תנ"ך - עמוס פרק ד פסוק ד - באו בית־אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בֹּ֤אוּ בֵֽית־אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹתֵיכֶֽם: (עמוס פרק ד פסוק ד)

טקסט וניקוד:

בֹּאוּ בֵית־אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם: (עמוס פרק ד פסוק ד)

טקסט בלבד:

באו בית־אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם: (עמוס פרק ד פסוק ד)

תיקון קוראים:

באו בית־אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם: (עמוס פרק ד פסוק ד)
אֱתוֹ לְבֵית אֵל וּמרַדוּ בְגִלגָּלָא אַסגִּיאוּ לְמִחטֵי וּמֵיתַן לְצַפרָא דִּבחֵיכוֹן לִתלָתָה יוֹמִין מַעסְרֵיכוֹן :

הרבו - ב': בר' לד , יב; עמ' ד , ד. לפשע - ב': עמ' ד , ד; עז' י , יג. והביאו - ו': בר' מב , לד; *שמ' לב , ב; עמ' ד , ד; נחמ' ח , טו; דה"א כא , ב; דה"ב כט , לא.

והביאו ו' את אחיכם פרקו נזמי הזהב באו בית אל לכו ספרו עתה מלאתם ואשר ישמיעו .

הרבו - ב' עלי מאד; לפשע - ב' כי הרבינו; והביאו - ו'.

באו ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) וגו' - כאדם האומר לבן בליעל: עשה עשה , עד שתתמלא סאתך! והביאו לבקר זבחיכם - זאת אומרים לכם כומרי הבעל: עבודה זרה וותרנית היא , ואינה מַחמרת עליכם; התורה אמרה: "לא ילין לבקר" (שמ' לד , כה) , אבל עבודה זרה: והביאו לבקר; תורה אמרה בקדשים קלים: "ביום זבחכם יאכל וממחרת" (וי' יט , ו) , ועבודה זרה: לשלשת ימים מעשר בהמותיכם; תורה אמרה: "שאור... לא תקטירו" (וי' ב , יא) , ועבודה זרה: וקטר מחמץ תודה; תורה אמרה: "לא תאחר לשלמו" (דב' כג , כב) , ועבודה זרה: וקראו נדבות השמיעו - הכריזו: כל מי שהתנדב ושכח , יתן אל לבו ויזכור. ויונתן תירגם וקטר מחמץ: "מן אונס"; כמו "אשרו חמוץ" (יש' א , יז); "מכף מעוול וחומץ" (תה' עא , ד). וקראו נדבות השמיעו - קראו והשמיעו בקול זמר ואִמרו , שקרבן זה מרוצה ומקובל בנדבה. כך תירגם יונתן.

בואו ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) ופשעו - אינו לשון ציווי , אלא כאדם האומר לחבירו: עשֵׂה כל הרעות שתמצא ידך לעשות (ע"פ קה' ט , י) , עוד יבוא היום שיפקד עליך רעתך! כמו כן הנביא אומר לישראל. והביאו לבוקר זבחיכם - כתוב בתורה "ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל"; "לא תותירו ממנו עד בקר" (וי' ז , טו; כב , ל). אבל עבודה זרה וותרנית היא ומתרת לכם להקריב לבקר זבחיכם. לשלשת ימים מעשרותיכם - הם מעשרות קדשים קלים , נאכלים לשני ימים ולילה אחד , והנותר עד יום השלישי פיגול הוא לא ירצה (ראה וי' יט , ו - ז); אבל עבודה זרה מתרת לכם להקריב לשלשת ימים מעשרותיכם.

[באו - ] והנה הודעתי אתכם זאת הרעה העתידה לבא עליכם , על כן לכו עבדו הבעל , אולי יושיעכם; כדרך שהתל אליהו בעובדיו (ראה מ"א יח , כז). ואל תוציאו המעשר "מקצה שלש שנים" (דב' יד , כח) , רק לשלשת ימים.

והביאו לבקר זבחיכם - למחרת הנדר , בלי איחור; ושלי הייתם מאחרים. לשלשת ימים - ליום השלישי להפרשת מעשר בקר וצאן. ולפי שפעמים הוא כחוש , שאין בוררין אותו כמו זבח הנדור , אלא העשירי מה שהוא , וצריך להאכילו ולפטמו - תפס בו שלשת ימים; ולעולם בלא איחור.

באו ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) ופשעו - זה הציווי אינו על דרך מצוה רצונית , אלא על דרך גִזוּם; כמו "שמח בחור" (קה' יא , ט). וזכר ביתאל - כי שם העגל; וזכר הגלגל - כמו שאמר "כל רעתם בגלגל" (הו' ט , טו) , ואמר "בגלגל שורים זבחו" (הו' יב , יב); לפי שהיה המשכן תחלה בגלגל אחר עברם את הירדן (ראה תוס' זבחים יג , ה) והיה המקום ההוא נבחר , והיו אומרים להם נביאי הבעל שיעבדו שם לבעל לפי שהוא מקום נבחר; לפיכך אמר: הרבו לפשוע - כי לא דייכם שקבעתם עבודה זרה בביתאל , כי גם בגלגל הרביתם לפשוע. והביאו לבקר זבחיכם - הפכתם עבודתי לאלהים אחרים; כמו שהיה לכם להביא זבחיכם בביתי , כן אתם מביאים אותו לבית עבודה זרה. ופירוש לבקר - בכל בקר ובקר; כלומר: יום ויום תביאו שם זבחיכם. לשלשת ימים מעשרותיכם - 'ימים' רוצה לומר: שנה , כמו "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט); כמו שאמר בתורה "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך" (דב' יד , כח). כלומר: כל דברי הקרבנות והמעשרות תביאו לבית עבודה זרה כמו שהיה לכם להביא אלי. וכן מה שאמר "וקטר מחמץ תודה" (להלן , ה) - כמו שאמרה תורה "על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו" (וי' ז , יג); והם עושים זה לעבודה זרה. ואע"פ שלא היו מקטרים מחמץ מהקרבן שהוא בא על חמץ , והוא התודה , היו מקטירין מהקרבן ההוא האימורין. ויש מפרשים (ראה רש"י ורבי יוסף קרא) כל זה: הפך מה שאמרה תורה: תורה אמרה "לא ילין חלב חגי עד בקר" (שמ' כג , יח) - והם מביאים לבקר זבחיהם; כלומר: מלינים אותם ומקריבים אותם לבקר. ועוד מפרשים והביאו לבקר זבחיכם - שמקדימין זבחי שלמים לעולה , והתורה אמרה כי העולה קודמת לכל קרבן. לשלשת ימים מעשרותיכם - מעשר בהמה , שהוא קדשים קלים , והתורה אמרה בקדשים קלים "ביום זבחכם יאכל וממחרת" (וי' יט , ו) , והם אוכלים אותו לשלשת ימים. וכן "וקטר מחמץ תודה" (להלן , ה) - הפך מה שאמרה תורה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו... ליי'" (וי' ב , יא); כי אע"פ שאמרה תורה להקריב על חלות לחם חמץ קרבן תודה (ראה וי' ז , יג) , לא אמרה שיקטירו מהחמץ.

באו בית אל - כטעם "איש גלולי עיניו לכו עבודו" (ראה יח' כ , לט); ורבים כן. ולכן באר כונתו בכאן באמרו: כי כן אהבתם בני ישראל. לשלשת ימים מעשרותיכם , קטר מחמץ תודה - אין הכרח שירבעם בן נבט שיסד העגלים הנהיג העם שיעשו שוה בשוה להם כמו שהוא מיוחד בירושלם לפני השם; כי הנה שִנה החֹדש , כמו שמפרש (ראה מ"א יב , לג). אבל אם היה כן , יהיה ימים בכאן - שנים , כי כתוב "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבאתך" (בנוסחנו: תבואתך; דב' יד , כח). וכן נתן מספָּר דניאל (י , ג). וגם נפרש אמרוֹ מחמץ תודה - כמו שכתוב "על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו" (וי' ז , יג).

באו ביתאל (בנוסחנו: בית אל) ופשעו הגלגל - כלומר: עשו הרבה רעות , כי סופכם ללקות עליהם. והביאו לבקר זבחיכם - שהיו כומרי עבודה זרה מקילים להם: התורה אמרה: "לא ילין לבקר זבח חג הפסח" (שמ' לד , כה) , והיו אומרים: הביאו לבקר זבחיכם; התורה אמרה "ביום זבחכם יאכל וממחרת" (וי' יט , ו) , והם אומרים: לשלשת ימים מעשרותיכם; התורה אמרה: "כי כל שאר וכל דבש" (וי' ב , יא) , והם אומרים: וקטר מחמץ תודה. וקראו נדבות והשמיעו - לעבודה זרה שלכם. כי כן אהבתם בית (בנוסחנו: בני) ישראל - לעשות.