תנ"ך - זבחי
הבהבי
יזבחו
בשר
ויאכלו
ה'
לא
רצם
עתה
יזכר
עונם
ויפקד
חטאותם
המה
מצרים
ישובו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זִבְחֵ֣י
הַבְהָבַ֗י
יִזְבְּח֤וּ
בָשָׂר֙
וַיֹּאכֵ֔לוּ
יְהוָ֖ה
לֹ֣א
רָצָ֑ם
עַתָּ֞ה
יִזְכֹּ֤ר
עֲוֺנָם֙
וְיִפְקֹ֣ד
חַטֹּאותָ֔ם
הֵ֖מָּה
מִצְרַ֥יִם
יָשֽׁוּבוּ:
(הושע פרק ח פסוק יג)
זִבְחֵי
הַבְהָבַי
יִזְבְּחוּ
בָשָׂר
וַיֹּאכֵלוּ
יְהוָה
לֹא
רָצָם
עַתָּה
יִזְכֹּר
עֲוֺנָם
וְיִפְקֹד
חַטֹּאותָם
הֵמָּה
מִצְרַיִם
יָשׁוּבוּ:
(הושע פרק ח פסוק יג)
זבחי
הבהבי
יזבחו
בשר
ויאכלו
ה'
לא
רצם
עתה
יזכר
עונם
ויפקד
חטאותם
המה
מצרים
ישובו:
(הושע פרק ח פסוק יג)
זבחי
הבהבי
יזבחו
בשר
ויאכלו
יהוה
לא
רצם
עתה
יזכר
עונם
ויפקד
חטאותם
המה
מצרים
ישובו:
(הושע פרק ח פסוק יג)
דָּבְחִין
דְּמַגבַּן
מִן
אוֹנֵיס
דָּבְחִין
בְּסַר
וְאָכְלִין
קֳדָם
יְיָ
לָא
רַעֲוָא
בְהוֹן
כְּעַן
יַסעַר
חוֹבֵיהוֹן
וְיִתפְּרַע
עֲוָיָתְהוֹן
אִנוּן
לְמִצרַיִם
יְתוּבוּן
:
ויפקד
-
ב':
יר'
יד
,
י;
הו'
ח
,
יג.
חטאותם
-
ג'
מלא
ובסיפרא:
הו'
ח
,
יג;
ט
,
ט;
מי'
ז
,
יט.
חטאותם
-
ט'
(בלישנא):
*וי'
טז
,
טז
,
כא
,
לד;
במ'
טז
,
כו;
יש'
נח
,
א;
יר'
יד
,
י;
הו'
ח
,
יג;
ט
,
ט;
מי'
ז
,
יט.
(וכל
'בחטאתם'
,
'ובחטאתם'
דכותהון).
הבהבי
-
ל';
ויפקד
-
ב';
חטאותם
-
כל
סיפרא
מל'.
זבחי
הבהבי
-
זבחי
עולותי
,
שהם
מהבהבים
לפני
באש
שעל
מזבחי.
יזבחו
בשר
וְיאכלו
(בנוסחנו:
וַיאכלו)
-
למה
לי
שמביאים
אותם?
יזבחו
להיות
להם
לבשר
מאכלם
ויאכלום
,
כי
אינני
רוצה
אותם.
זבחי
הבהביי
-
אילו
עולות
שכולן
כליל
לאישים
(ראה
תו"כ
שמיני
פרשתא
א
,
י)
,
שכולם
עולה
להבהב
המזבח.
יזבחו
בשר
ויאכלו
-
אילו
זבחי
שלמים
,
שהבעלים
אוכלים
מן
הבשר;
עכשיו
יאכלו
עולות
ושלמים
ביחד
הכל;
וכן
אומר
"עולותיכם
ספו
על
זבחיכם
ואכלו
בשר"
(יר'
ז
,
כא).
יי'
לא
רצם
-
משקילקלו
במעשיהם
אין
הקדוש
ברוך
הוא
חפץ
בקרבנותיהם.
המה
מצרים
ישובו
-
ופי
לא
שאלו
(ע"פ
יש'
ל
,
ב).
זבחי.
אמר
רבי
משה
[הכהן]:
הבהבי
-
כדברי
רבותינו
(ראה
משנה
שבת
ב
,
ג)
'ולא
הבהבה'
ויפת
אמר:
(יפת
הושע
ע' 380
)
מגזרת
'הבהב'
(ראה
מש'
ל
,
טו).
והיו"ד
נוסף
כמו
"שדי"
(הו'
יב
,
יב);
והוא
הנכון.
יפקד
עונם
-
שישובו
אל
מצרים
,
למרות
פיו:
"לא
תוסיפון
לשוב
בדרך
הזה
עוד"
(דב'
יז
,
טז).
זבחי
הבהבי.
פירוש
הבהבי
-
מלשון
"הב
הב"
(מש'
ל
,
טו)
,
וכמו
"הבו
לכם"
(דב'
א
,
יג).
וכך
יאמר
הנביא:
הזבחים
שתתנו
ותזבחו
בשר
ותאכלו
-
יי'
לא
רצם.
ואף
זבחי
הבהבי
-
שזובחים
לפני
,
אינן
אלא
שיזבחו
בשר
ויאכלו;
ולפיכך
יי'
לא
רצם.
ולא
די
שלא
רצם
,
אלא
עתה
יזכור
עונם:
המה
מצרים
ישובו
-
להשתעבד
,
בדרך
אשר
אמרתי
להם
שלא
יוסיפו
עוד
לראותה
(ראה
דב'
כח
,
סח).
זבחי
הבהבי
-
אמר
תחלה
שהרבו
מזבחות
לעבודה
זרה
(ראה
לעיל
,
יא)
,
ועתה
אומר
כי
מה
שיזבחו
בבית
המקדש
אינו
לרצון
,
כי
אינם
שבים
מחטאם
,
ואין
זביחתם
אלא
לאכילתם
,
כמו
השלָמים
שהיו
אוכלים
הבעלים.
ופירוש
הבהבי
-
מתנותי;
והוא
כפול
העי"ן
והלמ"ד
,
מן
"יהב"
(דנ'
ב
,
כא);
כלומר
המתנות
שחושבים
שנותנין
לי.
ויונתן
תרגם:
"דבחין
דמגבן
מן
אונס".
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע
בשם
ר'
משה
הכהן)
הבהבי
-
עניין
צליית
הבשר
,
מן
'שקפלה
ולא
הבהבה'
(ראה
משנה
שבת
ב
,
ג);
'מהבהבין
באור'
(ראה
משנה
מנחות
י
,
ד);
בדברי
רבותינו
ז"ל.
ורבינו
שלמה
ז"ל
פירש:
אותם
זבחים
שמהבהבין
לפני
במזבח
-
מה
לי
שמביאין
אותן
לפני?
יזבחו
אותם
לעצמם
ויאכלום
,
כי
אינני
רוצה
אותם!
וטוב
היה
פירושו
,
לולי
שקריאתו
לפירושו
ו"ו
ויאכלו
-
בשו"א
,
ואינה
אלא
בפתח.
עתה
יזכור
-
עתה
בקרוב
יזכור
עונם
,
כשישובו
מצרים
עם
יוחנן
בן
קרח
ויעברו
על
דברי
(ראה
יר'
מב
,
י
-
יב;
מג
,
ה
-
ו);
אז
אפקוד
עונם
יותר
על
אשר
פקדתי
בחרבן
הארץ
ובגלותם
,
כמו
שאמר
בירמיה
"ותמו
כל
בארץ
מצרים
יפלו
בחרב
וברעב
(בנוסחנו:
ברעב)
יתמו
מקטון
ועד
גדול
בחרב
וברעב
ימותו"
(מד
,
יב).
אכתב
לו
רבי
תורתי
-
כתבתי
וכותב
תמיד;
כל
שכן
הפֵּרושים.
כמו
זר
נחשבו
-
כמו
"לא
ידעתי
ספר"
(יש'
כט
,
יב);
אבל
כל
ידיעתם
ומזִמותם
לעשות
זבחים
,
שהם
ענינים
טפשים
,
לא
לדעת
דברי
תורה.
לכן
יאמר
השם
להם
,
כי
זבחי
מתנותי
אשר
הם
נותנים
לי
-
יזבחום
ויאכלום
לעצמם
,
כי
אני
לא
אֶרצֵם.
זבחי
הבהבי
-
לשון
שריפה
וחריכה
הוא;
וידוע
בלשון
משנה
(ראה
שבת
ב
,
ג):
פתילה
שקיפלה
ולא
היבהבה.
יזבחו
בשר
ויאכלו
יי'
לא
רצם
-
אע"פ
שמביאים
זבחים
למזבח
,
אינו
לרצון
להם
,
כי
זבח
רשעים
תועבה
הוא
(ע"פ
מש'
כא
,
כז).
המה
מצרים
ישובו
-
כשעלה
עליהם
נבוכדנצר.