יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ויאמר
אל
עמו
-
המצרים.
הנה
עם
-
מלת
עם
איננה
סמוכה
,
רק
בני
ישראל
-
פירוש
ותוספת;
כמו
"אהיה
אשר
אהיה"
(שמ'
ג
,
יד);
"אשר
התהלכו
אבותי
לפניו
אברהם
ויצחק"
(בר'
מח
,
טו).
כל
'ממנו'
בספר
אנשי
המזרח
,
שהוא
סימן
לשון
הרבים
,
הנו"ן
רפה
כמשפט
,
להפריש
בינו
ובין
"ממנו
פנה"
(זכ'
י
,
ד)
,
שהוא
לשון
יחיד
שאיננו
נמצא
בפני
המדבר
,
שהוא
דגוש
כמשפט.
ובכל
ספרי
מערב
שניהם
דגושים
,
בין
שהוא
סימן
יחיד
בין
שהוא
סימן
רבים.
והיה
כן
,
כי
'ממנו'
לשון
יחיד
-
דגוש
הפך
המנהג
,
כי
מלת
'אני'
-
רפה
,
וכן
מלת
"נָחַנִי
יי'"
(בר'
כד
,
כז).
והנה
מלת
'מן'
-
'כפולה'
,
ונדגש
הנו"ן
'ממני'
לחסרון
נו"ן
אחר
,
כאילו
היה
'ממנני'
,
כי
הנו"ן
הראשון
תבא
עם
אות
המ"ם
כאילו
היא
'מן'
,
ונו"ן
'ני'
-
סימן
המדבר.
אם
כן
יהיה
"איש
ממנו"
(בר'
כג
,
ו)
,
שהוא
לשון
רבים
,
כאילו
הוא
'ממננו'.
וטעם
נו"ן
"ממנו
פנה"
(זכ'
י
,
ד)
דגש
-
להתבלע
הה"א
בחסרון;
כי
יאמר
מן
'ישמור'
-
'יִשְמְרוֹ';
"אשר
יקראו"
(יר'
כג
,
ו);
"אויב
ירדפו"
(הו'
ח
,
ג);
והוא
המעט
,
כי
הרֹב:
"ישמרהו"
(תה'
מא
,
ג)
-
ישמר
הוא
,
רק
"ישמרהו"
-
דרך
קצרה;
כמו
"והנהו
עושה
מלאכה"
(יר'
יח
,
ג)
,
שהוא
כמו
'והנה
הוא';
ויאמר
"והנוֹ
נצב"
(במ'
כג
,
יז).
פעמים
יוסיפון
הנו"ן:
"ישחרונני
ולא
ימצאונני"
(מש'
א
,
כח);
"תברכנּי
נפשך"
(בר'
כז
,
יט)
-
כמו
'תברכנני';
"זובח
תודה
יכבדנני"
(תה'
נ
,
כג);
"יסובבנהו
יבוננהו
יצרנהו"
(דב'
לב
,
י).
ופעם
יבלעו
הה"א
בנו"ן:
'לשמר'
-
"ישמרנּו
בעליו"
(שמ'
כא
,
לו).
רב
ועצום
ממנו
-
אין
הרצון
בזה
,
שיהיה
מספר
בני
ישראל
רב
ממספר
המצרים;
אבל
הרצון
בזה
,
שהם
פרים
ורבים
יותר
מהם
,
והם
עם
זה
יותר
עצומים
ויותר
תקיפים.