יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לא
יסורו
ממנו
-
רק
'כבלע
את
הקדש'
(ע"פ
במ'
ד
,
כ)
,
כאשר
אפרש
(שם
,
ו).
לא
יסורו
ממנו
-
מפני
קדושת
ארון
לא
היה
רוצה
הקדוש
ברוך
הוא
שישמשו
בארון
הקודש
,
להסיר
הבדים
מלהכניסן
בטבעות;
אלא
כשבאין
לנשאו
,
מחזיקין
בראשי
הבדים
ונושאים
אותו
,
וכשמניחין
אותו
,
הולכים
להם
מיד
,
מפני
אימת
הקדושה.
ועתה
נותן
טעם
לדבר:
ונתת
אל
הארון...
-
ולכך
אני
מצוה
לנהוג
דרך
קדושה.
ואע"פ
שׁשׂם
משה
הבדים
בארון
,
כדכתיב
ב'ותכל'
(שמ'
לט
,
לב
ואי';
ראה
שמ'
מ
,
כ)
-
ובפרשת
'נשא'
כתיב
"אהרון
ובניו
יבאו"
(במ'
ד
,
יט)
,
וכתיב
שם
גבי
ארון
"ושמו
בדיו"
(שם
,
ו)
,
אלמא
שהוסרו!?
איכא
למימר
,
דאעפ"י
ששמם
משה
,
רצה
הקדוש
ברוך
הוא
שיושמו
על
ידי
הכהנים;
ולפיכך
שמו
אותם
אהרון
ובניו
,
ומאותה
שעה
לא
הוסרו.
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע
הקצר
כאן
,
וכן
פירושו
לבמ'
ד
,
ו)
,
לפי
הפשט
,
שלא
יסורו
שכתוב
כאן
,
הכי
קאמר:
ושמו
אותם
בקביעות
בתוך
הטבעות
,
שלא
ישמט
הארון
לכאן
ולכאן
כשנושאין
אותו
,
אבל
מוּסָרים
היו
,
כמו
שכתוב
לשם
"ושמו
בדיו"
(במ'
ד
,
ו).
אבל
רבותינו
מפרשים
דלא
היו
מוסרין
,
כדמוכח
במכות
(כב
,
א)
,
דקאמרי
גבי
'יש
חורש
תלם
אחד
ועובר
עליו
משום
שמונה
'לאוין''
,
ופריך:
וליחשב
נמי
,
שהסיר
בדי
ארון
וקעבר
ב'לאו'
ד'לא
יסורו'?!
ובמסכת
יומא
(עב
,
א)
נמי
אמר:
המסיר
בדי
ארון
,
לוקה;
ולכך
פירשתי
שלא
הוסרו
,
רק
בפעם
ראשון
,
כדי
שיתנו
על
ידי
כהנים.
ויש
מפרשים
,
שמה
שכתוב
"אהרון
ובניו...
ושמו
בדיו"
(שם
,
ה
-
ו)
-
אינו
אלא
שתיקנו
אותם
,
ולא
הוסרו
מעולם
,
כדאמרינן
ביומא
(עב
,
א):
מתפרקין
ואינם
נשמטים.
ובבבא
בתרא
פרק
קמא
(יד
,
א)
מפרש
כמה
הלוחות
אוכלות
בארון
ואיך
מונחות
,
בין
למאן
דאמר:
אמת
כלים
באמת
בת
ששה
טפחים
,
בין
למאן
דאמר:
בת
חמש
טפחים
[הגה"ה].
ויצקת
לו
ארבע
טבעות
זהב
-
רצה
שיעשו
אלו
הטבעות
על
צד
ההתכה
,
כדי
שיהיה
התדבקותם
מעצמוּתם
ויהיו
יותר
חזקים.
על
ארבע
פעמותיו
-
רוצה
לומר:
זויותיו;
והוא
מענין
"פעם"
(יהו'
ו
,
ג)
,
כי
ה'פעם'
הוא
השניוּת
והעדר
ההתדבקות
,
וכן
הענין
בזויות
,
כי
בהם
יֵחלקו
השטחים
המקיפים
בדבר
קצתם
מקצת.
והנה
היו
שתי
טבעות
מהם
על
הצלע
האחד
מצלעות
הרוחב
,
ושתי
טבעות
על
צלעו
השנית
,
ובהם
היו
נכנסים
הבדים
המצופים
זהב.
וצוה
השם
יתעלה
שלא
יסורו
הבדים
מטבעות
הארון
,
אבל
יהיו
שם
מוכנים
לשאת
את
הארון
בהם.
והיה
זה
כן
,
כי
מפני
שהעדות
הנתן
בארון
היה
דבר
שלם
בעצמותו
,
והדבר
השלם
הוא
מה
שלא
יחסר
בו
דבר
-
רצה
השם
יתעלה
שימצא
השלמות
בארון
בכל
הפנים
עד
שלא
יחסר
בו
דבר
,
אבל
ימצא
תמיד
מוכן
על
השלמות
,
מבלי
שיצטרך
להביא
בו
דבר
מחוץ.