תנ"ך - שמות פרק כה פסוק יח - ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת: (שמות פרק כה פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת: (שמות פרק כה פסוק יח)

טקסט בלבד:

ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת: (שמות פרק כה פסוק יח)

תיקון קוראים:

ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת: (שמות פרק כה פסוק יח)
וְתַעֲבֵיד תְּרֵין כְּרוּבִין דִּדהַב נְגִיד תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן מִתְּרֵין סִטרֵי כָפוּרתָּא :

כל אוריתא כרבים הכרבים חס' וכל נביא' וכתיב' מל' ב' מ' י"ב.

כרבים - דמות פרצוף תינוק להם (ראה סוכה ה , ב). מקשה תעשה אותם - שלא תעשם בפני עצמם ותחברם בראשי הכפורת לאחר עשייתם , כמעשה צורפים שקורין 'שולדיר' בלעז , אלא הטל זהב הרבה בתחלת עשיית הכפרת , ומכה בַפָטִיש ובקורנס באמצע , וראשיו בולטין למעלה וציור הכרובים בבליטת קצותיו. מקשה - 'בטדיץ' בלעז , כמו "דא לדא נקשן" (דנ' ה , ו). קצות הכפרת - ראשי הכפרת.

כרובים - עופות , כדכתיב "את כרוב ממשך (בנוסחנו: ממשח) הסוכך" (יח' כח , יד) - עוף גדול בעל כנפים. וחכמים פירשו (ראה סוכה ה , ב): פני תינוק. מקשה - מעובי זהב הכפורת הקישו בקורנס להבליט ממנו כרוב , ולא נתחבר שם.

וכבר פירשתי מלת כרובים בפרשת 'בראשית' (בר' ד , כג). והנה הכתוב לא פרש הצורה , רק מטעם "ודברתי אתך" (להלן , כב) ידענוה היטב. מקשה - פירושו: שוה; וכן "ותחת מעשה מקשה" (יש' ג , כד); כי פירוש 'מעשה' - גילוח מעט מהשער כדי להשוותו; וכן "לא עשה שפמו" (ש"ב יט , כה). על כן היא ה"קרחה" (יש' ג , כד) להפך. ויש "מקשה" (יש' א , ח) - המקום שצמחו שם הקישואים. והנה מקשה תעשה אותם - שֵם , על משקל "לאברהם למִקנָה" (בר' כג , יח).

ועשית. אמרו קדמונינו (סוכה ה , ב) , כי צורת כרובים - כשני נערים , ופירשו כ'רובים' בלשון ארמית , והכ"ף משרת. ונכון דברו , שהיו כצורת ילדים , אם הוא קבלה; ושמו המלה לזֵכר , כמו מלת 'חנוכה'. כי כ"ף 'כרוב' - שרש; והעד: "והיו הכרובים" (להלן , כ) , כי הה"א - ה"א הדעת , ואיננה לתמה כה"א "הכמכת מכהו" (יש' כז , ז). וכאשר חפשתי על מלת כרובים , הנה הוא 'צורות' , כמו "את כרוב ממשח הסוכך" (יח' כח , יד). אמר יחזקאל , כי ראה ארבעה פנים לחיה (ראה יח' א , ו) , ואחד מהם "פני שור" (שם , י); ובמקום אחר על החייה בעצמה , תחת 'שור' - "פני הכרוב" (יח' י , יד) , והטעם: הצורה שהזכיר בפעם הראשונה; ואמר באחרונה "היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה" (שם , כ) - והנה קרא כל הארבעה "כרובים"; והנה הכ"ף - שרש. מקשה - כמו 'שוה' , וכמוהו "ותחת מעשה מקשה..." (יש' ג , כד); ופירוש "מעשה" - כמו "ולא עשה שפמו" (ש"ב יט , כה). וטעם: מפני שיהיה מרחק כל כרוב שוה מקצה הכפרת.

שנים כרובים זהב - דומיא לכסא הכבוד ולחיות הקודש.

כרובים - הם בצורת בן אדם צעיר הימים; ונקראו צעירי הימים 'רובים' מפני הגִדול הנפלא הנמצא בהם , ותהיה הכ"ף בזה השם כמו כ"ף הדמיון , והשתמשו בה כאִלו היתה שרש (ראה סוכה ה , ב). מקשה - רוצה לומר , שיעשה זה הכפרת בשיקיש בקורנס על עשת הזהב באופן שיעשה הכרובים בזאת ההקשה משני קצות הכפורת , כדי שיהיו הכרובים והכפרת מחתיכה אחת במספר.