תנ"ך - חבור עצבים אפרים הנח־לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֲב֧וּר עֲצַבִּ֛ים אֶפְרָ֖יִם הַֽנַּֽח־לֽוֹ: (הושע פרק ד פסוק יז)

טקסט וניקוד:

חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח־לוֹ: (הושע פרק ד פסוק יז)

טקסט בלבד:

חבור עצבים אפרים הנח־לו: (הושע פרק ד פסוק יז)

תיקון קוראים:

חבור עצבים אפרים הנח־לו: (הושע פרק ד פסוק יז)
אִתחַבַּרוּ לְטָעֲוָתָא בֵּית יִשׂרָאֵל שְׁבַקוּ לְהוֹן יָת פֻּלחָנִי :

אפרים - ד' (בקמץ): *במ' יג , ח; שו' יז , א; הו' ד , יז; יג , יב. וכל אתנחתא וסופי פסוקים דכותהון.

חבור - ל'; אפרים - ד'; הנח - ל'.

חבור עצבים אפרים - נצמד לעבודה זרה , ואי איפשר לו לפרוש; לפיכך הנח לו - אתה , הנביא , ולא תנבא להוכיחו , כי לא יועיל.

חבור עצבים אפרים הנח לו - אמר הקדוש ברוך הוא: כשישראל מתחברים לעבודה זרה , כביכול אין הקדוש ברוך הוא מזיק להם; אבל משחלק לבם - עתה יאשמו (ע"פ הו' י , ב). זהו לפי מדרשו (ראה ספ"ב מב). אבל לפי פשוטו של מקרא כה פתרונו: חבור עצבים אפרים - עכשיו אפרים מחובר עם עובדי עצבים וצלמים; הנח לו לעשות מה שהוא רוצה לעשות.

חבור. יש אומרים כי עצבים - כמו "וכל עצביכם" (יש' נח , ג). והנכון: כמו "העצב נבזה" (יר' כב , כח); "לעצבי כנען" (תה' קו , לח); והכל מגזרת "עצבון" (בר' ג , יז) , כי אין תועלת בפסיליהם רק עצבים. והטעם: מחוברים הם לפסילים , הם חברתם. הנח לו - עד שיסור יינם (ראה להלן , יח) , אולי יפקחו עיניהם.

חבור עצבים אפרים - כלומר: נתחבר בעצבים אפרים , הנח לו.

חבור עצבים אתה למלכות אפרים - שנתחברת עם ירבעם לאמנה אחת ומרדת בי ובמלכות יהודה. לפיכך הנח לו - ליהודה ואל תחטיאהו לי , והדבק במלכך אפרים שנתחברת לו.

חבור עצבים - חבור ודבוק הוא עם עצבים; העגלים והבעל והאשרה - כל כך נתחבר בהם עד שאין לו תקנה , ולא ישמע תוכחה. הנח לו - אמר כנגד הנביא: הנח לו מלהוכיחו , כי לא יועיל! וזה על דרך העֲבָרה , כאדם שקוצף על חבירו שלא ישמע לו בהוכיחו אותו , אומר לו: כיון שאין אתה שומע לי , אניח אותך מלהוכיחך לעולם! אע"פ כן אחר שעה מוכיחו.

סוררה - זה השרש מיוחד לפרה שינהיגוה בחבלים בקרניה להוליכה למקום - מה , והיא מתעותת; וכן הנמשל מבואר. עתה ירעם יי' ככבש במרחב - זה משל נכבד; וזה , כי הרועה והמנהיג הצאן , כשהוא מניח הצאן במקום רחב ידים עד שיתפשט הצאן בשדה וכרם כרצונו - ויבאו בעלי השדות ויכום וישחיתום. ולכן היה השם יתעלה מנהיגם לפנים למקום נאות לו , והם היו כפרה סוררה ולא היתה רוצה ללכת אחריו , לכן יניחם השם שילכו לִרעות באשר ירצו ויזיקו לאחרים , ובאחרית לכן יהיו נשחתים; וזהו אמרו: הנח לו.

חבור עצבים הוא אפרים , הנח לו - יהודה , אל תתחבר עמו!
ריכוז קישורים