תנ"ך - ואכלו
ולא
ישבעו
הזנו
ולא
יפרצו
כי־את־ה'
עזבו
לשמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָֽכְלוּ֙
וְלֹ֣א
יִשְׂבָּ֔עוּ
הִזְנ֖וּ
וְלֹ֣א
יִפְרֹ֑צוּ
כִּֽי־אֶת־יְהוָ֥ה
עָזְב֖וּ
לִשְׁמֹֽר:
(הושע פרק ד פסוק י)
וְאָכְלוּ
וְלֹא
יִשְׂבָּעוּ
הִזְנוּ
וְלֹא
יִפְרֹצוּ
כִּי־אֶת־יְהוָה
עָזְבוּ
לִשְׁמֹר:
(הושע פרק ד פסוק י)
ואכלו
ולא
ישבעו
הזנו
ולא
יפרצו
כי־את־ה'
עזבו
לשמר:
(הושע פרק ד פסוק י)
ואכלו
ולא
ישבעו
הזנו
ולא
יפרצו
כי־את־יהוה
עזבו
לשמר:
(הושע פרק ד פסוק י)
יֵיכְלוּן
וְלָא
יִסבְּעוּן
יִסְבוּן
נְשִׁין
וְלָא
יוֹלְדוּן
בְּנִין
אֲרֵי
יָת
פֻּלחָנָא
דַייָ
שְׁבַקוּ
וְלָא
נְטַרוּ
:
יפרצו
-
ב':
הו'
ד
,
י;
מש'
ג
,
י.
ולא
יפרצו
-
לא
יגדלו
בנים
(ראה
ירוש'
יבמות
ו
,
ג
[ז
,
ג]).
הזנו
ולא
יפרוצו
-
אע"פ
שיזנו
,
לא
יַרבו
בנים.
ואכלו
-
זאת
היא
הפקידה
(ראה
לעיל
,
ט).
הזנו
-
נפשם
,
גם
אחרים.
ולא
יפרצו
-
ולא
ירבו;
כמו
"ויפרץ
האיש"
(בר'
ל
,
מג).
כי
את
יי'
עזבו
לשמור
-
דרכו
או
תורתו.
ואכלו
ולא
ישבעו
-
פירוש:
על
כל
אילו
הרעות
שיעשו
,
שאוכלים
חטאת
עמי
(ראה
לעיל
,
ח)
,
לא
ישבעו.
הזנו
ולא
יפרצו
-
כלומר:
לא
ירבו;
כמו
"ויפרץ
האיש"
(בר'
ל
,
מג).
עזבו
לשמר
-
משמרתו
,
שנתן
להם
לשמר;
שהרי
זנות
יין
(בנוסחנו:
ויין)
ותירוש
יקח
לב
האדם
,
ומתעהו
מדרך
החיים
לדרך
מות.
והוא
הביאם
לידי
כך
ואכלו
-
כיון
שהם
אוכלים
שלא
כדת
,
לא
תהיה
אכילתם
לברכה
ואכלו
ולא
ישבעו.
וכן
שכיבתם
עם
הנשים
,
כיון
שבזנות
הוא
,
לא
יפרצו
ולא
ירבו
,
כי
לא
יהיו
להם
מהם
בנים
,
ואם
יהיו
-
ימותו
מן
הבטן;
זהו
שאמר:
הזנו
ולא
יפרוצו.
והזנו
-
פועל
עומד;
כמו
"הזנה
הזנו"
(להלן
,
יח);
"הזנית
אפרים"
(הו'
ה
,
ג).
כי
את
יי'
עזבו
לשמור
-
דרכיו
,
כי
אינם
חפצים
בו
ובדרכיו;
רוצה
לומר:
שמור
דרכיו
עזבו.
ורב
סעדיה
הדביקו
עם
הפסוק
הבא
אחריו:
עזבו
את
יי'
לשמור
זנות
יין
ותירוש
שיקח
לבם.
יפרוצו
-
רבוי
כמות
הבנים;
כי
זהו
אחד
מכונת
הזונים
גם
עם
נשיהם.
ובאור
כלל
זה
'אוצר
יי''
יבא.
כי
את
יי'
עזבו
לשמור
-
הפך
"ושמרו
דרך
יי'"
(בר'
יח
,
יט);
וכתיב
"שמור
את
יום
השבת
לקדשו"
(דב'
ה
,
יב).