תנ"ך - וענה
גאון־ישראל
בפניו
וישראל
ואפרים
יכשלו
בעונם
כשל
גם־יהודה
עמם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָנָ֥ה
גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּפָנָ֑יו
וְיִשְׂרָאֵ֣ל
וְאֶפְרַ֗יִם
יִכָּֽשְׁלוּ֙
בַּעֲוֺנָ֔ם
כָּשַׁ֥ל
גַּם־יְהוּדָ֖ה
עִמָּֽם:
(הושע פרק ה פסוק ה)
וְעָנָה
גְאוֹן־יִשְׂרָאֵל
בְּפָנָיו
וְיִשְׂרָאֵל
וְאֶפְרַיִם
יִכָּשְׁלוּ
בַּעֲוֺנָם
כָּשַׁל
גַּם־יְהוּדָה
עִמָּם:
(הושע פרק ה פסוק ה)
וענה
גאון־ישראל
בפניו
וישראל
ואפרים
יכשלו
בעונם
כשל
גם־יהודה
עמם:
(הושע פרק ה פסוק ה)
וענה
גאון־ישראל
בפניו
וישראל
ואפרים
יכשלו
בעונם
כשל
גם־יהודה
עמם:
(הושע פרק ה פסוק ה)
וְיִמאַך
יְקָר
יִשׂרָאֵל
וְאִנוּן
חָזַן
וּדבֵית
יִשׂרָאֵל
וּדבֵית
אֶפרַיִם
יִתַּקלוּן
בְּחוֹבֵיהוֹן
יִתַּקלוּן
אַף
דְּבֵית
יְהוּדָה
עִמְהוֹן
:
בפניו
-
ה':
דב'
ד
,
לז;
כה
,
ט;
הו'
ה
,
ה;
ז
,
י;
מש'
כא
,
כט.
וישראל
-
ל"ג:
ראה
לעיל
,
ג.
ואפרים
-
ה':
שו'
א
,
כט;
*יר'
לא
,
ח;
הו'
ה
,
ה;
ט
,
יג;
י
,
יא.
וכל
'מנשה
ואפרים'
דכותהון.
וענה
גאון
ישראל
-
"וימאך
יקרא
דישראל"
(ת"י);
כמו
"לענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג)
-
לשון
'עוני'
והכנעה.
בפניו
-
"ואינון
חזן"
(ת"י).
ודונש
בן
לברט
(דונש
ע'
* 102
)
פירשו
לשון
עדות:
בבא
להם
פורענותם
,
יעיד
בהם
ובפניהם
גאון
וגובה
שהיו
מתגאין
ועוברין
על
רצוני.
[וישראל
ואפרים
-
כופל
שמותם
,
כלומר:
כלם
כשלו.
גם
יהודה
עמם
-
אף
יהודה
התחיל
להלך
אורחותם.]
וענה
גאון
ישראל
בפניו
-
גאונם
שנתגאו
כנגד
הקדוש
ברוך
הוא
,
שעברו
את
תורתו
והפרו
את
בריתו
-
גאון
זה
יעיד
בפניהם
על
חטאיהם.
וענה
-
אמר
יפת
(ראה
יפת
הושע
ע' 325
ובהערות):
כמו
"בפני
יענה"
(איוב
טז
,
ח).
ואין
טעם
לו.
רק
הוא
מגזרת
"עני"
(דב'
כד
,
יב;
ראה
פירושו
הארוך
לשמ'
י
,
ג).
וענה
גאון
ישראל
-
פירוש:
וידל
גאון
ישראל;
ודומה
לו:
"אני
עניתי
מאד"
(תה'
קטז
,
י).
ואם
יאמרו:
מה
פשענו?
יבא
גאון
ישראל
וזדונם
ויענה
ויעיד
בפיהם
,
שהרי
ישראל
ואפרים
נכשלים
יום
יום
בעונם
,
שמלכי
ארם
לוחצים
אֹתם.
וגם
יהודה
-
שהוא
בן
ביתי
,
כשל
עמם
ברעה.
והם
הולכים
בצאנם
ובבקרם
-
לעולות
ראייה
,
לבקש
את
יי'
-
לדרשו
בצרתם
,
ולא
ימצאוהו
,
שחלץ
ונשמט
מהם
כשבאים
לבקשו.
והוא
העדות
שמעיד
בהם
עונם;
שאילו
לא
היו
חוטאים
והיו
זוכים
לפניו
,
היה
קרוב
להם
בעת
קראם
אליו
(ע"פ
תה'
קמה
,
יח).
אבל
רחוק
מרשעים
יי'
(ע"פ
מש'
טו
,
כט)
ואינו
נדרש
להם;
כי
גלוליהם
העלו
אל
לבם
ומכשול
עונם
שמו
נוכח
פניהם
בבאם
לדרשו
(ראה
יח'
יד
,
ג
-
ד).
וענה
גאון
ישראל
בפניו
-
כמו
שאמר
"הוי
עטרת
גאות
שכורי
אפרים"
(יש'
כח
,
א).
אמר
,
כי
גאונו
יעיד
בפניו
כשיקבל
ענשו
עליו.
ויונתן
תרגם:
"וימאך
יקר
ישראל
ואינון
חזן";
תרגם
וענה
מלשון
הכנעה
,
כמו
"לענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג)
ופירש
גאון
ישראל
-
גדולתם
ויקרם
וכבודם.
ומה
שאמר
"ואינון
חזן"
-
כלומר:
בעודם
בארצם
טרם
גלותם
יראו
בהכנעתם
ושפלותם
,
תחת
הכבוד
שהיה
להם
מתחלה.
וישראל
ואפרים
-
אמר
אפרים
-
בעבור
ירבעם
בן
נבט
המתעה
אותם
ובעבור
שבטו
שהוא
שבט
אפרים
(ראה
מ"א
יב
,
כה)
,
וישראל
-
בעבור
שאר
ישראל
שהלכו
אחריו;
כלם
יכשלו
באותו
עון
העגלים.
כשל
גם
יהודה
עמם
-
כי
אפילו
יהודה
,
שהיה
לו
בחלקו
בית
המקדש
,
עזב
עבודת
יי'
לעבוד
אלהים
אחרים;
וגם
יהודה
יכשל
בעוונו.
וענה
-
כטעם
"לא
תענה
ברעך"
(שמ'
כ
,
יג);
והכל
מסוג
שרש
'ענה';
וזה
כמו
שאמר
ישעיה
"הכרת
פניהם
ענתה
בם"
(ג
,
ט).
והכונה
בזה
-
כמו
שאמר
ישעיה
"גאות...
אפרים"
(כח
,
א)
,
כי
הגאות
והשכרות
היו
מדותיהם;
כלומר
,
כי
הגאות
יוכר
להם
בפניהם
,
כי
הם
עזי
פנים.
כשל
גם
יהודה
-
זה
זכר
אגב
גררא
,
כי
עיקר
דברי
זה
הנביא
על
עשרת
השבטים.
כשל
גם
יהודה
עמם
-
שהתחילו
גם
בני
יהודה
ללכת
אחרי
הבעלים.