תנ"ך - ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ: (שמות פרק כה פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ: (שמות פרק כה פסוק י)

טקסט בלבד:

ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו: (שמות פרק כה פסוק י)

תיקון קוראים:

ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו: (שמות פרק כה פסוק י)
וְיַעבְּדוּן אֲרוֹנָא דְּאָעֵי שִׁטִין תַּרתֵּין אַמִין וּפַלגָא אוּרכֵּיהּ וְאַמְתָא וּפַלגָא פֻּתיֵיהּ וְאַמְתָא וּפַלגָא רוּמֵיהּ :

קמתו - ב' חסר: כל התורה (שמ' כה , י , כג; כז , א; ל , ב; לז , א , י , כה; לח , א - נמנים כאחד); יח' לא , ה.

ועשו ארון - כמין ארונות שעושין בלא רגלים , עשויין כארגז , שקורין 'אשקרין' (בלעז) , יושב על שוליו.

ועשו ארון עצי שטים - לפי שהוא דבוק: ארון של עצי שטים , לכך נקוד חטף פתח. ואעפ"י שבמעשה בצלאל מצינו שעשה תחילה משכן (ראה שמ' לו , ח) ואחר כך כלים , ארון ומנורה ושולחן - שהיכן יכניס את הארון והשולחן כל זמן שאין משכן עשוי? אלא בציווי הוצרך לפרש עשיית הארון והשולחן (ראה להלן , כג ואי') , שבשביל הארון , שהוא עיקר של "ועשו לי מקדש" (לעיל , ח) , הוצרך לעשות משכן.

ועשו אֲרון - לעולם סמוך; כי לא יתכן כל מי שהוא על משקלו , כמו "אָדוֹן" (יר' כב , יח וראה יהו' ג , יא) , שימצא על שני משקלים. ורבים טעו , בעבור שמצאו "אֲרון אחד" (מ"ב יב , י) , ולא ידעו כי הוא סמוך ל"אחד" , וכן טעמו: ארון אחד מהכהנים. ופירוש ארון - עצם הדבר; וכמוהו "נטע אורן" (יש' מד , יד). והנה היה צורת מרובע , עומד על ארבע רגלים (ראה להלן , יב) , כי "פעמי דלים" (יש' כו , ו) - כמו "רגלי עני" (שם). גם יתכן להיות תוספת הזֵר (ראה להלן , יא) חלק מחמשית התשיעית; ויהי מחוץ חמש וחמש שמיניות. ולא הזכיר הכתוב עביו.

ועשו - בעבור שאמר בתחלה "ועשו לי" (לעיל , ח) , החל ככה: ועשו ארון. לא ידענו , אם זאת המדה היא בחוץ או בפנים. והנה , אם היא בחוץ , יהיה עבר הארון מצופה מבית ומחוץ , משני העברים , חצי אמה , עד שתהיה מדת כל לוח הברית אמה אורך ואמה רוחב. ואם אמרנו שגם הקומה חצי אמה , תהיה כל אבן כבדה מאד (ראה ב"ב יד , א). אולי נתן השם כח רב לידי משה , שהיו "כבדים" (שמ' יז , יב) , להוריד לוח אבן ביד אחת. וכתוב "משני עבריהם" (שמ' לב , טו) - אולי כן היה. כי הלוח הוא גוף מעוקב , שיש לו ששה עברים; וככה כתוב (יומא עב , ב) , כי שלשה ארונות היו. ויש לתמוה על הכבדות. ועוד , כי עובי הכפרת טפח (ראה סוכה ה , א). ועוד , כי ראינו שלא היה זהב התנופה , רק פחות מחלק אחד משלשת אלפים וארבע מאות מהזהב שהניח דוד (ראה שמ' לח , כד; דה"א כב , יד). והנה הכרובים היו עצי שמן (ראה מ"א ו , כג). גם מזבח הקטרת לא היה כולו זהב (ראה שמ' ל , א - ג); והיה שוה , לפי הסברא , כי הצִפּוּי למראה העין הוא , ומעט זהב יכנס בצִפוי. הלא תראה , כי הקרשים והבריחים (ראה שמ' כו , כט) והשולחן (ראה להלן , כד) ומזבח הקטרת (ראה שמ' לז , כו) - כלם מצופים; ואין דבר שהיה זהב כולו , רק המנורה (להלן , כא). ואחר שעשו ארון זהב , מה צרך לעץ? ויוכיח על הציפוי , כי הנה האולם והבית צפה שלמה זהב (ראה מ"א ו , כב). זר זהב - מגזרת "ארחי ורבעי זרית" (תה' קלט , ג).

ועשו ארון - יחזור אל בני ישראל , הנזכרים למעלה (פס' ב); ואחרי כן "וצפית אותו" (להלן , יא) , "ויצקת לו" (להלן , יב) וכולן - בלשון יחיד , כי משה כנגד כל ישראל. ויתכן שירמוז , שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון , בעבור שהוא קדוש משכני עליון (ע"פ תה' מו , ה) , ושיזכו כולם בתורה. וכן אמרו במדרש רבא (שמ"ר לד , ב): מפני מה בכל הכלים כתוב "ועשית" (להלן , כג , לא ועוד) , ובארון כתוב ועשו ארון? אמר רבי יהודה ברבי שלום: אמר הקדוש ברוך הוא: יבאו הכל ויעסקו בארון , שיזכו בתורה. והעסק - שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון , או יעזור לבצלאל עזר מעט , או שֶיְכַוְנוּ לדבר.

הנה הארון לא היו לו רגלים , לפי הנראה מהפשט , וקומתו היתה אמה וחצי , כשנמדוד מבחוץ; וכן היה גובה השולחן עם רגליו (ראה להלן , כג). והנה עביו לא נודע לנו מפשטי התורה , ועל כל פנים היה עביו נאות אל שיתקיים זמן ארוך אורך נפלא. וכבר יתבאר לך שזאת המדה היתה מבחוץ , שאם נמדוד הרוחב והאורך מבפנים , היה הכפרת נופל בתוך הארון , כי היה ארכו כאורך הארון , ורחבו - כרחבו (ראה להלן , יז).
ריכוז קישורים