תנ"ך - הושע פרק ד פסוק יג - על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עַל־רָאשֵׁ֨י הֶהָרִ֜ים יְזַבֵּ֗חוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת֙ יְקַטֵּ֔רוּ תַּ֣חַת אַלּ֧וֹן וְלִבְנֶ֛ה וְאֵלָ֖ה כִּ֣י ט֣וֹב צִלָּ֑הּ עַל־כֵּ֗ן תִּזְנֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹתֵיכֶ֔ם וְכַלּוֹתֵיכֶ֖ם תְּנָאַֽפְנָה: (הושע פרק ד פסוק יג)

טקסט וניקוד:

עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ עַל־כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה: (הושע פרק ד פסוק יג)

טקסט בלבד:

על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה: (הושע פרק ד פסוק יג)

תיקון קוראים:

על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה: (הושע פרק ד פסוק יג)
עַל רֵישֵׁי טוּרַיָא מְדַבְּחִין וְעַל רָמָתָא מַסְקִין בֻּסמִין תְּחוֹת בַּלוּט וּלבַן וּבוּטמָא אֲרֵי מְעַפֵּי טוּלֵיהּ עַל כֵּין מְזַנְיָן בְּנָתְכוֹן דַּהֲוַאָה לְכוֹן מִבְּנָת עַמְמַיָא וְכַלָתְכוֹן דִּנסֵיבתּוּן לִבנֵיכוֹן מִן עַמְמַיָא גָּיְפָן :

ראשי ההרים - ה': בר' ח , ה; שו' ט , כה; יח' ו , יג; הו' ד , יג; יואל ב , ה. אלון - ג': בר' לה , ח; הו' ד , יג; דה"א ד , לז. צלה - ב': הו' ד , יג; תה' פ , יא. בנותיכם - ב' מלא: כל נביאים (ש"א ח , יג; יר' ט , יט; כט , ו; הו' ד , יג , יד; יואל ד , ח - כל אלה נמנים כאחד); עז' ט , יב. וכלותיכם - ב' ומלא (בלישנא): הו' ד , יג , יד.

בנותיכם ב' מל' כל נביאייה ועתה בנותיכם .

ולבנה - ל'; צלה - ב'; וכלותיכם - ב' ומל'.

[אלון - 'קיישנא' בלעז , שגדל בו פרי שקורין 'גלנט' בלעז. לבנה - עץ שקליפתו לבנה. אלה - 'אולמא' בלעז , שענפיו ארוכין ונוטעין אותו לצל.] על כן תזנינה בנותיכם - על שאתם מתחברים לעבודה זרה כמשפטי הגוים והגוים מתחברים עמכם , אתם מתחתנים בם , ובנותיכם הנולדות לכם מבנות הגוים נוהגות כמנהג אמם , ומזנות. כך תירגם יונתן.

ולבנה - 'טרנובלי' בלעז (אולי צ"ל: טרונבלי); והוא אילן. כי טוב צלה - כי מרובה צילה. לכן: על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה - הם הולכים על ראשי ההרים לזבוח ולקטר לעבודה זרה , ובנותיכם וכלותיכם נשארות יחידות בבית , על כן מוצאות מקום לעשות ניאופים.

על ראשי. טעם ראשי - בגלוי; וככה על הגבעות. יזבחו - יאמרו לכהני הבעל שיזבחו. ובעבור שהולכים האנשים להקטיר חוץ מהערים , תשארנה הבנות והכלות בבתים; על כן תזנינה.

על ראשי ההרים והגבעות ותחת אלון ולבנה ואלה - כל אילו מקומות יחוד הם , ויכולין לזנות בם; והוא שאומר: על כן תזנינה בנותיכם - זנות שזניתם מתחת אלהיכם על ראשי ההרים והגבעות גרם לבנותיכם הפנויות לזנות , וכלותיכם הנשואות לנאף.

על ראשי ההרים יזבחו - מן 'הדגוש'; כמו "זבח אמון" (דה"ב לג , כב); "להם אזבח" (שם כח , כג). ואינו 'יוצא לשלישי' כמו שפירש החכם רבי אברהם אבן עזרא , אבל 'הדגוש' מורה במקומות האלה ודומיהם על רוב הפעולה , כמו שכתבנו ב'ספר מכלל' בחלק הדקדוק ממנו (כ , ב - כא , א). ומה שאמר על ראשי ההרים ועל הגבעות - כי כן דרך עובדי עבודה זרה , כמו שאמר בתורה "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (דב' יב , ב); וראש ההר הוא המקום הגבוה שבו. תחת אלון - תרגומו: "בלוט" , וכן יקרא בערבי; והוא האילן הנושא הפרי הנקרא 'גלנש' בלעז. וענפיו מרובין , לפיכך בוחרין בו לעבוד עבודה זרה תחתיו , כמו שאמר: כי טוב צלה; וכן ולבנה ואלה. לבנה - עץ שגזרתו לבן; ואלה - שקורין בלעז 'אולמי'. ותרגם יונתן כי טוב צלה: "ארי מעפי טולה; וכן "אלה עבותה" (יח' ו , יג): "בוטמא מעפיא". על כן תזנינה בנותיכם - לפי שאנשי הבית יוצאים חוץ לעיר אל ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן לעבוד שם עבודה זרה , לפיכך יש להם מקום לַבָּנוֹת ולַכַּלּוֹת לזנות ולנאף. ויונתן תרגם: "על כן מזניין בנתיכון דהואה לכון מבנת עממיא וכלתיכון דנסיבתון לבניכון מן עממיא גיפאן".

על כן תזנינה - כי האנשים סבות פועלות ומניעות אל הנשים , כי הֵנה לומדות מהם; ואמר דרך מליצת שיר:

על ראשי ההרים יזבחו - שעושים שם במות לבעלים. על כן תזנינה בנותיכם - שהולכות בהרים ובאילנות ומתוועדות עם הנואפים שם.