תנ"ך - וזרעתיה
לי
בארץ
ורחמתי
את־לא
רחמה
ואמרתי
ללא־עמי
עמי־אתה
והוא
יאמר
אלהי:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּזְרַעְתִּ֤יהָ
לִּי֙
בָּאָ֔רֶץ
וְרִחַמְתִּ֖י
אֶת־לֹ֣א
רֻחָ֑מָה
וְאָמַרְתִּ֤י
לְלֹֽא־עַמִּי֙
עַמִּי־אַ֔תָּה
וְה֖וּא
יֹאמַ֥ר
אֱלֹהָֽי:
פ
(הושע פרק ב פסוק כה)
וּזְרַעְתִּיהָ
לִּי
בָּאָרֶץ
וְרִחַמְתִּי
אֶת־לֹא
רֻחָמָה
וְאָמַרְתִּי
לְלֹא־עַמִּי
עַמִּי־אַתָּה
וְהוּא
יֹאמַר
אֱלֹהָי:
פ
(הושע פרק ב פסוק כה)
וזרעתיה
לי
בארץ
ורחמתי
את־לא
רחמה
ואמרתי
ללא־עמי
עמי־אתה
והוא
יאמר
אלהי:
פ
(הושע פרק ב פסוק כה)
וזרעתיה
לי
בארץ
ורחמתי
את־לא
רחמה
ואמרתי
ללא־עמי
עמי־אתה
והוא
יאמר
אלהי:
פ
(הושע פרק ב פסוק כה)
וַאֲקַיְמִנוּן
קֳדָמַי
בַּאֲרַע
בֵּית
שְׁכִינְתִי
וַאֲרַחֵים
עֲלֵיהוֹן
דְּלָא
רְחִימִין
בְּעוּבָדֵיהוֹן
וְאֵימַר
לְדַהֲוֵיתִי
אָמַר
לְהוֹן
לָא
עַמִי
בְּרַם
עַמִי
אַתּוּן
וְהוּא
יֵימַר
אֱלָהִי
:
ללא
-
י"א
(מלא
וחסר):
יש'
סה
,
א
(פעמיים);
הו'
ב
,
כה;
עמ'
ו
,
יג;
איוב
כו
,
ב
,
ג;
לט
,
טז;
דה"ב
יג
,
ט;
טו
,
ג
(שלוש
פעמים).
אתה
-
כ"ו
מלעל
(בפתח;
כך
נוסח
ההערה
,
אבל
למעשה
יש
כ"ז):
בר'
ג
,
יט;
כב
,
יב;
כט
,
טו;
לב
,
יח;
מט
,
ג;
שמ'
לג
,
ג;
שו'
יב
,
ה;
ש"א
יז
,
לג;
כ
,
ח;
ל
,
יג;
ש"ב
טו
,
ב
,
יט;
מ"א
א
,
מב;
יש'
מא
,
ט;
מד
,
כא;
יר'
ב
,
כז;
יז
,
יז;
הו'
ב
,
כה;
חב'
ב
,
טז;
תה'
ב
,
ז;
כה
,
ז;
מ
,
יח;
ע
,
ו;
עו
,
ח;
עז'
ט
,
טו;
דה"א
כח
,
ג;
דה"ב
יד
,
י.
(ואחד:
ואתה
-
מ"ב
ט
,
כה).
יאמר
אלהי
-
ב':
הו'
ב
,
כה;
דה"ב
יח
,
יג.
וזרעתיה
-
ל';
ללא
-
י"א;
יאמר
אלהי
-
ב'.
וזרעתיה
לי
-
כזורע
סאה
להכניס
כמה
כורין
[כן
יתוספו
עליהם
כמה
גרים].
וזרעתיה
לי
בארץ
-
לפי
שאמר
למעלה
"קרא
שמו
יזרעאל"
(הו'
א
,
ד)
,
שזה
דימיון
לישראל
שיהו
מפוזרים
בארצות
,
חזר
וריפא
כאן:
ורחמתי
את
לא
רוחמה.
ולפי
שאמר
למעלה
"כי
אתם
לא
עמי"
(שם
,
ט)
,
חזר
וריפא
כאן:
עמי
אתה
,
והוא
יאמר:
אלהי.
וזרעתיה
-
שירבו
ויפרו
כזרע
הארץ.
וריחמתי
את
לא
רוחמה
-
הם
האבות.
ואמרתי
ללא
עמי
-
הם
שנולדו
בגלותם.
וזאת
הנבואה
לעתיד.
או
היא
קשורה:
אילו
שבו
הגולים
מדרכם
הרעה
-
היו
שבים
אל
ארצם.
ואל
תתמה
לומר:
אחר
שהשם
גזר
עליהם
שיעמדו
בגולה
שנים
רבות
,
איך
ישובו?
כי
הנה
אמר
ירמיהו
על
ירושלם
"ביד
מלך
בבל
תנתן"
(כא
,
י).
והוא
מצוה
"עשו
משפט"
(כב
,
ג)
,
ואם
תעשו
כן
,
לא
יחרב
הבית;
ואם
לא
תעשו
כן
,
יהיה
לחרבה.
וזרעתיה
לי
בארץ
-
לפרות
ולרבות.
וזרעתיה
לי
בארץ
-
שיהיו
רבים
כזרע
הארץ
ויהיו
לי
,
לא
כבתחלה.
ויונתן
תרגם:
"ואקמינון
בארע
בית
שכינתי".
ורבותינו
ז"ל
פרשו
(ראה
פסחים
פז
,
ב)
בארץ
-
בארץ
העמים;
שאמרו:
אמר
רבי
אלעזר:
לא
הגלה
הקדוש
ברוך
הוא
את
ישראל
לבין
האומות
אלא
כדי
שיתוספו
עליהם
גרים
,
שנאמר:
וזרעתיה
לי
בארץ;
כלום
אדם
זורע
סאה
שלחטין
,
אלא
להכניס
כמה
כורין!
וזרעתיה
לי
בארץ
-
כלומר:
בארצם
ולא
בארץ
אחרת;
כמו
"וזמורת
זר
תזרענו"
(יש'
יז
,
י)
ו"סורי
הגפן
נכריה"
(יר'
ב
,
כא).
וגם
עתה:
ורחמתי
את
לא
רוחמה
ואמרתי
ללא
עמי
וגו'.
ובכלל
הפך
מה
שקדם
בתוכחות;
רק
ששם
'יזרעאל'
לא
שונה.
ובאור
כלל
אלו
העניינים
'אוצר
יי''
יבא.
והוא
יאמר
אלהי
-
זה
הפלגת
ענין
המצטרף
,
כי
זה
שוה
בענין
עם
שיאמר
'ואני
אומר
אלהיכם'
,
הפך
מה
שקדם
"ואנכי
לא
אהיה
לכם"
(הו'
א
,
ט).