תנ"ך - הושע פרק ה פסוק ה - וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם: (וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם )

טקסט וניקוד:

וְעָנָה גְאוֹן־יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו וְיִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם יִכָּשְׁלוּ בַּעֲוֺנָם כָּשַׁל גַּם־יְהוּדָה עִמָּם: (וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם )

טקסט בלבד:

וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם: (וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם )

תיקון קוראים:

וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם: (וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם )
וְיִמאַך יְקָר יִשׂרָאֵל וְאִנוּן חָזַן וּדבֵית יִשׂרָאֵל וּדבֵית אֶפרַיִם יִתַּקלוּן בְּחוֹבֵיהוֹן יִתַּקלוּן אַף דְּבֵית יְהוּדָה עִמְהוֹן :

בפניו - ה': דב' ד , לז; כה , ט; הו' ה , ה; ז , י; מש' כא , כט. וישראל - ל"ג: ראה לעיל , ג. ואפרים - ה': שו' א , כט; *יר' לא , ח; הו' ה , ה; ט , יג; י , יא. וכל 'מנשה ואפרים' דכותהון.

בפניו - ה'; ואפרים - ה'.

וענה גאון ישראל - "וימאך יקרא דישראל" (ת"י); כמו "לענות מפני" (שמ' י , ג) - לשון 'עוני' והכנעה. בפניו - "ואינון חזן" (ת"י). ודונש בן לברט (דונש ע' * 102 ) פירשו לשון עדות: בבא להם פורענותם , יעיד בהם ובפניהם גאון וגובה שהיו מתגאין ועוברין על רצוני. [וישראל ואפרים - כופל שמותם , כלומר: כלם כשלו. גם יהודה עמם - אף יהודה התחיל להלך אורחותם.]

וענה גאון ישראל בפניו - גאונם שנתגאו כנגד הקדוש ברוך הוא , שעברו את תורתו והפרו את בריתו - גאון זה יעיד בפניהם על חטאיהם.

וענה - אמר יפת (ראה יפת הושע ע' 325 ובהערות): כמו "בפני יענה" (איוב טז , ח). ואין טעם לו. רק הוא מגזרת "עני" (דב' כד , יב; ראה פירושו הארוך לשמ' י , ג).

וענה גאון ישראל - פירוש: וידל גאון ישראל; ודומה לו: "אני עניתי מאד" (תה' קטז , י).

ואם יאמרו: מה פשענו? יבא גאון ישראל וזדונם ויענה ויעיד בפיהם , שהרי ישראל ואפרים נכשלים יום יום בעונם , שמלכי ארם לוחצים אֹתם. וגם יהודה - שהוא בן ביתי , כשל עמם ברעה. והם הולכים בצאנם ובבקרם - לעולות ראייה , לבקש את יי' - לדרשו בצרתם , ולא ימצאוהו , שחלץ ונשמט מהם כשבאים לבקשו. והוא העדות שמעיד בהם עונם; שאילו לא היו חוטאים והיו זוכים לפניו , היה קרוב להם בעת קראם אליו (ע"פ תה' קמה , יח). אבל רחוק מרשעים יי' (ע"פ מש' טו , כט) ואינו נדרש להם; כי גלוליהם העלו אל לבם ומכשול עונם שמו נוכח פניהם בבאם לדרשו (ראה יח' יד , ג - ד).

וענה גאון ישראל בפניו - כמו שאמר "הוי עטרת גאות שכורי אפרים" (יש' כח , א). אמר , כי גאונו יעיד בפניו כשיקבל ענשו עליו. ויונתן תרגם: "וימאך יקר ישראל ואינון חזן"; תרגם וענה מלשון הכנעה , כמו "לענות מפני" (שמ' י , ג) ופירש גאון ישראל - גדולתם ויקרם וכבודם. ומה שאמר "ואינון חזן" - כלומר: בעודם בארצם טרם גלותם יראו בהכנעתם ושפלותם , תחת הכבוד שהיה להם מתחלה. וישראל ואפרים - אמר אפרים - בעבור ירבעם בן נבט המתעה אותם ובעבור שבטו שהוא שבט אפרים (ראה מ"א יב , כה) , וישראל - בעבור שאר ישראל שהלכו אחריו; כלם יכשלו באותו עון העגלים. כשל גם יהודה עמם - כי אפילו יהודה , שהיה לו בחלקו בית המקדש , עזב עבודת יי' לעבוד אלהים אחרים; וגם יהודה יכשל בעוונו.

וענה - כטעם "לא תענה ברעך" (שמ' כ , יג); והכל מסוג שרש 'ענה'; וזה כמו שאמר ישעיה "הכרת פניהם ענתה בם" (ג , ט). והכונה בזה - כמו שאמר ישעיה "גאות... אפרים" (כח , א) , כי הגאות והשכרות היו מדותיהם; כלומר , כי הגאות יוכר להם בפניהם , כי הם עזי פנים. כשל גם יהודה - זה זכר אגב גררא , כי עיקר דברי זה הנביא על עשרת השבטים.

כשל גם יהודה עמם - שהתחילו גם בני יהודה ללכת אחרי הבעלים.
ריכוז קישורים