תנ"ך - ואל־תעמד
על־הפרק
להכרית
את־פליטיו
ואל־תסגר
שרידיו
ביום
צרה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַֽל־תַּעֲמֹד֙
עַל־הַפֶּ֔רֶק
לְהַכְרִ֖ית
אֶת־פְּלִיטָ֑יו
וְאַל־תַּסְגֵּ֥ר
שְׂרִידָ֖יו
בְּי֥וֹם
צָרָֽה:
(עובדיה פרק א פסוק יד)
וְאַל־תַּעֲמֹד
עַל־הַפֶּרֶק
לְהַכְרִית
אֶת־פְּלִיטָיו
וְאַל־תַּסְגֵּר
שְׂרִידָיו
בְּיוֹם
צָרָה:
(עובדיה פרק א פסוק יד)
ואל־תעמד
על־הפרק
להכרית
את־פליטיו
ואל־תסגר
שרידיו
ביום
צרה:
(עובדיה פרק א פסוק יד)
ואל־תעמד
על־הפרק
להכרית
את־פליטיו
ואל־תסגר
שרידיו
ביום
צרה:
(עובדיה פרק א פסוק יד)
וּדקַמתָּא
עַל
פִּרקָא
לְשֵׁיצָאָה
יָת
מְעָרְקוֹהִי
וְדִמסַרתָּא
מְשֵׁיזְבוֹהִי
בְּעִדָּן
עָקָא
:
ואל
-
תעמד
-
ב':
בר'
יט
,
יז;
*עו'
א
,
יד.
שרידיו
-
ב':
עו'
א
,
יד;
איוב
כז
,
טו.
ואל
תעמד
ב'
אל
תביט
אחריך
ואל
תעמד
על.
ואל
-
תעמד
-
ב';
הפרק
-
ל';
שרידיו
-
ב'.
אל
תעמד
על
הפרק
-
מקום
שהבורחים
יוצאים
דרך
שם
לימלט;
בלשון
לעז
קורין
לו
'טרוג'.
["אל
תבא"
(בנוסחנו:
תבוא;
לעיל
,
יג)
,
ואל
תעמד
-
הקנטה
היא:
כדיי
היה
שלא
לעשות
לאחיך
כן.]
אל
(בנוסחנו:
ואל)
תעמוד
על
הפרק
-
לפי
שהוא
היה
שכן
לירושלם
,
שאדום
יושב
בדרומה
של
ארץ
ישראל
והוא
יודע
מוצאיהם
ומובאיהם
(ע"פ
ש"ב
ג
,
כה)
וכל
מקום
הליכתם
-
היו
עומדין
על
פרשת
דרכים
להסגיר
את
שרידיו
לזרים
שבאו
עליו
,
שלא
ידעו
מוצאיהם
ומובאיהם.
ואל.
הפרק
-
מקום
שיתפרקו
ממנו
הדרכים;
לאמר
לבבליים
אי
זה
דרך
הלך
הפליט.
ואל
תסגר
שרידיו
-
תמסור;
כאילו
תסגור
עליו.
ואל
תעמד
על
הפרק
-
פירוש:
ולא
היה
לך
לעמוד
על
השער
להכרית
הפליטים
שהיו
בורחים.
על
הפרק
-
על
הטרף
והשבר;
כמו
"ופרסיהן
יפרק"
(זכ'
יא
,
טז).
את
פלטיו
(בנוסחנו:
פליטיו)
-
הנפלטים
מחרב
האויב.
ואל
תסגר
-
ביד
אויביו.
ואל
תעמוד
על
הפרק
-
הוא
אם
הדרך
(ע"פ
יח'
כא
,
כו)
,
מקום
שמתפרקין
הדרכים
אחת
הנה
ואחת
הנה.
והאדומיים
היו
עומדים
על
הפרק
שלא
יוכל
לנוס
אחד
מישראל
שלא
יתפשוהו
,
והיו
שומרים
עליהם
הדרכים.
פליטיו
-
בחירק
כמו
שרידיו.
הפרק
-
פרשת
דרכים.
ואל
תסגר
שרידיו
-
לאנשי
אשור;
כטעם
"לא
תסגיר
עבד
אל
אדוניו"
(דב'
כג
,
טז).