תנ"ך - וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָשַׁלְתָּ֣ הַיּ֔וֹם וְכָשַׁ֧ל גַּם־נָבִ֛יא עִמְּךָ֖ לָ֑יְלָה וְדָמִ֖יתִי אִמֶּֽךָ: (הושע פרק ד פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם־נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה וְדָמִיתִי אִמֶּךָ: (הושע פרק ד פסוק ה)

טקסט בלבד:

וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך: (הושע פרק ד פסוק ה)

תיקון קוראים:

וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך: (הושע פרק ד פסוק ה)
וְתִתַּקלוּן בִּימָמָא וְיִתַּקלוּן אַף נְבִיֵי שִׁקרָא דְּעִמְכוֹן כִּיד בְּלֵיליָא וְאַבהֵית כְּנֵישָׁתְכוֹן :

ודמיתי - ל'.

וכשלת היום וגו' - "ותיתקלון ביממא ויתקלון אף נביי שקרא דעמכון כדבליליא. ואבהית כנישתכון" (ת"י) - ואבייש כנסייא שלכם. נביא עמך - נביאים שעמך. ודמיתי - כמו "נדמו עמי" (להלן , ו); כאדם היושב ותוהא , ואין מענה בפיו.

וכשלתה (בנוסחנו: וכשלת) היום וכשל גם נביא עמך לילה - פתרון: וכשלתה אתה וגם נביאי השקר עמך ביום ובלילה. וכשלתה - 'אצופיר' בלעז; כמו "ולצור מכשול" (יש' ח , יד). ודמיתי אמך - אומתך , שתהיה בגלות כאלם לא יפתח פיו (ע"פ תה' לח , יד) בשביל דבר זה. כי אתה הדעת מאסתה (בנוסחנו: מאסת). הדעת - היא תורה , שמוֹדַעַת לאדם דרכי הקדוש ברוך הוא. ואמאסך מכהן לי - האי דישנא להאי פרדישנא (ע"פ סנה' צד , ב): כנגד שמאסתה הדעת , גם אני אמאסך מעבוד לי.

וכשלת - עם הכהן הגדול שהיה בימי זה הנביא מדבר , ומתנבא עליו: וכשלת היום. והטעם: ביום שהוא אור - כאילו היתה בלילה , אתה ונביא השקר המפתה אותך; וזהו וכשל גם נביאך עמך לילה. ודמיתי - והכרתי.

וכשלת היום - כלומר: וכשל הכהן (ראה לעיל , ד) והנביא ביום ובלילה. ודמיתי אמך - פירוש: ואחתוך אמך; כלומר: יהיה ירושלם שוממת. ודמיתי - דמיונו: "אוי לי כי נדמיתי" (יש' ו , ה).

וכשלת - אתה , האיש הראוי להוכיחם היום ברוב צרות. וכשל גם נביא - המתעה לאמר: שלום שלום (ראה יר' ח , יא); ולכך בחרת בתעלולי העם ושתקת להם. שניכם תיכשלו ברוב צרות. היום - בצהרים , כאילו בלילה; כעוֵר באפלה (ע"פ דב' כח , כט) , מדה במדה , שאתם הכשלתם רבים בתורה (ע"פ מל' ב , ח). הרי שקל הכתוב כהן השותק כנביא המתעה. ודמיתי אמך - ואשתיק ואדמים אמך בבושה , בהִכָּשלה ובנופלה גם היא מאין מנהל לה ומאין מחזיק בידה מכל בנים ילדה וגידלה (ע"פ יש' נא , יח). שהרי נדמו ונשתקו עמי - בבושה , בהכשלם ובנופלם בצרות על ידך , כאילו לא היה ביניהם כהן מורה (ע"פ דה"ב טו , ג) לדעת איך יראו את יי' וללכת בדרכיו ולא ייכשלו בה (ע"פ יר' לא , ח); והיה לך לנהלם שלא ייכשלו. והרי שטת זו כשטת "כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך" (ש"א טו , לג); אף זו: כאשר הכשלת אתה את עמי , ונדמו מאין מחזיק ומנהל , כן תדמה אמך במכשלות מאין מחזיק ומנהל; שימות הכהן והנביא בקוצר ימים בחרב וברעב ובדבר (ע"פ יר' לח , ב) , ותהיינה אמותהם שכולות ואלמנות (ע"פ יר' יח , כא). כי אתה - הכהן , הדעת מאסת - להורות ולהודיעם הדרך הטובה. ואמאסך מכהן לי - מדה במדה , כי לא עשיתיך כהן אלא להורות משפטי ותורותי לעמי (ראה דב' לג , י); והואיל ואתה מואסם , מה לי ולכהונתך?! אשכח בניך גם אני - כאשר שכחת אתה את עמי ליכשל וליפול ברעה.

וכשלת היום - אמר כנגד ישראל: בעבור מעשיך תכשל ותפול. היום - רוצה לומר: הזמן הזה , בקרוב תבא מפלתך; וכן "וחרה אפי בו ביום ההוא" (דב' לא , יז); "ביום ההוא שרש ישי" (יש' יא , י) , והדומים להם; עניינם: עת וזמן. וכשל גם נביא עמך - נביא השקר המתעה אותך יכשל עמך , כמו שאדם נכשל בלילה בחשכה. וכן תרגם יונתן: "ויתקלון אף נביי שקרא דעימכון כדבליליא". ודמיתי אמך - וכרתי כְּנסתך; כלומר , שלא תשאר בישראל כְּנסה , כי יתפזרו בגלות אחד הנה ואחד הנה. וכבר פירשנו כי הכְּנסה תקרא 'אם' (ראה הו' ב , ד). ודמיתי - עניין כריתה , כמו "כי נדמה כל עם כנען" (צפ' א , יא); "נדמה נדמה מלך ישראל" (הו' י , טז) , והדומים להם.

גם נביא - נביא השקר. וזכר לילה - לפי שהיו חולמים ורואים הבליהם בלילה , והם מספרים חלומותם לעם מחר ביום. ודמיתי אמך , וכן נדמו - הכל מטעם 'דמיון'; והראשון 'יוצא'. וכבר בארנו (יש' ו , ה - ו) כי אין בזה השרש , רק ענין אחד , רק שהוא ממאמר המצטרף , פעם דמיון לטובה ופעם לרעה. ומדרך העברי וההגיון לְחַסֵּר המצורף , וישאר הדבר סתום , רק שיפורש לפי מקומו; וזה ענין דק בזה וזולת זה. והכל 'אוצר יי'' יבא. ועל כל פנים הדמיון בכאן לרעה ולרעים , ולכן פירש: מבלי הדעת - כי אין דעת להם הם דומים לשוטים. מכהן לי - הנכון , שירמוז זה לכלל העם , והנה נאמר להם בכלל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" (שמ' יט , ו); וגם בפרט לכהנים , שהיו כבני עלי כולם היום (ראה ש"א ב , יב ואי').

וכשל גם נביא שקר שלך בעַמך (בנוסחנו: עִמך) בחצי יום כלילה. ודמיתי אמך - לשון הכרתה , כמו "נדמה כל עם כנען" (צפ' א , יא).
ריכוז קישורים