תנ"ך - וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב: (שמות פרק כה פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב: (שמות פרק כה פסוק יא)

טקסט בלבד:

וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: (שמות פרק כה פסוק יא)

תיקון קוראים:

וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: (שמות פרק כה פסוק יא)
וְתִחפֵי יָתֵיהּ דְּהַב דְּכֵי מִגָּיו וּמִבַּרָא תִּחפֵינֵיהּ וְתַעֲבֵיד עֲלוֹהִי זִיר דִּדהַב סְחוֹר סְחוֹר :

תצפנו - ל' בתור'.

מבית ומחוץ תצפנו - שלש ארונות עשה בצלאל: שנים של זהב ואחד של עץ (ראה יומא עב , ב); ארבע כתלים ושוליים לכל אחד , ופתוחין מלמעלה; נתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ , וחיפה שפתו העליונה בזהב; נמצא מצופה מבית ומחוץ. זר זהב - כמין כתר מקיף לו סביב לשפתו למעלה משפתו , שעשה ארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעולה למול עובי הכפרת ולמעלה הימנו משהו (ראה יומא עב , ב); וכשהכפרת שוכב על עובי הכתלים עולה הזר למעלה מכל עובי הכפרת כל שהוא , והוא סימן לכתר תורה.

זהב טהור - מזוקק.

וטעם טהור - שלא יהי מעורב עם שום דבר , רק זהב לבדו. זר - מצאנו זאת המלה בפְּעָלים , והיא "ארחי ורבעי זרית" (תה' קלט , ג). וטעם עליו - כי הזר גבוה מעצם הארון.

ועשו - בעבור שאמר בתחלה "ועשו לי" (לעיל , ח) , החל ככה: ועשו ארון. לא ידענו , אם זאת המדה היא בחוץ או בפנים. והנה , אם היא בחוץ , יהיה עבר הארון מצופה מבית ומחוץ , משני העברים , חצי אמה , עד שתהיה מדת כל לוח הברית אמה אורך ואמה רוחב. ואם אמרנו שגם הקומה חצי אמה , תהיה כל אבן כבדה מאד (ראה ב"ב יד , א). אולי נתן השם כח רב לידי משה , שהיו "כבדים" (שמ' יז , יב) , להוריד לוח אבן ביד אחת. וכתוב "משני עבריהם" (שמ' לב , טו) - אולי כן היה. כי הלוח הוא גוף מעוקב , שיש לו ששה עברים; וככה כתוב (יומא עב , ב) , כי שלשה ארונות היו. ויש לתמוה על הכבדות. ועוד , כי עובי הכפרת טפח (ראה סוכה ה , א). ועוד , כי ראינו שלא היה זהב התנופה , רק פחות מחלק אחד משלשת אלפים וארבע מאות מהזהב שהניח דוד (ראה שמ' לח , כד; דה"א כב , יד). והנה הכרובים היו עצי שמן (ראה מ"א ו , כג). גם מזבח הקטרת לא היה כולו זהב (ראה שמ' ל , א - ג); והיה שוה , לפי הסברא , כי הצִפּוּי למראה העין הוא , ומעט זהב יכנס בצִפוי. הלא תראה , כי הקרשים והבריחים (ראה שמ' כו , כט) והשולחן (ראה להלן , כד) ומזבח הקטרת (ראה שמ' לז , כו) - כלם מצופים; ואין דבר שהיה זהב כולו , רק המנורה (להלן , כא). ואחר שעשו ארון זהב , מה צרך לעץ? ויוכיח על הציפוי , כי הנה האולם והבית צפה שלמה זהב (ראה מ"א ו , כב). זר זהב - מגזרת "ארחי ורבעי זרית" (תה' קלט , ג).

וצפית אותו זהב - ראוי היה הארון להיות כולו של זהב , אלא שהיה כבד לנושאו; והוא נִשא בכתף , כדכתיב "כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו" (במ' ז , ט). וכן מצינו במזבח , שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות הלוחת "נבוב לחת" (שמ' כז , ח) , וחלול מבפנים , כדי שלא יהיה כבד. ועשית לו (בנוסחנו: עליו) זר זהב סביב - לשׂום על גבי שפתו. שכשצפה אותו מבית ומבחוץ , ועשה שתי ארונות זהב (ראה יומא עב , ב) , אחד מבחוץ ואחד מבפנים , עדיין לא היה מצופה עוביו של הארון , העץ למעלה על השפה; ועשה לו זר זהב סביב , לתת על השפה לכסות עובי העץ. וזהו זר - שעשוי כמין זר , והולך סביב לארכו ולרחבו.

וצפית אותו זהב טהור - אין ספק שזה הצפוי לא היה באופן צפוי הזהב לכסף , שהיא קליפה דקה מאד , כי לא ידבק הזהב בעץ בזה האופן ולא יהיה לו קיום; ולזה הוא מבואר ששלשה ארונות נעשו: אחד מעץ , ואחד מזהב נכנס בתוכו בצמצום , ואחד מזהב מקיף בו בצמצום , וכבר היה זה באופן שכל ארון העץ היה מצופה זהב. ועובי ארונות הזהב לא נודע , ועל כל פנים היה להם עובי מורגש , כדי שישלם להם הקיום. ולא יתכן שיהיה עובי ארונות הזהב טפח כמו שאמרו ז"ל (יומא עב , ב) , כי לא יתכן שיִשלַם אחד מאלו הארונות בזה העובי מכל הזהב שנזכר ב'ואלה פקודי' , העשוי למלאכה (ראה שמ' לח , כד); וזה יתבאר למי שעיין בהנדסה עיון מעט. ואולם אמרו זה ז"ל , להורות על שכבר היה לאלו הארונות עובי מורגש. ועשית עליו זר זהב סביב - הוא סבוב מזהב מקיף על עליוני הארון מבחוץ , כדי שיכנס בו הכפרת ויחזיק בו.
ריכוז קישורים