תנ"ך - חזון עבדיה כה־אמר אדני ה' לאדום שמועה שמענו מאת ה' וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֲז֖וֹן עֹבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדנָ֨י יְהֹוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶ֖יהָ לַמִּלְחָמָֽה: (עובדיה פרק א פסוק א)

טקסט וניקוד:

חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה־אָמַר אֲדנָי יְהֹוִה לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה: (עובדיה פרק א פסוק א)

טקסט בלבד:

חזון עבדיה כה־אמר אדני ה' לאדום שמועה שמענו מאת ה' וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה: (עובדיה פרק א פסוק א)

תיקון קוראים:

חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה: (עובדיה פרק א פסוק א)
נְבוּאַת עוֹבַדיָה כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם בְּסוֹרָא שְׁמַענָא מִן קֳדָם יְיָ וְאִזגַּד בְּעַמְמַיָא שְׁלִיחַ קוּמוּ וְנִתעַתַּד עֲלַהּ לִקרָבָא :

שלח - ג' , ב' פתח וחד קמץ: שו' ה , טו; *עו' א , א; איוב יח , ח. ונקומה - ג': בר' לה , ג; מג , ח; *עו' א , א.

שלח ג' ב' פתח' וחד קמצ' בעמק שלח ברגליו וציר בגוים כי שלח ברשת. ונקומה ג' ונעלה קומו שלחה הנער.

עבדיה - ל' בנביא'; שלח - ג'; ונקומה - ג'.

חזון עובדיה - מאי שנא עובדיה לאדום , ולא נבא נבואה אחרת? אמרו חכמים (ראה סנה' לט , ב): עובדיה גר אדומי היה; אמר הקדוש ברוך הוא: מהם ובהם אביא עליהם. יבא עובדיה שדר בין שני רשעים , אחאב ואיזבל , ולא למד ממעשיהם , ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים , [יצחק ורבקה , ] ולא למד ממעשיהם.

חזון עובדיה. לאדום - על אדום. שמועה שמענו - מפי הנביאים מאת יי'. וציר - ושליח שלוח אל הגוים - ליפרע מהם. ואומר לישראל: קומו ונקומה עליה למלחמה - על אותה אומה להלחם עליה.

עובדיה - לא ידענו דורו , ולא נוכל לומר כי הוא הנזכר בספר מלכים בימי אחאב , כי שם כתוב "ועובדיה (בנוסחנו: ועבדיהו) היה ירא את יי'" (מ"א יח , ג); ואילו היה זה הנביא בעצמו , איך יקראנו 'ירא השם' ולא יקראנו 'נביא'? כי הנבואה היא המעלה הנכבדת יותר! ולפי דעתי , כי שמועה שמענו - זה הנביא וירמיה (ראה יר' מט , ז ואי') וישעיה (ראה יש' לד , ה ואי') ועמוס (ראה עמ' א , יא - יב) שהתנבאו על אדום , על כן אמר שמענו. וציר - כאילו ציר שלוח בגוים , שיתחברו ויאמרו אלה לאלה: קומו!

חזון עובדיה כה אמר יי' אלהים (לפנינו: אדני יי') לאדום - פירוש: זו הנבואה ראה עובדיה באדום. ואמר , כי השמיע הקדוש ברוך הוא בגוים , כאילו שלח ציר , שיתחברו ויקומו עליה למלחמה.

לאדום - על אדום. שמועה שמענו מאת יי' - גזירה שנגזרה עליו לאבדון; ועל פי גזירתו ציר בגוים שלח - מגוי אל גוי , לאמר: קומו ונקומה וגו'.

חזון עבדיה - זה הנביא - לא ידענו באי זה דור התנבא; ודעת רבותינו ז"ל: (ראה סנה' לט , ב) , שזהו עבדיה שהיה עם אחאב. ועוד אמרו (שם) כי עבדיה גר אדומי היה ונתנבא רע על אדום; היינו דאמרי אינשי (ראה פסחים כח , א): כפא דחק נגרא בגויה נשרוף חרדלא. אמר הקדוש ברוך הוא (ראה סנה' לט , ב): יבא עבדיה שדר בין שני רשעים , אחאב ואיזבל , ולא למד ממעשיהם , ויפרע מעשו הרשע שדר בין שני צדיקים , יצחק ורבקה , ולא למד ממעשיהם. והנה כל נבואתו היתה על אדום; ואמר כי עם חרבן אדום תהיה תשועת ישראל , ובזה כלה נבואתו. והנבואה הזאת היתה בבית שני , שהרעו בני אדום לישראל , כמו שפירשנו בנבואת עמוס בפרשת על שלשה פשעי אדום (א , יא). והנביא הזה התנבא שעתיד הקדוש ברוך הוא להפרע מהם באחרית הימים בעלות ישראל מן הגלות. וארץ אדום אינה היום לבני אדום , כי האומות נתבלבלו , ורובם הם בין אמונת הנצרים ואמונת הישמעאלים ולא יכירו בהם מי הוא מאדום וממואב ומבני עמון ומשאר האומות , כי כולם גלו מארצם ונתערבו האומות; אלא שמלכות רומי היו בתחילה רובם בני אדום. ומה שאמרו הנביאים בחרבן אדום באחרית הימים - על רומי אמרו , כמו שפירשנו בישעיה בפרשת קרבו גוים לשמוע (לד , א) , כי כשתחרב רומי תהיה גאולת ישראל. וכן אמר ירמיהו במגילת איכה "תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום" (ד , כב). כה אמר יי' אלהים לאדום - בעבור אדום; כמו "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג). שמועה שמענו מאת יי' - שיאמרו הגוים על אדום: שמועה שמענו מאת יי' , וכאלו ציר בגוים שולח; ומהו השמועה? שיאמרו גוי לגוי: קומו ונקומה עליה למלחמה. עליה - על ארץ אדום. או פירוש הפסוק כמו הפוך: אמר עבדיה: שמועה שמענו אני והנביאים האחרים , כי כה אמר יי' אלהים לאדום וציר וגו' - כמו שפירשנו. וכן אמר ירמיהו בנבואתו "שמועה שמעתי מאת יי'" (מט , יד).

חזון עובדיה - זה הנביא לא ייעד , רק שני דברים , והוא: חורבן אדום על יד החיה הראשונה (ראה דנ' ח , ג - ד) , ושוב עַמנו על יד החיה השנית (ראה שם , ה) ושיירשו ארץ אדום; כי לא ישוב אדום לממשלתו כדרך שאר העמים. וכבר קדם לעמוס: "למען יירשו את שארית אדום" (ט , יב). וגם שאר הנביאים הפליגו בהיות חורבן אדום נצחי; ויותר ישעיה (ראה רש"י יש' סג , א - ו). ואע"פ שבספר יוסיפון וזולתו נמצא ישוב גדול בארץ אדום וזרע אדום , אבל בָּרוב היו עבדים לישראל , כמו שמבואר שם. ובאור אלו הענינים 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים