תנ"ך - וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֙בֶן֙ הֵיכָל֔וֹת וִיהוּדָ֕ה הִרְבָּ֖ה עָרִ֣ים בְּצֻר֑וֹת וְשִׁלַּחְתִּי־אֵ֣שׁ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה אַרְמְנֹתֶֽיהָ: פ (הושע פרק ח פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁכַּח יִשְׂרָאֵל אֶת־עֹשֵׂהוּ וַיִּבֶן הֵיכָלוֹת וִיהוּדָה הִרְבָּה עָרִים בְּצֻרוֹת וְשִׁלַּחְתִּי־אֵשׁ בְּעָרָיו וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ: פ (הושע פרק ח פסוק יד)

טקסט בלבד:

וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה: פ (הושע פרק ח פסוק יד)

תיקון קוראים:

וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה: פ (הושע פרק ח פסוק יד)
וּשׁבַק יִשׂרָאֵל יָת פֻּלחַן עָבְדֵיהּ וּבנָא הֵיכְלִין לְטָעֲוָתָא וּדבֵית יְהוּדָה אַסגִּיאוּ קִרוִין כְּרִיכָן וַאֲשַׁלַח אִישָׁתָא בְקִרווֹהִי וּתשֵׁיצֵי בִּירָניָתֵיהּ :

ארמנתיה - ד' חסר (בלישנא): יש' לד , יג; הו' ח , יד; עמ' א , ז; ו , ח.

היכלות - ל'; ארמנתיה - ד' חס'.

וישכח ישראל את עושיהו ויבן היכלות - מפני מעוז היכלותיהן וערים בצורות שבנו להם הם אומרים: "מי יחת עלינו ומי יבא (בנוסחנו: יבוא) בארמנותינו" (יר' כא , יג) , ולכך שכחו את יי' מעוזם; וכן ישעיה הוא אומר: "ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החורש" (יז , ט); וכתוב "כי שכחת את (בנוסחנו ללא 'את') אלהי ישעך וצור מעוזך לא זכרת" (שם , י). ומה יהיה בהם? ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנותיה.

וישכח. היכלות - לבצר אותם. ואכלה - ארמנות כל עיר ועיר.

ולפי ששכח ישראל את עשהו ובטח בהיכלותיו ובעריו הבצורות שבנה , (ושלחתי אש בעריו וגו').

וישכח ישראל את עושהו - כמו "הוא עשך" (דב' לב , ו) , כלומר: גִדלך; וכן "אשר עשה את משה ואת אהרן" (ש"א יב , ו). אמר , כי ישראל שכח מי שגִדל אותו והרבה אותו. ויבן היכלות - לעבוד בהם עבודה זרה; וכן תרגם יונתן: "ובנא היכלן לטעוותא". ויתכן לפרש ויבן היכלות - להשגב בהם מפני האויב , כמו שאמר: ויהודה הרבה ערים בצורות; כלומר: שכחו אל מושיעם (ע"פ תה' קו , כא) ובטחו בהיכליהם ומבצריהם. ולא יועילום , כי אני אשלח אש בעריו; כלומר , שיבוא האויב עליהם ברצוני , שישרוף עריו וארמונותיו באש , כמו שכתוב "וישרף את בית יי' ואת בית המלך... ואת כל בית גדול שרף באש" (מ"ב כה , ט); וכן עשה בערי יהודה (ראה יר' מד , ב). וכן אמר בנבואת ישעיה "עריכם שרופות אש" (א , ז). או יהיה פירוש האש - החרבן , שיהיה גדול כאלו הערים והארמונות שרופות באש.

ושלחתי - ולכן אשלח.

ויבן היכלות - לבעלים. ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנותיה - שלכל עיר.
ריכוז קישורים