תנ"ך - והיו
הכרבים
פרשי
כנפים
למעלה
סככים
בכנפיהם
על־הכפרת
ופניהם
איש
אל־אחיו
אל־הכפרת
יהיו
פני
הכרבים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָי֣וּ
הַכְּרֻבִים֩
פֹּרְשֵׂ֨י
כְנָפַ֜יִם
לְמַ֗עְלָה
סֹכֲכִ֤ים
בְּכַנְפֵיהֶם֙
עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת
וּפְנֵיהֶ֖ם
אִ֣ישׁ
אֶל־אָחִ֑יו
אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת
יִהְי֖וּ
פְּנֵ֥י
הַכְּרֻבִֽים:
(שמות פרק כה פסוק כ)
וְהָיוּ
הַכְּרֻבִים
פֹּרְשֵׂי
כְנָפַיִם
לְמַעְלָה
סֹכֲכִים
בְּכַנְפֵיהֶם
עַל־הַכַּפֹּרֶת
וּפְנֵיהֶם
אִישׁ
אֶל־אָחִיו
אֶל־הַכַּפֹּרֶת
יִהְיוּ
פְּנֵי
הַכְּרֻבִים:
(שמות פרק כה פסוק כ)
והיו
הכרבים
פרשי
כנפים
למעלה
סככים
בכנפיהם
על־הכפרת
ופניהם
איש
אל־אחיו
אל־הכפרת
יהיו
פני
הכרבים:
(שמות פרק כה פסוק כ)
והיו
הכרבים
פרשי
כנפים
למעלה
סככים
בכנפיהם
על־הכפרת
ופניהם
איש
אל־אחיו
אל־הכפרת
יהיו
פני
הכרבים:
(שמות פרק כה פסוק כ)
וִיהוֹן
כְּרוּבַיָא
פְרִיסִין
גַּדפֵּיהוֹן
לְעֵילָא
מְטַלַן
בְּגַדפֵּיהוֹן
עַל
כָּפֻרתָּא
וְאַפֵּיהוֹן
חַד
לָקֳבֵיל
חַד
לָקֳבֵיל
כָּפֻרתָּא
יְהוֹן
אַפֵּי
כְרוּבַיָא
:
סככים
-
ג'
(בלישנא):
שמ'
כה
,
כ;
לז
,
ט;
דה"א
כח
,
יח.
והיו
-
י"ד
פסוקים
'על
אל
אל'
(כולל:
'על
ואל
ואל'):
שמ'
יט
,
כ;
כה
,
כ;
לז
,
ט;
וי'
יז
,
ה;
יהו'
יז
,
ז;
יח
,
ט;
שו'
יט
,
כב;
מ"ב
ו
,
יא;
יש'
יח
,
ב;
יח'
מג
,
כ;
מו
,
יט;
נחמ'
ב
,
ה;
דה"א
יא
,
טו;
יט
,
ב.
ופניהם
-
ט':
בר'
ט
,
כג;
שמ'
כה
,
כ;
לז
,
ט;
יח'
א
,
ח
,
יא;
ח
,
טז;
מ
,
מד;
תה'
לד
,
ו;
דה"ב
ג
,
יג.
אל
-
הכפרת
-
ב':
שמ'
כה
,
כ;
לז
,
ט.
והיו
-
י"ד
פסו';
אל
-
הכפרת
-
ב'.
פרשי
כנפים
-
שלא
תעשה
כנפיהם
שוכבים
,
אלא
פרושים
וגבוהים
למעלה
אצל
ראשיהם
,
שיהא
עשרה
טפחים
בחלל
שבין
הכנפים
לכפרת
,
כדאיתא
בסוכה
(ה
,
ב).
למעלה
-
לצד
ראשיהם.
ופניהם
איש
אל
אחיו
-
שזה
הוא:
אל
אמצעית
הכפורת
יהיו
פני
הכרובים.
וטעם
אל
הכפורת
-
כאדם
שישפיל
מעט
ראשו.
והיו
הכרובים
שנים
,
כאשר
הראיתיך
(שמ'
ג
,
יג)
,
כי
סוד
האחד
לא
ירָאה
כי
אם
בשנים.
על
כן
נקרא
השם
"יושב
הכרובים"
(ש"א
ד
,
ד);
גם
הארון
נקרא
"שֵם"
,
וכן
מפורש
בדברי
הימים
(דה"א
יג
,
ו);
גם
הוא
יקרא
'עוז':
"אתה
וארון
עוזך"
(תה'
קלב
,
ח);
"ויתן
לשבי
עוזו"
(תה'
עח
,
סא);
"דרשו
יי'
ועוזו"
(תה'
קה
,
ד)
-
פירושו:
'ודרשו
עזו'
,
כטעם
"לשכנו
תדרשו"
(דב'
יב
,
ה);
כי
מזמור
'הודו
ליי''
(תה'
ק"ה)
-
על
הארון
נאמר.
והיו.
אמר
יפת
,
כי
אל
הכפרת
יהיו
פני
הכרובים
-
אל
אמצע
הכפרת.
ולפי
דעתי
,
כי
לא
היו
פני
הכרובים
עומדים
על
זוית
נצבה
,
על
כן
פניהם
מעט
פונים
אל
הכפרת.
ופניהם
איש
אל
אחיו
,
אל
הכפורת
יהיו
פני
הכרובים
-
פניהם
זה
כנגד
זה
,
וכבושים
כנגד
הארון;
והכנפים
פרושות
למעלה
מראשיהם
,
דרך
ענוה
נראה.
והנה
היו
הכרובים
פורשי
כנפים
למעלה
,
כאלו
ירצו
לעוף
,
להגביה
עצמם
למעלה;
ובזה
האופן
היו
סוככים
בכנפיהם
על
הכפרת
-
כאִלו
היו
כנפיהם
סוּכָּה
עליו.
והכרובים
היו
הופכים
פניהם
איש
אל
אחיו;
ועם
היות
פניהם
איש
אל
אחיו
,
היו
פניהם
נוטות
למטה
אל
אמצע
הכפרת
,
כאִלו
הם
מביטים
אל
מה
שלמטה
מהם.