תנ"ך - ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ: (עמוס פרק ה פסוק ז)

טקסט וניקוד:

הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ: (עמוס פרק ה פסוק ז)

טקסט בלבד:

ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו: (עמוס פרק ה פסוק ז)

תיקון קוראים:

ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו: (עמוס פרק ה פסוק ז)
דְּהָפְכִין לְגִדָּא דִּינָא וְזָכוּתָא לְאַרעָא רְטַשׁוּ :

ללענה - ב': עמ' ה , ז; ו , יב. הניחו - ב': ש"א ו , יח; עמ' ה , ז.

הניחו ב' אשר הניחו עליה וצדקה לארץ .

ללענה - ב'; הניחו - ב'.

ההופכים ללענה משפט - ואינם זוכרים הפיכותיי , שאני "הופך לבקר צלמות" (להלן , ח): יש שרויין עתה בחשך , ואני מאיר להם; "ויום ללילה (בנוסחנו: לילה) החשיך" (שם) - ויש ששעתו עומדת לו כאור יום , ואני מחשיכה ללילה.

ההופכים - המלכים הם השופטים. וצדקה לארץ הניחו - לעשותה. ויפת אמר: הניחוה לאנשי הארץ. ואיך שכחו השם , שהוא "עושה ? עש כסיל וכימה" (איוב יג , כח) נאם אברהם המחבר: דע , כי שנים מקומות יש בגלגל , והם הסדנים. ו'עש' , שהוא העגלה , הוא הנקרא 'הדוב' , הוא קרוב מהסדן הצפוני , על כן יראה עש לעולם , בקיץ ובחרף , בכל היישוב הצפוני. ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב גדול , 'אדום' יקרא , ובלשון ישמעאל - 'סהיל'. ויש כוכבים קטנים קרובים אליו , ואלה יראו פעמים לכל מי שידור קרוב מהקו השוה. והצפוניים לא יראו אחד מאלה , על כן קראם הכתוב "חדרי תימן" (איוב ט , ט) , בעבור שהם ביישוב אינן נראין. ונקרא 'עש' מגזרת "עושו" (יואל ד , יא) , שהם שבעה שאינם מתפרדים. והנה נשאר לפרש: כסיל וכימה. ודעת קדמונינו (ראה ב"ר י , ו) , שכימה הוא זנב טלה וראש שור , והם ששה כוכבים נראים , אע"פ שהם קטנים. וידוע בראיות גמורות , שגלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשנים מקומות , ושניהם יקראו 'נקודת ההשתות'. ומשם נוטה גלגל המזלות לצד צפון עשרים ושלש מעלות וחצי מעלה וחצי ששיתה , וככה לצד דרום. והנה הם שלוש נקודות! והשמש הולכת בדרך גלגל המזלות , על כן יתהפך הבקר לצלמות , ויום ללילה תחשיך בכל היישוב. וטעם לקרא הנקדה כימה , כי שם היתה כימה בימים הקדמונים. כי בכל מאה שנה יתגלגל גלגל המזלות ממערב למזרח קרוב ממעלה וחצי. והנה בימי בטלמיוס החכם , ואין לו רק אלף שנים , מצא לב האריה על שתים מעלות , והנה היום על שמונה עשרה. וידוע , כי לעולם הוא לב האריה על תשע מעלות כנגד הצורה , רק לא כנגד נקודת המחברת. והנה כסיל הוא לנכח כימה , ואיננו אחד רק רבים , ולב העקרב מהם. ולאלה הדברים צריך פירוש. וטעם הקורא למי הים - הם העבים העולים , ואחר כך ישפכם על... הארץ. והמפרש כי על טביעת פרעה - איננו פשט ולא דרש , כי פרעה לא טבע ביבשה! וטעם להזכיר אלה הדברים , שהיה ראוי למלך שהוא שופט , לדעת חכמת השם וגבורתו , ואיך יהפך היום ללילה , ויעלה בכחו המים מהים שהוא למטה , וישפכם על... הארץ. ואיך לא יפחדו כי השם יהפך מלכות השופט , ויבא צר בצווי השם וגזרתו עליו להשחית ממלכתו?! על כן אחריו:

ההופכים משפט שלהקדוש ברוך הוא ללענה , וצדקה שלהקדוש ברוך הוא ― שהוא עושה כימה וכסיל , אחד מימין ואחד משמאל זה כנגד זה , והופך לבקר צלמות ויום לילה החשיך , וקורא למי הים - שיצוה לעננים שילכו לים ויתמלאו מן המים , ואחרכך ישפכם על פני הארץ , והמבליג שד על עז - פירוש: ויתחזק השדוד על העז; ודמיונו: "מבליגיתי עלי יגון" (יר' ח , יח) , שפירושו: נתחזקתי על היגון; והשדוד על מבצר יבא ― וצדקה שלהקדוש ברוך הוא , שיעשה כל אילו הגבורות , לארץ הניחו.

וצדקה לארץ הניחו - כענין "ותשלך אמת ארצה" (דנ' ח , יב).

ההפכים ללענה משפט - כי המלכים והשופטים מטים הדין ונושאים פני הגדולים במשפט (ע"פ וי' יט , טו; וראה פירושו עמ' ב , ו); והנה משפטם לעשוקים (ע"פ תה' קמו , ז) כמו הלענה , שהוא דבר מר. והנה הוא הפך: כי המשפט , כאשר הוא על כנו , הוא דבר עָרֵב וטוב , וכשהוא מעוות הוא מר. וצדקה לארץ הניחו - שלא יעשו צדקה אלא יניחוה מוטלת לארץ , לא יחושו עליה. ולא זכרו עֹשה כימה וכסיל (ראה להלן , ח) , שהוא עושה בהם משפט וצדקה בארץ ולִמד לבני אדם שיעשו גם הם כן , כמו שאמר "כי אני יי' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי'" (יר' ט , כג).

ההופכים ללענה משפט - כטעם "שרש פרה ראש ולענה" (דב' כט , יז). והמשפט והאמת הוא מתואר במתוק , בשתוף השם , כמו שמבואר בספרי הקדש. כלומר , שיאמרו שמשפט הוא לענה , כטעם "שמים מר למתוק" (יש' ה , כ). וכן לארץ , כי הצדקה - למעלה , כטעם "אורח חיים למעלה" (מש' טו , כד) , והם מניחים אותה למטה; כי הם מפחיתים המעולה , כמו שקדם כי המשפט המתוק - יאמרו שהוא מר. ולכן יאמר כי הדרישה לַשם , שהיא חיים (ראה לעיל , ד - ו) , יאמרו שהיא מות. ולא חשש זה הנביא לזכור גם הפוכו , כמו שעשה ישעיה (ראה יש' ה , כ) , כי די לו בזה; ומה שעשה ישעיה נכון גם כן.
ריכוז קישורים