תנ"ך - כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן: (הושע פרק ח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא כִּי־שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן: (הושע פרק ח פסוק ו)

טקסט בלבד:

כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון: (הושע פרק ח פסוק ו)

תיקון קוראים:

כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון: (הושע פרק ח פסוק ו)
אֲרֵי מִיִשׂרָאֵל וְהוּא גַּבֵּי אוּמָן הוּא עָבְדֵיהּ דַּחלָא דְּלֵית בֵּיהּ צְרוֹך אֲרֵי לְנִסרֵי לוּחִין יְהֵי עִגלָא דְּשׁוֹמְרוֹן :

והוא - ח' פסוקים 'והוא הוא': שו' ג , כד; ש"א טז , יב; כח , יד; ש"ב יט , לג; מ"א כ , יב; הו' ח , ו; חב' א , י; דה"ב כב , ט.

ולא אלהים - ל'; שבבים - ל'.

כי מישראל והוא - מכספם וזהבם של כל אחד ואחד הוא גָבוּי , והחרש עשהו. והוי"ו של והוא טפל , ויש ו"וין הרבה דומין לו: "בצאתיו וגבאיו ולא ירפאו" (יח' מז , יא). אף כאן: כי מישראל - הזמנתו והכנתו; והוא נעשה. ויש ליישב הו"ו הזאת כך: כי מישראל , והוא , אף העגל הזה , מאתם בא , כמות העגל הראשון. [כי מישראל - משל ישראל יצא. והוא - והריהו נצב על ידם. ומי עשאו? - חרש , ולא על ידי אלהים , שכן סופו לשבבים]. שבבים - "לנסרי לווחין" (ת"י). ולשון ארמית הוא (ראה סנה' ז , ב): שיבא מכשורא. [ודונש פירש לשון "לא יגה שביב אשו" (איוב יח , ה) - שהעגל יהיה לשביבי אש.]

כי מישראל והוא - כך פתר דונש (ע' 23 ) והוא: וי"ו של והוא נופל מן התיבה , כמו "ותשב תמר ושוממה" (ש"ב יג , כ) - וי"ו של "ושוממה" נופל , והוא כמו 'ותשב תמר שוממה'; וכמו "ואנחנו יי' אלהינו ולא עזבנוהו" (דה"ב יג , יט) - וי"ו של "ולא" נופלת , והוא כמו 'לא עזבנוהו'. [אבל אמר מורי: כל הו"וין הללו במקומן נאמרו , ולצורך עצמן נכתבו. אף כאן: כי מישראל והוא - כך פתרונו: כי מעגלי ירבעם מלך ישראל שנטמאת בהם , והוא - גם העגל ההוא אשר עשיתם במדבר ורחקתם מעלי והלכתם אחרי ההבל (ע"פ יר' ב , ה) שאין בו ממש - חרש עשהו - זה וזה על ידי חרש נעשו; ולא אלהים הוא - שאחרים עושים אותו , ואינו בורא ועושה אחרים.] כי שבבים יהיה עגל שומרון - לשביבי אש ינתן עגל שמרון , לישרף.

זנח. שומרון - כפול , כאלו כתוב 'אותך': זנח עגלך אותך שומרון - כאילו מאס בך; כי העיר תחרב , ואנשיה ילכו בשבי. חרה אפי בם - בעגל ובשומרון. עד מתי יהיה חרון אפי בם? עד שיהיו נקיים! ולא יוכלו נקיון - שיהיה להם ממנו , כי מעצת ישראל הוא , ומעצת המלך שהמליכוהו נעשה עגל שומרון. כי שבבים - כמו 'שביבים' (ראה איוב יח , ה). ויפת אמר (ראה יפת הושע ע' 372 ובהערות) כי עגל שומרון יעשה ישראל להיות שובב. וזה איננו נכון.

כי מישראל והוא - פירוש: כי מישראל זה העגל (ראה לעיל , ה) ומן המלך (ראה מ"א יב , כח - כט) , וחרש עשהו. כי שבבים יהיה - כלומר: ידלק; מן "שביב אשו" (איוב יח , ה).

כי מישראל היו העושים ראשונה; ולא שלמדו מן הגוים , אלא הוא מעצמו וכל העם כלו. ואם תאמר: יש בו ממש - חרש עשהו ולא אלהים הוא! כי זנות לב ושובבות לב הווה להם עגל שומרון. [העתקתי ממחברת רבנו יעקב: כי שבבים יהיה עגל שמרון. לא כדברי דונש (דונש 58 ) הפותרו 'שביבי אש' (ע"פ איוב יח , ה) , כי לא יתכן מזהב שביבים , ולא כדברי מנחם (מחברת: 'שב') הפותרו לשון 'שבי'; אפס כה פתרון הפסוק כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים וגו' - פתרונו: אלא שובבים ושובבות ועון וחטא הוא עגל שומרון , ולא אלהים. שהרי 'כי' משמש בלשון 'אלא' , כמו "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו" (דה"ב כ , יב) - פתרונו: אלא עליך עינינו. ופתרון יהיה - לשון הווה , כמו 'הוא'; ופתרון שבבים - ושבבות וחטא ועון הוא עגל שומרון. ולעזו 'משטורמנץ אשטוריל דשומרון'. ונקרא האדם החוטא 'שובב' - פתרונו: מוּשב מדרך טוב , כמו 'עיקר' ו'עיקור'; ובלעז בלשוננו 'משטורמנץ']. ומחמת שלבם זונֶה ושובב תעו אחריו , ולא שיש בו ממש;

כי מישראל - זה העגל מישראל היה; כלומר: לא למדו עבודה זו מהאומות כמו שאר עבודה זרה שלמדו , אלא מישראל עצמם יצא , מהעגל שעשו במדבר , כמו שפירשנו בספר מלכים (מ"א יב , כח - כט). והוא חרש עשהו - והוא , העגל , אל תחשבו כי אלהים הוא ויש בו כח , כי חרש עשהו , ואיך יהיה למעשה יכולת על העושה אותו?! כי שבבים יהיה עגל שמרון - עתה תראו אם יש בו יכולת להציל העובדים אותו , כי הוא עצמו לא יוכל להציל , כי שבבים יהיה. שבבים - כמו 'שברים'; כלומר , שישברו אותו וישאו אותו לתועלת הזהב , לא לתועלת שיש בו בעודו בצורת עגל. שבבים - שברים וחתיכות; כמו 'שבא מכשורא' בדברי רבותינו ז"ל (ראה סנה' ז , ב); וכן אמרו (ראה שבת פז , א): "וישב משה את דברי העם אל יי'" (שמ' יט , ח) - דברים שמשבבין לבו שלאדם; כלומר: שמשברין. ויונתן תרגם: "ארי לנסרי לוחין".

והוא - רמז למלך ירבעם בן נבט הרמוז בעקר אמרו "המליכו" (לעיל , ד); והטעם , כי מהסכמת ישראל והמלך עשהו חרש לאלוה. ובאמת לא אלהים הוא; והעד: כי באחרית יהיה שבבים - מטעם "וילך שובב" (יש' נז , יז); כלומר: תמורה ושנוי , כי יאבד.

כי מישראל - היה הפסל הזה. והוא פסל - חרש עשהו , ולא אלהים הוא. כי שבבים יהיה עגל שומרון - ולא יוכל להציל עצמו. ושבבים הוא לשון 'שבייה' , כמו "ושובבתיך וששאתיך" (יח' לט , ב). ויש מפרשים (ראה רש"י ורד"ק) לשון שבירה , כמו "לנססי לוחין" (ת"י).
ריכוז קישורים