל , שקדם לפנים בתוכחת שהיה בן זנונים (ראה הו' א , ב - ד). אך עתה לא כן הוא , אבל הוא הפך , כאמרו:

והיה ביום ההוא אענה נאם יי' - ומפרש: אענה את השמים - ליתן בהם מטר. והם יענו את הארץ - שימטירו עליה.
ריכוז קישורים