תנ"ך - וגם
מה־אתם
לי
צר
וצידון
וכל
גלילות
פלשת
הגמול
אתם
משלמים
עלי
ואם־גמלים
אתם
עלי
קל
מהרה
אשיב
גמלכם
בראשכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְ֠גַם
מָה־אַתֶּ֥ם
לִי֙
צֹ֣ר
וְצִיד֔וֹן
וְכֹ֖ל
גְּלִיל֣וֹת
פְּלָ֑שֶׁת
הַגְּמ֗וּל
אַתֶּם֙
מְשַׁלְּמִ֣ים
עָלָ֔י
וְאִם־גֹּמְלִ֤ים
אַתֶּם֙
עָלַ֔י
קַ֣ל
מְהֵרָ֔ה
אָשִׁ֥יב
גְּמֻֽלְכֶ֖ם
בְּרֹאשְׁכֶֽם:
(יואל פרק ד פסוק ד)
וְגַם
מָה־אַתֶּם
לִי
צֹר
וְצִידוֹן
וְכֹל
גְּלִילוֹת
פְּלָשֶׁת
הַגְּמוּל
אַתֶּם
מְשַׁלְּמִים
עָלָי
וְאִם־גֹּמְלִים
אַתֶּם
עָלַי
קַל
מְהֵרָה
אָשִׁיב
גְּמֻלְכֶם
בְּרֹאשְׁכֶם:
(יואל פרק ד פסוק ד)
וגם
מה־אתם
לי
צר
וצידון
וכל
גלילות
פלשת
הגמול
אתם
משלמים
עלי
ואם־גמלים
אתם
עלי
קל
מהרה
אשיב
גמלכם
בראשכם:
(יואל פרק ד פסוק ד)
וגם
מה־אתם
לי
צר
וצידון
וכל
גלילות
פלשת
הגמול
אתם
משלמים
עלי
ואם־גמלים
אתם
עלי
קל
מהרה
אשיב
גמלכם
בראשכם:
(יואל פרק ד פסוק ד)
וְאַף
מָא
אַתּוּן
חֲשִׁיבִין
קֳדָמַי
צוֹר
וְצִידוֹן
וְכָל
תְּחוּמֵי
פְלִשׁתָּאֵי
הֲגִמלָא
אַתּוּן
מְשַׁלְמִין
קֳדָמַי
אִם
גָּמְלִין
אַתּוּן
קֳדָמַי
קַלִיל
בִּפרִיעַ
אָתִיב
גִּמלְכוֹן
בְּרֵישְׁכוֹן
:
וגם
-
ה'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
יואל
ב
,
יב.
גמלים
-
ב':
יואל
ד
,
ד;
דה"ב
כ
,
יא.
גמלכם
-
ב'
(וחסר):
יואל
ד
,
ד
,
ז.
גמלים
ב'
ואם
גמלים
אתם
והנה
הם
גמלים
.
וכל
גלילות
-
ל';
עלי
-
ל';
גמלים
-
ב';
גמלכם
-
ב'.
הגמול
אתם
משלמים
-
זה
הגמול
שנתן
שלמה
לחירם
מלך
צר
,
עשרים
עיר
(ראה
מ"א
ט
,
יא).
קל
מהרה
-
לשון
זריזות.
צור
וצידון
וכל
גלילות
פלשת
-
אילו
שכיני
ארץ
ישראל;
צור
וצידון
יושבין
במערבה
של
ארץ
ישראל.
וגם
מה
אתם
לי
-
מתנבא
על
צר
וצידון
ופלשתים
,
שיבא
יום
אידם.
והנה
מצאנו
כתוב
,
כי
הפלשתים
היו
"מביאים
ליהושפט
מנחה
וכסף
משא"
(דה"ב
יז
,
יא)
,
וזה
לאות
שגברה
ידו
עליהם.
וטעם
הגמול
-
כאילו
גמלתי
לכם
רע.
או:
אתם
תחלו
לגמול
לי;
כמו
"אשר
גמלנו
אותו"
(בר'
נ
,
טו).
הגמול
-
שמא
גמול
הרעה
שהרעו
לכם
עמי
אתם
משלמים
עלי
לחלק
את
ארצי?!
ואם
גומלים
אתם
עלי
רעה
תחילה
-
בלא
תשלום?!
ובין
כך
ובין
כך
,
קל
מהרה
אשיב
גמולכם
בראשכם.
וגם
מה
אתם
לי
-
מה
לי
ולכם
שבאתם
בארצי
(ע"פ
שו'
יא
,
יב)?
שאתם
שכנים
,
והיה
לכם
להטיב
לעמי!
ולא
עשיתם
כן
,
אלא
כאשר
ראיתם
שבאו
עליהם
מלכי
האומות
התחברתם
עמהם
לשלול
שלל
ולבוז
בז
(ע"פ
יש'
י
,
ו).
ויונתן
תרגם:
"ואף
מה
אתון
חשיבין
קדמי".
גלילות
-
כמו
'גבולים'.
הגמול
-
הה"א:
ה"א
השאלה.
וגמול
הוא
תחלת
הטובה
שמטיב
אדם
לחבירו
או
תחלת
הרעה;
כמו
"כי
גמל
עלי"
(תה'
יג
,
ו);
"שגמלת
לנו"
(תה'
קלז
,
ח).
ויש
-
להשבת
הטובה
או
הרעה;
וכשיקשר
העניין
בלשון
'שִלום'
הוא
להשבת
הגמול
,
כמו
שאמר:
הגמול
אתם
משלמים
עלי?!
ואם
גמלים
אתם
עלי
-
הוא
תחלת
הרעה.
אמר:
מה
זה
שאתם
מרֵיעים
לי?
אם
תחשבו
להנקם
ממני
,
שהרעתי
לכם
-
ומתי
הרעתי
לכם?
ואם
תאמרו
כי
אתם
מעצמכם
גומלים
לי
עתה
רעה
―
כי
מי
שירע
לבני
ישראל
מחשבתו
להרע
לי
,
כי
הם
בני
―
ואם
כן
הוא
,
קל
מהרה
אשיב
גמולכם
בראשכם!
וגם
מה
אתם
לי
צר
וצידון
-
מה
שנאה
יש
לי
עמכם
שנתחברתם
עם
אויבי
ישראל?
הגמול
אתם
משלמים
לי
-
שאני
הריעותי
לכם?
או
אתם
מתחילים
לגמול
עלי?