תנ"ך - עמי
בעצו
ישאל
ומקלו
יגיד
לו
כי
רוח
זנונים
התעה
ויזנו
מתחת
אלהיהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַמִּי֙
בְּעֵצ֣וֹ
יִשְׁאָ֔ל
וּמַקְל֖וֹ
יַגִּ֣יד
ל֑וֹ
כִּ֣י
ר֤וּחַ
זְנוּנִים֙
הִתְעָ֔ה
וַיִּזְנ֖וּ
מִתַּ֥חַת
אֱלֹהֵיהֶֽם:
(הושע פרק ד פסוק יב)
עַמִּי
בְּעֵצוֹ
יִשְׁאָל
וּמַקְלוֹ
יַגִּיד
לוֹ
כִּי
רוּחַ
זְנוּנִים
הִתְעָה
וַיִּזְנוּ
מִתַּחַת
אֱלֹהֵיהֶם:
(הושע פרק ד פסוק יב)
עמי
בעצו
ישאל
ומקלו
יגיד
לו
כי
רוח
זנונים
התעה
ויזנו
מתחת
אלהיהם:
(הושע פרק ד פסוק יב)
עמי
בעצו
ישאל
ומקלו
יגיד
לו
כי
רוח
זנונים
התעה
ויזנו
מתחת
אלהיהם:
(הושע פרק ד פסוק יב)
עַמִי
דְּבִצלֵים
אָעֵיהּ
שָׁאֵיל
וּמדַמֵי
דְחֻטרֵיהּ
מְחַוֵי
לֵיהּ
אֲרֵי
רוּחַ
דְּטָעוּ
אַטעִיתַנוּן
וּטעוֹ
מִבָּתַר
פֻּלחָנָא
דֶאֱלָהֲהוֹן
:
ישאל
-
ל'
זק'
קמ';
ומקלו
-
ל'.
בעצו
ישאל
-
בצלם
שעשה
מן
העץ.
יגיד
לו
-
אל
דבריו
הוא
שומע
,
שאומרין
לו
נביאי
הבעל
בשם
עבודה
זרה.
עמי
בעצו
ישאל
-
בעבודה
זרה
של
עץ
שלו.
ומקלו
יגיד
לו
-
מקל
שחתך
מן
העץ
-
הוא
מתארו
לדמות
,
ושואל
לאותו
כומר
ששומר
אותו
עץ
להגיד
לו
איכה
יעבדנו
,
ושומע
לו.
על
כי
רוח
זנונים
-
אותו
רוח
שהם
זונים
אחריו
התעם
(בנוסחנו:
התעה):
דבר
זה
התעה
את
לבם.
עמי
-
והאות
כי
הם
בלא
לב
(ראה
לעיל
,
יא)
-
ששב
עמי
לשאול
בעצו
,
הוא
הפסל.
כי
רוח
זנונים
התעה
אותו
,
ויזנו
כולם
מתחת
אלהיהם
,
כאשר
הזכיר
עמי.
עמי
בעצו
ישאל
-
פירוש:
לפסל
,
שהוא
מן
עץ
,
ישאל.
ומקלו
-
והפסל
,
שהוא
מן
מקל
,
יגיד
לו.
ולמה
ישאל
לפסל?
-
כי
רוח
זנונים
התעה
וגו'.
שעמי
בעצו
ישאל
ובמקלו
שיגיד
לו
,
דרך
קוסמים;
כי
רוח
זנונים
לקח
לבם
,
ויזנו
מתחת
אלהיהם
-
ולא
ישאלו
בו
אלא
בדבר
שאין
בו
תועלת.
עמי
בעצו
ישאל
ומקלו
יגיד
לו
-
הם
כמו
העור
שיורהו
מקלו
הדרך
שהולך
בה.
ומקלו
הם
נביאי
השקר;
כן
פירשו
אדני
אבי
ז"ל.
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י;
ראב"ע;
יפת
הושע
ע' 310
)
עצו
ומקלו
-
העבודה
זרה
,
שהיא
מעץ;
וכן
תרגם
יונתן:
"עמי
דבצלם
אעיה
שאיל
ומדמי
דחוטריה
מחוי
ליה".
התעה
-
התעה
אותו;
והוא
רוח
נביאי
השקר
,
שהוא
רוח
זנונים
מתחת
אלהיהם
,
כמו
הזונה
המזנה
תחת
בעלה.
עמי
בעצו
ישאל
-
כטעם
"קלקל
בחצים"
(יח'
כא
,
כו).
ומקלו
יגיד
לו
-
לפי
מחשבתו.
התעה
-
הטעם:
התעה
אותם.
עמי
בעצו
ישאל
-
וזהו
פסלו.
ומקלו
יגיד
לו
-
שהוא
קוסם
במקלו.
כי
רוח
זנונים
התעה
-
אותם
שזונים
אחרי
הבעלים.