תנ"ך - עובדיה פרק א פסוק יח - והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר: (עובדיה פרק א פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר: (עובדיה פרק א פסוק יח)

טקסט בלבד:

והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר: (עובדיה פרק א פסוק יח)

תיקון קוראים:

והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר: (עובדיה פרק א פסוק יח)
וִיהוֹן דְּבֵית יַעֲקֹב תַּקִיפִין כְּאִישָׁתָא וּבֵית יוֹסֵף חַסִינִין כְּשַׁלהָבִיתָא וּבֵית עֵשָׂו חַלָשִׁין כְּקַשָׁא וְיִשׁלְטוּן בְּהוֹן וְיִקטְלוּנֻנוּנוּן וְלָא יְהֵי שֵׁיזָבָא לְבֵית עֵשָׂו אֲרֵי בְמֵימְרָא דַייָ גְּזִיר כֵּין :

ובית יוסף - ב': יהו' יח , ה; *עו' א , יח. לקש - ב': עו' א , יח; איוב מא , כ. ואכלום - ב' (בלישנא): יר' נ , ז; עו' א , יח.

ובית יוסף ב' ובית יוסף יעמדו בית יעקב אש.

ובית יוסף - ב'; לקש - ב'; ודלקו - ל'.

כי פי (בנוסחנו ללא 'פי') יי' דבר - והיכן דבר? "וירד מיעקב והאביד שריד" וגו' (במ' כד , יט; ראה מכיל' בא פסחא יב).

והיה. ובית יוסף - הטעם כפול; והזכיר יוסף כדרך "בני יעקב ויוסף" (תה' עז , טז).

ולא יהיה שריד - מן האש והלהבה , לפי שהסגיר שרידי (ראה לעיל , יד).

והיה - כמו האש אוכל הקש , כן יאכלום ויכלום. ומה שאמר בית יעקב ובית יוסף - כפל עניין במלות שונות , כי בית יעקב נקרא בית יוסף מיום שנחלקה המלכות (ראה עמ' ה , ו; זכ' י , ו); אבל לעתיד תשוב אחת. ורבותינו ז"ל פירשו (ראה ב"ב קכג , ב) כי זכר יוסף , לפי שאין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעו שליוסף.