תנ"ך - ועשית
שנים
כרבים
זהב
מקשה
תעשה
אתם
משני
קצות
הכפרת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעָשִׂ֛יתָ
שְׁנַ֥יִם
כְּרֻבִ֖ים
זָהָ֑ב
מִקְשָׁה֙
תַּעֲשֶׂ֣ה
אֹתָ֔ם
מִשְּׁנֵ֖י
קְצ֥וֹת
הַכַּפֹּֽרֶת:
(שמות פרק כה פסוק יח)
וְעָשִׂיתָ
שְׁנַיִם
כְּרֻבִים
זָהָב
מִקְשָׁה
תַּעֲשֶׂה
אֹתָם
מִשְּׁנֵי
קְצוֹת
הַכַּפֹּרֶת:
(שמות פרק כה פסוק יח)
ועשית
שנים
כרבים
זהב
מקשה
תעשה
אתם
משני
קצות
הכפרת:
(שמות פרק כה פסוק יח)
ועשית
שנים
כרבים
זהב
מקשה
תעשה
אתם
משני
קצות
הכפרת:
(שמות פרק כה פסוק יח)
וְתַעֲבֵיד
תְּרֵין
כְּרוּבִין
דִּדהַב
נְגִיד
תַּעֲבֵיד
יָתְהוֹן
מִתְּרֵין
סִטרֵי
כָפוּרתָּא
:
כל
אוריתא
כרבים
הכרבים
חס'
וכל
נביא'
וכתיב'
מל'
ב'
מ'
י"ב.
כרבים
-
דמות
פרצוף
תינוק
להם
(ראה
סוכה
ה
,
ב).
מקשה
תעשה
אותם
-
שלא
תעשם
בפני
עצמם
ותחברם
בראשי
הכפורת
לאחר
עשייתם
,
כמעשה
צורפים
שקורין
'שולדיר'
בלעז
,
אלא
הטל
זהב
הרבה
בתחלת
עשיית
הכפרת
,
ומכה
בַפָטִיש
ובקורנס
באמצע
,
וראשיו
בולטין
למעלה
וציור
הכרובים
בבליטת
קצותיו.
מקשה
-
'בטדיץ'
בלעז
,
כמו
"דא
לדא
נקשן"
(דנ'
ה
,
ו).
קצות
הכפרת
-
ראשי
הכפרת.
כרובים
-
עופות
,
כדכתיב
"את
כרוב
ממשך
(בנוסחנו:
ממשח)
הסוכך"
(יח'
כח
,
יד)
-
עוף
גדול
בעל
כנפים.
וחכמים
פירשו
(ראה
סוכה
ה
,
ב):
פני
תינוק.
מקשה
-
מעובי
זהב
הכפורת
הקישו
בקורנס
להבליט
ממנו
כרוב
,
ולא
נתחבר
שם.
וכבר
פירשתי
מלת
כרובים
בפרשת
'בראשית'
(בר'
ד
,
כג).
והנה
הכתוב
לא
פרש
הצורה
,
רק
מטעם
"ודברתי
אתך"
(להלן
,
כב)
ידענוה
היטב.
מקשה
-
פירושו:
שוה;
וכן
"ותחת
מעשה
מקשה"
(יש'
ג
,
כד);
כי
פירוש
'מעשה'
-
גילוח
מעט
מהשער
כדי
להשוותו;
וכן
"לא
עשה
שפמו"
(ש"ב
יט
,
כה).
על
כן
היא
ה"קרחה"
(יש'
ג
,
כד)
להפך.
ויש
"מקשה"
(יש'
א
,
ח)
-
המקום
שצמחו
שם
הקישואים.
והנה
מקשה
תעשה
אותם
-
שֵם
,
על
משקל
"לאברהם
למִקנָה"
(בר'
כג
,
יח).
ועשית.
אמרו
קדמונינו
(סוכה
ה
,
ב)
,
כי
צורת
כרובים
-
כשני
נערים
,
ופירשו
כ'רובים'
בלשון
ארמית
,
והכ"ף
משרת.
ונכון
דברו
,
שהיו
כצורת
ילדים
,
אם
הוא
קבלה;
ושמו
המלה
לזֵכר
,
כמו
מלת
'חנוכה'.
כי
כ"ף
'כרוב'
-
שרש;
והעד:
"והיו
הכרובים"
(להלן
,
כ)
,
כי
הה"א
-
ה"א
הדעת
,
ואיננה
לתמה
כה"א
"הכמכת
מכהו"
(יש'
כז
,
ז).
וכאשר
חפשתי
על
מלת
כרובים
,
הנה
הוא
'צורות'
,
כמו
"את
כרוב
ממשח
הסוכך"
(יח'
כח
,
יד).
אמר
יחזקאל
,
כי
ראה
ארבעה
פנים
לחיה
(ראה
יח'
א
,
ו)
,
ואחד
מהם
"פני
שור"
(שם
,
י);
ובמקום
אחר
על
החייה
בעצמה
,
תחת
'שור'
-
"פני
הכרוב"
(יח'
י
,
יד)
,
והטעם:
הצורה
שהזכיר
בפעם
הראשונה;
ואמר
באחרונה
"היא
החיה
אשר
ראיתי
תחת
אלהי
ישראל
בנהר
כבר
ואדע
כי
כרובים
המה"
(שם
,
כ)
-
והנה
קרא
כל
הארבעה
"כרובים";
והנה
הכ"ף
-
שרש.
מקשה
-
כמו
'שוה'
,
וכמוהו
"ותחת
מעשה
מקשה..."
(יש'
ג
,
כד);
ופירוש
"מעשה"
-
כמו
"ולא
עשה
שפמו"
(ש"ב
יט
,
כה).
וטעם:
מפני
שיהיה
מרחק
כל
כרוב
שוה
מקצה
הכפרת.
שנים
כרובים
זהב
-
דומיא
לכסא
הכבוד
ולחיות
הקודש.
כרובים
-
הם
בצורת
בן
אדם
צעיר
הימים;
ונקראו
צעירי
הימים
'רובים'
מפני
הגִדול
הנפלא
הנמצא
בהם
,
ותהיה
הכ"ף
בזה
השם
כמו
כ"ף
הדמיון
,
והשתמשו
בה
כאִלו
היתה
שרש
(ראה
סוכה
ה
,
ב).
מקשה
-
רוצה
לומר
,
שיעשה
זה
הכפרת
בשיקיש
בקורנס
על
עשת
הזהב
באופן
שיעשה
הכרובים
בזאת
ההקשה
משני
קצות
הכפורת
,
כדי
שיהיו
הכרובים
והכפרת
מחתיכה
אחת
במספר.