תנ"ך - עמוס פרק ד פסוק ד - באו
בית־אל
ופשעו
הגלגל
הרבו
לפשע
והביאו
לבקר
זבחיכם
לשלשת
ימים
מעשרתיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בֹּ֤אוּ
בֵֽית־אֵל֙
וּפִשְׁע֔וּ
הַגִּלְגָּ֖ל
הַרְבּ֣וּ
לִפְשֹׁ֑עַ
וְהָבִ֤יאוּ
לַבֹּ֙קֶר֙
זִבְחֵיכֶ֔ם
לִשְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
מַעְשְׂרֹתֵיכֶֽם:
(עמוס פרק ד פסוק ד)
בֹּאוּ
בֵית־אֵל
וּפִשְׁעוּ
הַגִּלְגָּל
הַרְבּוּ
לִפְשֹׁעַ
וְהָבִיאוּ
לַבֹּקֶר
זִבְחֵיכֶם
לִשְׁלֹשֶׁת
יָמִים
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם:
(עמוס פרק ד פסוק ד)
באו
בית־אל
ופשעו
הגלגל
הרבו
לפשע
והביאו
לבקר
זבחיכם
לשלשת
ימים
מעשרתיכם:
(עמוס פרק ד פסוק ד)
באו
בית־אל
ופשעו
הגלגל
הרבו
לפשע
והביאו
לבקר
זבחיכם
לשלשת
ימים
מעשרתיכם:
(עמוס פרק ד פסוק ד)
אֱתוֹ
לְבֵית
אֵל
וּמרַדוּ
בְגִלגָּלָא
אַסגִּיאוּ
לְמִחטֵי
וּמֵיתַן
לְצַפרָא
דִּבחֵיכוֹן
לִתלָתָה
יוֹמִין
מַעסְרֵיכוֹן
:
הרבו
-
ב':
בר'
לד
,
יב;
עמ'
ד
,
ד.
לפשע
-
ב':
עמ'
ד
,
ד;
עז'
י
,
יג.
והביאו
-
ו':
בר'
מב
,
לד;
*שמ'
לב
,
ב;
עמ'
ד
,
ד;
נחמ'
ח
,
טו;
דה"א
כא
,
ב;
דה"ב
כט
,
לא.
והביאו
ו'
את
אחיכם
פרקו
נזמי
הזהב
באו
בית
אל
לכו
ספרו
עתה
מלאתם
ואשר
ישמיעו
.
הרבו
-
ב'
עלי
מאד;
לפשע
-
ב'
כי
הרבינו;
והביאו
-
ו'.
באו
ביתאל
(בנוסחנו:
בית
-
אל)
וגו'
-
כאדם
האומר
לבן
בליעל:
עשה
עשה
,
עד
שתתמלא
סאתך!
והביאו
לבקר
זבחיכם
-
זאת
אומרים
לכם
כומרי
הבעל:
עבודה
זרה
וותרנית
היא
,
ואינה
מַחמרת
עליכם;
התורה
אמרה:
"לא
ילין
לבקר"
(שמ'
לד
,
כה)
,
אבל
עבודה
זרה:
והביאו
לבקר;
תורה
אמרה
בקדשים
קלים:
"ביום
זבחכם
יאכל
וממחרת"
(וי'
יט
,
ו)
,
ועבודה
זרה:
לשלשת
ימים
מעשר
בהמותיכם;
תורה
אמרה:
"שאור...
לא
תקטירו"
(וי'
ב
,
יא)
,
ועבודה
זרה:
וקטר
מחמץ
תודה;
תורה
אמרה:
"לא
תאחר
לשלמו"
(דב'
כג
,
כב)
,
ועבודה
זרה:
וקראו
נדבות
השמיעו
-
הכריזו:
כל
מי
שהתנדב
ושכח
,
יתן
אל
לבו
ויזכור.
ויונתן
תירגם
וקטר
מחמץ:
"מן
אונס";
כמו
"אשרו
חמוץ"
(יש'
א
,
יז);
"מכף
מעוול
וחומץ"
(תה'
עא
,
ד).
וקראו
נדבות
השמיעו
-
קראו
והשמיעו
בקול
זמר
ואִמרו
,
שקרבן
זה
מרוצה
ומקובל
בנדבה.
כך
תירגם
יונתן.
בואו
ביתאל
(בנוסחנו:
בית
-
אל)
ופשעו
-
אינו
לשון
ציווי
,
אלא
כאדם
האומר
לחבירו:
עשֵׂה
כל
הרעות
שתמצא
ידך
לעשות
(ע"פ
קה'
ט
,
י)
,
עוד
יבוא
היום
שיפקד
עליך
רעתך!
כמו
כן
הנביא
אומר
לישראל.
והביאו
לבוקר
זבחיכם
-
כתוב
בתורה
"ובשר
זבח
תודת
שלמיו
ביום
קרבנו
יאכל";
"לא
תותירו
ממנו
עד
בקר"
(וי'
ז
,
טו;
כב
,
ל).
אבל
עבודה
זרה
וותרנית
היא
ומתרת
לכם
להקריב
לבקר
זבחיכם.
לשלשת
ימים
מעשרותיכם
-
הם
מעשרות
קדשים
קלים
,
נאכלים
לשני
ימים
ולילה
אחד
,
והנותר
עד
יום
השלישי
פיגול
הוא
לא
ירצה
(ראה
וי'
יט
,
ו
-
ז);
אבל
עבודה
זרה
מתרת
לכם
להקריב
לשלשת
ימים
מעשרותיכם.
[באו
-
]
והנה
הודעתי
אתכם
זאת
הרעה
העתידה
לבא
עליכם
,
על
כן
לכו
עבדו
הבעל
,
אולי
יושיעכם;
כדרך
שהתל
אליהו
בעובדיו
(ראה
מ"א
יח
,
כז).
ואל
תוציאו
המעשר
"מקצה
שלש
שנים"
(דב'
יד
,
כח)
,
רק
לשלשת
ימים.
והביאו
לבקר
זבחיכם
-
למחרת
הנדר
,
בלי
איחור;
ושלי
הייתם
מאחרים.
לשלשת
ימים
-
ליום
השלישי
להפרשת
מעשר
בקר
וצאן.
ולפי
שפעמים
הוא
כחוש
,
שאין
בוררין
אותו
כמו
זבח
הנדור
,
אלא
העשירי
מה
שהוא
,
וצריך
להאכילו
ולפטמו
-
תפס
בו
שלשת
ימים;
ולעולם
בלא
איחור.
באו
ביתאל
(בנוסחנו:
בית
-
אל)
ופשעו
-
זה
הציווי
אינו
על
דרך
מצוה
רצונית
,
אלא
על
דרך
גִזוּם;
כמו
"שמח
בחור"
(קה'
יא
,
ט).
וזכר
ביתאל
-
כי
שם
העגל;
וזכר
הגלגל
-
כמו
שאמר
"כל
רעתם
בגלגל"
(הו'
ט
,
טו)
,
ואמר
"בגלגל
שורים
זבחו"
(הו'
יב
,
יב);
לפי
שהיה
המשכן
תחלה
בגלגל
אחר
עברם
את
הירדן
(ראה
תוס'
זבחים
יג
,
ה)
והיה
המקום
ההוא
נבחר
,
והיו
אומרים
להם
נביאי
הבעל
שיעבדו
שם
לבעל
לפי
שהוא
מקום
נבחר;
לפיכך
אמר:
הרבו
לפשוע
-
כי
לא
דייכם
שקבעתם
עבודה
זרה
בביתאל
,
כי
גם
בגלגל
הרביתם
לפשוע.
והביאו
לבקר
זבחיכם
-
הפכתם
עבודתי
לאלהים
אחרים;
כמו
שהיה
לכם
להביא
זבחיכם
בביתי
,
כן
אתם
מביאים
אותו
לבית
עבודה
זרה.
ופירוש
לבקר
-
בכל
בקר
ובקר;
כלומר:
יום
ויום
תביאו
שם
זבחיכם.
לשלשת
ימים
מעשרותיכם
-
'ימים'
רוצה
לומר:
שנה
,
כמו
"ימים
תהיה
גאולתו"
(וי'
כה
,
כט);
כמו
שאמר
בתורה
"מקצה
שלש
שנים
תוציא
את
כל
מעשר
תבואתך"
(דב'
יד
,
כח).
כלומר:
כל
דברי
הקרבנות
והמעשרות
תביאו
לבית
עבודה
זרה
כמו
שהיה
לכם
להביא
אלי.
וכן
מה
שאמר
"וקטר
מחמץ
תודה"
(להלן
,
ה)
-
כמו
שאמרה
תורה
"על
חלות
לחם
חמץ
יקריב
קרבנו"
(וי'
ז
,
יג);
והם
עושים
זה
לעבודה
זרה.
ואע"פ
שלא
היו
מקטרים
מחמץ
מהקרבן
שהוא
בא
על
חמץ
,
והוא
התודה
,
היו
מקטירין
מהקרבן
ההוא
האימורין.
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י
ורבי
יוסף
קרא)
כל
זה:
הפך
מה
שאמרה
תורה:
תורה
אמרה
"לא
ילין
חלב
חגי
עד
בקר"
(שמ'
כג
,
יח)
-
והם
מביאים
לבקר
זבחיהם;
כלומר:
מלינים
אותם
ומקריבים
אותם
לבקר.
ועוד
מפרשים
והביאו
לבקר
זבחיכם
-
שמקדימין
זבחי
שלמים
לעולה
,
והתורה
אמרה
כי
העולה
קודמת
לכל
קרבן.
לשלשת
ימים
מעשרותיכם
-
מעשר
בהמה
,
שהוא
קדשים
קלים
,
והתורה
אמרה
בקדשים
קלים
"ביום
זבחכם
יאכל
וממחרת"
(וי'
יט
,
ו)
,
והם
אוכלים
אותו
לשלשת
ימים.
וכן
"וקטר
מחמץ
תודה"
(להלן
,
ה)
-
הפך
מה
שאמרה
תורה
"כי
כל
שאור
וכל
דבש
לא
תקטירו
ממנו...
ליי'"
(וי'
ב
,
יא);
כי
אע"פ
שאמרה
תורה
להקריב
על
חלות
לחם
חמץ
קרבן
תודה
(ראה
וי'
ז
,
יג)
,
לא
אמרה
שיקטירו
מהחמץ.
באו
בית
אל
-
כטעם
"איש
גלולי
עיניו
לכו
עבודו"
(ראה
יח'
כ
,
לט);
ורבים
כן.
ולכן
באר
כונתו
בכאן
באמרו:
כי
כן
אהבתם
בני
ישראל.
לשלשת
ימים
מעשרותיכם
,
קטר
מחמץ
תודה
-
אין
הכרח
שירבעם
בן
נבט
שיסד
העגלים
הנהיג
העם
שיעשו
שוה
בשוה
להם
כמו
שהוא
מיוחד
בירושלם
לפני
השם;
כי
הנה
שִנה
החֹדש
,
כמו
שמפרש
(ראה
מ"א
יב
,
לג).
אבל
אם
היה
כן
,
יהיה
ימים
בכאן
-
שנים
,
כי
כתוב
"מקצה
שלש
שנים
תוציא
את
כל
מעשר
תבאתך"
(בנוסחנו:
תבואתך;
דב'
יד
,
כח).
וכן
נתן
מספָּר
דניאל
(י
,
ג).
וגם
נפרש
אמרוֹ
מחמץ
תודה
-
כמו
שכתוב
"על
חלות
לחם
חמץ
יקריב
קרבנו"
(וי'
ז
,
יג).
באו
ביתאל
(בנוסחנו:
בית
אל)
ופשעו
הגלגל
-
כלומר:
עשו
הרבה
רעות
,
כי
סופכם
ללקות
עליהם.
והביאו
לבקר
זבחיכם
-
שהיו
כומרי
עבודה
זרה
מקילים
להם:
התורה
אמרה:
"לא
ילין
לבקר
זבח
חג
הפסח"
(שמ'
לד
,
כה)
,
והיו
אומרים:
הביאו
לבקר
זבחיכם;
התורה
אמרה
"ביום
זבחכם
יאכל
וממחרת"
(וי'
יט
,
ו)
,
והם
אומרים:
לשלשת
ימים
מעשרותיכם;
התורה
אמרה:
"כי
כל
שאר
וכל
דבש"
(וי'
ב
,
יא)
,
והם
אומרים:
וקטר
מחמץ
תודה.
וקראו
נדבות
והשמיעו
-
לעבודה
זרה
שלכם.
כי
כן
אהבתם
בית
(בנוסחנו:
בני)
ישראל
-
לעשות.