תנ"ך - והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על־הכפרת ופניהם איש אל־אחיו אל־הכפרת יהיו פני הכרבים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכֲכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים: (שמות פרק כה פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל־הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל־אָחִיו אֶל־הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים: (שמות פרק כה פסוק כ)

טקסט בלבד:

והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על־הכפרת ופניהם איש אל־אחיו אל־הכפרת יהיו פני הכרבים: (שמות פרק כה פסוק כ)

תיקון קוראים:

והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על־הכפרת ופניהם איש אל־אחיו אל־הכפרת יהיו פני הכרבים: (שמות פרק כה פסוק כ)
וִיהוֹן כְּרוּבַיָא פְרִיסִין גַּדפֵּיהוֹן לְעֵילָא מְטַלַן בְּגַדפֵּיהוֹן עַל כָּפֻרתָּא וְאַפֵּיהוֹן חַד לָקֳבֵיל חַד לָקֳבֵיל כָּפֻרתָּא יְהוֹן אַפֵּי כְרוּבַיָא :

סככים - ג' (בלישנא): שמ' כה , כ; לז , ט; דה"א כח , יח. והיו - י"ד פסוקים 'על אל אל' (כולל: 'על ואל ואל'): שמ' יט , כ; כה , כ; לז , ט; וי' יז , ה; יהו' יז , ז; יח , ט; שו' יט , כב; מ"ב ו , יא; יש' יח , ב; יח' מג , כ; מו , יט; נחמ' ב , ה; דה"א יא , טו; יט , ב. ופניהם - ט': בר' ט , כג; שמ' כה , כ; לז , ט; יח' א , ח , יא; ח , טז; מ , מד; תה' לד , ו; דה"ב ג , יג. אל - הכפרת - ב': שמ' כה , כ; לז , ט.

והיו - י"ד פסו'; אל - הכפרת - ב'.

פרשי כנפים - שלא תעשה כנפיהם שוכבים , אלא פרושים וגבוהים למעלה אצל ראשיהם , שיהא עשרה טפחים בחלל שבין הכנפים לכפרת , כדאיתא בסוכה (ה , ב).

למעלה - לצד ראשיהם. ופניהם איש אל אחיו - שזה הוא: אל אמצעית הכפורת יהיו פני הכרובים.

וטעם אל הכפורת - כאדם שישפיל מעט ראשו. והיו הכרובים שנים , כאשר הראיתיך (שמ' ג , יג) , כי סוד האחד לא ירָאה כי אם בשנים. על כן נקרא השם "יושב הכרובים" (ש"א ד , ד); גם הארון נקרא "שֵם" , וכן מפורש בדברי הימים (דה"א יג , ו); גם הוא יקרא 'עוז': "אתה וארון עוזך" (תה' קלב , ח); "ויתן לשבי עוזו" (תה' עח , סא); "דרשו יי' ועוזו" (תה' קה , ד) - פירושו: 'ודרשו עזו' , כטעם "לשכנו תדרשו" (דב' יב , ה); כי מזמור 'הודו ליי'' (תה' ק"ה) - על הארון נאמר.

והיו. אמר יפת , כי אל הכפרת יהיו פני הכרובים - אל אמצע הכפרת. ולפי דעתי , כי לא היו פני הכרובים עומדים על זוית נצבה , על כן פניהם מעט פונים אל הכפרת.

ופניהם איש אל אחיו , אל הכפורת יהיו פני הכרובים - פניהם זה כנגד זה , וכבושים כנגד הארון; והכנפים פרושות למעלה מראשיהם , דרך ענוה נראה.

והנה היו הכרובים פורשי כנפים למעלה , כאלו ירצו לעוף , להגביה עצמם למעלה; ובזה האופן היו סוככים בכנפיהם על הכפרת - כאִלו היו כנפיהם סוּכָּה עליו. והכרובים היו הופכים פניהם איש אל אחיו; ועם היות פניהם איש אל אחיו , היו פניהם נוטות למטה אל אמצע הכפרת , כאִלו הם מביטים אל מה שלמטה מהם.
ריכוז קישורים