תנ"ך - לא־אפקוד
על־בנותיכם
כי
תזנינה
ועל־כלותיכם
כי
תנאפנה
כי־הם
עם־הזנות
יפרדו
ועם־הקדשות
יזבחו
ועם
לא־יבין
ילבט:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־אֶפְק֨וֹד
עַל־בְּנוֹתֵיכֶ֜ם
כִּ֣י
תִזְנֶ֗ינָה
וְעַל־כַּלּֽוֹתֵיכֶם֙
כִּ֣י
תְנָאַ֔פְנָה
כִּי־הֵם֙
עִם־הַזֹּנ֣וֹת
יְפָרֵ֔דוּ
וְעִם־הַקְּדֵשׁ֖וֹת
יְזַבֵּ֑חוּ
וְעָ֥ם
לֹֽא־יָבִ֖ין
יִלָּבֵֽט:
(הושע פרק ד פסוק יד)
לֹא־אֶפְקוֹד
עַל־בְּנוֹתֵיכֶם
כִּי
תִזְנֶינָה
וְעַל־כַּלּוֹתֵיכֶם
כִּי
תְנָאַפְנָה
כִּי־הֵם
עִם־הַזֹּנוֹת
יְפָרֵדוּ
וְעִם־הַקְּדֵשׁוֹת
יְזַבֵּחוּ
וְעָם
לֹא־יָבִין
יִלָּבֵט:
(הושע פרק ד פסוק יד)
לא־אפקוד
על־בנותיכם
כי
תזנינה
ועל־כלותיכם
כי
תנאפנה
כי־הם
עם־הזנות
יפרדו
ועם־הקדשות
יזבחו
ועם
לא־יבין
ילבט:
(הושע פרק ד פסוק יד)
לא־אפקוד
על־בנותיכם
כי
תזנינה
ועל־כלותיכם
כי
תנאפנה
כי־הם
עם־הזנות
יפרדו
ועם־הקדשות
יזבחו
ועם
לא־יבין
ילבט:
(הושע פרק ד פסוק יד)
לָא
אַסעַר
עַל
בְּנָתְכוֹן
אֲרֵי
מְזַנְיָן
וְעַל
כַּלָתְכוֹן
אֲרֵי
גָיְפָן
אֲרֵי
אִנוּן
עִם
זָנִיתָא
מִסתַּיְיעִין
וְעִם
נָפְקַת
בָּרָא
אָכְלִין
וְשָׁתַן
עַם
דָּרָא
דְלָא
אִסתַּכַּל
בְּאוֹרָיתָא
הֲלָא
אִתרְטֵישׁ
:
אפקוד
-
ב'
מלא:
הו'
ד
,
יד;
זכ'
י
,
ג.
בנותיכם
-
ב'
מלא:
כל
נביאים
(ש"א
ח
,
יג;
יר'
ט
,
יט;
כט
,
ו;
הו'
ד
,
יג
,
יד;
יואל
ד
,
ח
-
כל
אלה
נמנים
כאחד);
עז'
ט
,
יב.
כלותיכם
-
ב'
ומלא
(בלישנא):
הו'
ד
,
יג
,
יד.
ועם
-
ג'
(בקמץ):
ש"א
יג
,
ה;
הו'
ד
,
יד;
עמ'
ג
,
ו.
ילבט
-
ג':
הו'
ד
,
יד;
מש'
י
,
ח
,
י.
אפקוד
-
ב'
מל';
יפרדו
-
ל';
הקדשות
-
ל';
ועם
-
ג';
ילבט
-
ג'.
לא
אפקד
(בנוסחנו:
אפקוד)
על
בנותיכם
-
עוד
,
לבודקן
במים
המרים
כשתזנינה;
למה?
כי
בעליהם
עם
הזונות
יפרדו
,
וכאשר
אין
האיש
מנוקה
מעון
,
אין
המים
בודקין
את
אשתו
(ראה
סוטה
מז
,
ב).
יפרדו
-
תירגם
יונתן:
"מסתייעין"
,
לשון
'סיעה';
כלומר:
מתחברים
אתם
לשתות
יין.
ומנחם
(מחברת:
'פרד')
חברו
אצל
"עבשו
פרודות"
(יואל
א
,
יז)
,
שהן
חביות
יין.
[והיום
אמר
רבי:
יפרדו
-
לשון
'פרדה':
מזנים
ואינן
מולידין
,
כדכתיב
לעיל
(פס'
י):
"הזנו
ולא
יפרוצו".]
ועם
לא
יבין
ילבט
-
אחרי
שאינכם
נותנין
לב
להבין
,
לפיכך
תתלבטו
ללקות
בפורענות.
'ליבוט'
-
לשון
טורח
דרך
וליאות
משא;
'דילשיר'
בלעז.
לא
אפקוד
על
בנותיכם
כי
תזנינה
-
איני
צריך
לבדוק
את
בנותיכם
במי
המרים
,
בשביל
שהמה
עושות
ניאופים
בגלוי;
ומה
שבודקין
הסוטה
במי
המרים
,
זהו
לפי
שנסתרה
ונטמאה
ועד
אין
בה
והיא
לא
נתפשה
(ראה
במ'
ה
,
יג).
כי
הם
,
האבות
והחתנים
,
עם
הזונות
יפרדו
-
חיברו
מנחם
(מחברת:
'פרד';
'עבש')
עם
"עבשו
פרודות"
(יואל
א
,
יז)
,
של
חביות;
'דוגש'
(נסרים)
בלעז:
כשם
שבנותיכם
וכלותיכם
מתנאפות
בבית
(ראה
לעיל
,
יג)
,
כמו
כן
הבעלים
מנאפים
עם
הזונות.
יפרדו
-
פתרון:
יושבין
אצל
החבית
לשתות
יין
עם
הזונות;
דבר
זה
גורם
להם
ששוכבין
עמהם.
ילבט
-
לשון
מלקות.
לא.
הטעם
-
אין
לתמוה
אם
הבנות
תזנינה
,
כי
הם
,
בעלותם
לראשי
ההרים
להקטיר
(ראה
לעיל
,
יג)
,
הם
אוכלים
ושותים
עם
הזונות
,
וזונים
כולם.
ומלת
יפרדו
-
אנשים
ידועים
עם
זונה
אחת.
ומלת
ילבט
-
בלשון
ישמעאל:
כמשתבש
,
שלא
ידע
מה
לעשות;
וכמהו
"ואויל
שפתים
ילבט"
(מש'
י
,
ח).
והנה
,
אין
טעם
לא
אפקוד
-
שלא
יפקוד;
רק
דבר
כנגד
האבות
,
כי
הם
מלמדים
אותם
לזנות
,
לעשות
כמעשיהם.
אולי
הבנות
קטנות
הן
,
על
כן
לא
אפקוד.
כי
הם
עם
הזונות
יפרדו
-
פירוש:
כי
הכהנים
עם
הזונות
יפרדו
ועם
הקדישות
יזבחו.
על
כן
עם
לא
יבין
ילבט
-
פירוש:
יכשל.
ולפיכך
,
על
זנות
בנותיכם
וניאוף
כלותיכם
לא
אפקד
(בנוסחנו:
אפקוד)
,
כי
הם
כמו
זונות
יפרדו
[עם
הזונות
-
כמו
"אל
תאסף
עם
חטאים
נפשי"
(תה'
כו
,
ט);
"ואיך
ימות
החכם
עם
הכסיל"
(קה'
ב
,
טז).]
וכמו
קדשות
יזבחו
-
במקום
יחוד.
שכן
דרך
זונות
לומר:
"זבחי
שלמים
עלי
היום
שלמתי
נדרי"
(מש'
ז
,
יד)
,
ודרך
הזובחים
לקרוא
איש
רעיו
לזֶבח
לאכול
ולשתות;
וקוראות
רעיהן
לזבחיהן
חוץ
ליישוב
אל
הגנות.
ואילו
היה
אומר
'יִפָּרְדוּ'
,
היה
משמע
שהן
נפרדות
להתחבר
עם
הזונות;
אבל
עכשיו
שאומר:
יְפָרֵדוּ
-
כך
אומר:
כמו
הזונות
מפרדות
עצמן
למקום
יחוד
לזבוח
זבחיהן
ולא
לזנות
,
אלא
כדרך
האנשים
,
וקוראות
רעיהן
ורעותיהן
לזבחיהן
,
ומתוך
אכילה
ושתייה
באות
לידי
זנות
,
הואיל
וזבחיהן
במקום
יחוד
-
נמצא
העם
הזובחים
בגנות
בהרים
גורמין
לנשים
לזנות.
ולפיכך
לא
אפקד
עליהם
כראוי;
אבל
עם
שלא
יבין
להשיב
אל
לבו
ולומר:
הלא
שקר
בימיני
(ע"פ
יש'
מד
,
כ)
להניח
בית
אלהים
ומזבחו
ולילך
ולזבוח
אל
הגנות
-
עליו
אפקד
,
והוא
ילבט.
לא
אפקוד
-
אין
לחשוב
להם
הזנות
לעון
,
כי
הם
לְמֵדות
מבעלי
הבית:
כי
הם
עם
הזונות
יפרדו
-
כי
הם
יפרידו
עצמם
מנשיהם
וזונים
עם
הזונות
ועם
הקדשות:
כשהולכים
לזבוח
מדברים
עם
הזונות
והקדשות
ללכת
שם
לזבוח
,
וישכבו
עמהן
שם.
יפרדו
-
מן
'הדגוש'.
ויש
לפרש
גם
כן:
יפרידו
הנשים
מבעליהן
לזנות
עמהן.
ואדני
אבי
ז"ל
כתבו
מעניין
'פֶּרֶד'
,
רוצה
לומר:
כי
הם
שטופים
בזנות
כמו
הפרד;
כי
אין
בבהמות
שטוף
בזנות
כמהו.
ויש
מפרשים
עוד:
יעשו
עם
הזונות
מעשה
פרד
,
שאינו
מוליד;
כך
הם
ישכבו
עם
הנשים
בדרך
שלא
יולידו
,
כער
ואונן
(ראה
בר'
לח
,
ז
-
ט).
ויונתן
תרגם:
"ארי
אינון
עם
זנייתא
מסתייען".
ותרגם
יזבחו:
"אכלין
ושתן"
,
כלומר:
זובחים
זבח
לאכול
ולשתות
עמהן.
ועם
לא
יבין
ילבט
-
יכשל;
כמו
"ואויל
שפתים
ילבט"
(מש'
י
,
ח).
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע):
ישתבש
בדעתו
,
כאדם
שלא
ידע
מה
לעשות
ומשתבש;
וכן
הוא
בלשון
ערבי
,
וכן
פירש
אדני
אבי
ז"ל.
ויונתן
תרגם:
"ועם
דרא
דלא
איסתכל
באוריתא
הלא
אתרטש".
לא
אפקוד
על
בנותיכם
-
וגם
ביאור
זה
אי"י
'אוצר
יי'
יבא.
ילבט
-
תחת
סוג
השחתה
ואבוד.
לא
אפקוד
על
בנותיכם
-
במי
המרים
(ראה
במ'
ה
,
יח
-
יט)
,
כי
הם
בודקים
על
הספק
,
ואלה
הם
בודאי
מזנות.
ועם
לא
יבין
ילבט
-
לשון
בילבול
הוא
,
כמו
"ואויל
שפתים
ילבט"
(מש'
י
,
ח).