תנ"ך - פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה עֲרֻמָּ֔ה וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ כְּי֖וֹם הִוָּֽלְדָ֑הּ וְשַׂמְתִּ֣יהָ כַמִּדְבָּ֗ר וְשַׁתִּהָ֙ כְּאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה וַהֲמִתִּ֖יהָ בַּצָּמָֽא: (הושע פרק ב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

פֶּן־אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא: (הושע פרק ב פסוק ה)

טקסט בלבד:

פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא: (הושע פרק ב פסוק ה)

תיקון קוראים:

פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא: (הושע פרק ב פסוק ה)
דִּלמָא אֲסַלֵיק שְׁכִינְתִי מִנַהּ וְאַעדֵּי יְקָרַהּ וַאֲשַׁוֵינַהּ רַטִישָׁא כְיוֹמַיָא קַדמָאֵי עַד לָא אִתקָרַבַת לְפֻלחָנִי וִיחוּל רוּגזִי עֲלַהּ כְּמָא דְחָל עַל עַם דָּרָא דַּעֲבַרוּ עַל אוֹרָיתִי בְמַדבְּרָא וַאֲשַׁוֵי אַרעַהּ צָדיָא וַאֲקַטְלִנַהּ בְּבֻצרָתָא :

כיום - י"א (בלישנא): יהו' י , יג; ש"א יח , י; יש' ט , ג; הו' ב , ה , יז; עמ' ח , י; זכ' יד , ג; תה' צ , ד; צה , ח; איכה ב , ז , כב. כמדבר - ו': יש' יד , יז; כז , י; יר' ט , יא; הו' ב , ה; צפ' ב , יג; תה' קו , ט. כארץ - ה': בר' יג , י; *דב' יא , י; הו' ב , ה; תה' עח , סט; קמג , ו.

אפשיטנה - ל'; והצגתיה - ל'; כיום - י"א; הולדה - ל'; כמדבר - ו'; ושתה - ל'; כארץ - ה'; והמתיה - ל'.

כיום הולדה - כמו שמצאתיה במצרים; כמו שמפורש ביחזקאל: "ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך... ותושלכי על (בנוסחנו: אל) פני השדה בגועל נפשך" , "לא חסה עליך עין" (יח' טז , ד - ה). כמדבר - גזירות שגזרתי עליהם במדבר (ראה ת"י): "שם יתמו ושם ימותו" (ראה במ' יד , לה). והמתיה - "ואקטלינה" (ת"י).

פן אפשיטנה ערומה - מתכשיט שלה. מ"ם של ערומה דגושה היא; וכן "עירומים הם" (בר' ג , ז); וכן "בגדי ערומים" (איוב כב , ו); והוא לשון "ערום" (יש' כ , ב). וכן הוא אומר ביחזקאל "והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך" (כג , כו); שכן משפט הנואפות (ע"פ יח' כג , מה). והצגתיה כיום היולדה - במצרים , דכתיב "ואעבור עלייך" (יח' טז , ו) , וכתיב "ואת ערום ועריה" (שם , ז). ובִמקום שרבצה במרעה הטוב (ע"פ יח' לד , יח) - ושתיה כארץ צייה.

פן. כיום הולדה - בהיותה במצרים; כאשר הזכיר יחזקאל "ואת ערום ועריה" (טז , ז). והצגתיה - כמו "ויצג את המקלות" (בר' ל , לח). ושמתיה כמדבר - לא אדם בו. וטעם בצמא - בעבור שהיא אומרת "נותני לחמי ומימי... ושיקויי" (להלן , ז).

אמרו לאחיכם עמי - פירוש: יאמר הנביא: למה תאמרו לאחיכם שהם עמי ולאחותיכם שהיא רוחמה? ולא יתכן זה , כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה! אלא: תסר זנוניה מפניה; ואם לא תסר זנוניה , אפשיטנה ערומה וגו'.

אבל ריבו באמכם ריבו - שהיא גרמה לכם ליקרא "לא רוחמה" (הו' א , ו) ו"לא עמי" (שם , ט). כי היא לא אשתי - ונקל לי להוציאה מביתי; ואיני בוגד בה בכך , שאינה לי אלא פלגש. וכך תאמרו: הלא אין את אשת אבינו , שיקשה בעיניו לשלחך מביתו! על מה את בוטחת? הסירי זנונייך מפניך ונאפופיך מבין שדייך , שאחרים מועכים ומעשים אותם (ע"פ יח' כג , ג) , פן יפשיטך ערומה , וכל העניין. כמדבר - בנפש יבשה אין כל (ע"פ במ' יא , ו).

פן אפשיטנה ערומה - אפשיטנה ואניחנה ערומה. והצגתיה כיום הולדה - אעמידנה ערומה כיום שנולדה , כמו שאמר "ערום יצאתי מבטן אמי" (איוב א , כא); והעניין כפול במלות שונות. והוא על דרך המשל , כמו שאמר יחזקאל "ביום הולדת אותך" , ואמר "ואת ערום ועריה" , ואמר "ואלבישך רקמה" , וכל העניין כמו שהוא (טז , ה , ז , י). ומשל הלידה הוא כשהיו במצרים עבדים , כמו שפירשנו שם (טז , ד). ושמתיה כמדבר - שהוא הפקר לכל; ועוד , שלא ימָצא בו שום מחיה ושום צורך האדם - כן אסיר כל טובי מהם ויהיו מופקרים לכל; כמו שאמר "והסתרתי פני מהם והיה לאכול" (דב' לא , יז). גם מורה על חרבן הארץ , כמו שאמר "נצתה כמדבר" (יר' ט , יא). ושתיה כארץ ציה - העניין כפול במלות שונות; וכן והמתיה בצמא - כי המדבר הוא צמאון אשר אין בו מים (ע"פ דב' ח , טו). ואפשר שיהיה בצמא משל לבטול התורה והנבואה , כמו שאמר "היו שריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיי'" (איכה ב , ט). והצמא הוא משל לבטול התורה והנבואה , כמו שאמר "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמֹע את דבר יי'" (בנוסחנו: דברי; עמ' ח , יא). ויונתן תרגם: "דלמא אסלק שכינתי מבינה ואעדי יקרא ואשוינה רטישא כיומיא קדמאי על דלא איתקריבת לפולחני ויחול רוגזי עלה כמה דחל על עם דרא דעברו על אוריתא במדברא ואשוינה ארעא צדיא ואקטלינה בצחותא"; נוסח אחר: "בבוצרתא".

והמיתיה בצמא - כי לא אמר 'והֵמַתיה' על משקל 'והֵקמתיה' , 'והמיתותיה' על משקל וַהֲקימותיה , אלא והמִתיה , על משקל "עד שהבאתיו" (בנוסחנו: שהביאתיו; שה"ש ג , ד) - שלא אמר 'שהֵביאתיו' כמו 'שהֵמַתיו' , או 'שהֲבִיאותיו' כמו 'שהקימותיו' , אלא "שהֲבֵאתיו".
ריכוז קישורים