תנ"ך - ונתת את־הכפרת על־הארן מלמעלה ואל־הארן תתן את־העדת אשר אתן אליך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ: (שמות פרק כה פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְנָתַתָּ אֶת־הַכַּפֹּרֶת עַל־הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל־הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת־הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (שמות פרק כה פסוק כא)

טקסט בלבד:

ונתת את־הכפרת על־הארן מלמעלה ואל־הארן תתן את־העדת אשר אתן אליך: (שמות פרק כה פסוק כא)

תיקון קוראים:

ונתת את־הכפרת על־הארן מלמעלה ואל־הארן תתן את־העדת אשר אתן אליך: (שמות פרק כה פסוק כא)
וְתִתֵּין יָת כָּפֻרתָּא עַל אֲרוֹנָא מִלְעֵילָא וּבַאֲרוֹנָא תִּתֵּין יָת סָהֲדוּתָא דְּאֶתֵּין לָך :

ונתת - כ"ח חסר (בלישנא): ראה לעיל , טז. אתן אליך (נתינה אליך) - ה': ראה לעיל , טז.

ונתת - כ"ח חס'; ואל - הארן - ל'.

ואל הארון תתן את העדות - לא ידעתי למה נכפל , שהרי כבר אמור: "ונתת אל הארון את העדות" (לעיל , טז). ויש לומר שבא ללמד , שבעודו ארון לבדו , בלא כפרת , יתן תחלה העדות בתוכו , ואחר כך יתן הכפרת עליו (ראה ירוש' שקלים ו , א [מט , ד]). וכן מצינו כשהקים את המשכן , נאמר "ויתן את העדות אל הארון" (שמ' מ , כ) , ואחר כך: "וישם את... הכפרת על הארון מלמעלה" (שם).

ונתת... אל הארן - כמשפט הלשון: וכבר הָיִתָה נותן העדות בארון , ואחר תשים הכפרת.

ואל הארון תתן את העדות - כאן צוה לתת הלחות בארון , ולמעלה (פס' טז) נתן טעם ל"לא יסורו" (לעיל , טו).

ואל הארון תתן את העדות - לא ידעתי למה נכפל , שהרי כבר אמור "ונתת אל הארון את העדות" (לעיל , טז)!? ויש לומר שבא ללמד , שבעודו ארון , בלא כפרת , יתן תחלה העדות לתוכו , ואחר כך יתן הכפרת עליו; וכן מצינו כשהקים המשכן , נאמר "ויתן את העדות אל הארון" (שמ' מ , כ) , אחר כך "ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה" (שם); לשון רבנו שלמה. ואם היה זה צוָאה , משמעו יותר , שאחר שיתן הכפרת על הארון כאשר אמר , יתן בארון את העדות; כי 'ארון' יקרא גם בהיות הכפרת עליו. ועוד יש לשאול גם כן , למה החזיר: אשר על ארון העדות? כי בידוע כי הכרובים הם על ארון העדות , ומה צורך לפרש עוד , כיון שאמר: מעל הכפרת מבין שני הכרובים? אבל פירושו: כי בעבור שצוה בכרובים והיותם "פורשי כנפים למעלה" (לעיל , כ) , ולא אמר למה יעשם כלל ומה ישמשו במשכן , ולמה יהיו בענין הזה , לכך אמר עתה: ונתת הכפרת עם כרוביו - שהכל דבר אחד - על הארון מלמעלה , כי אל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך כדי שיהיה לי כסא כבוד , כי אני אִוָּעֵד לך שם ואשכן שכינתי עליהם , ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים , בעבור שהוא על ארון העדות. והנה הוא כמרכבה אשר ראה יחזקאל , שאמר "היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה" (יח' י , כ) - ולכך נקרא "יושב הכרובים" (ש"א ד , ד) - כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה , נושאי הכבוד , וכמו שנאמר "ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים וסוככים על ארון ברית יי'" (דה"א כח , יח); כאשר הזכרתי (שמ' כה , פתיחה). ועל דעת רבותינו (חגיגה יג , ב) הם צורות אדם , מלשון ארמית , שתאמר לעֶלֶם: 'רביא'; והחזיר בשם הזה הכ"ף שורש , כי כן השם: 'כנערים' , להורות על ענינם. ואם תחשוב עוד למה היו "פניהם איש אל אחיו" (לעיל , כ) והיו "מקשה" (לעיל , יח) , תוכל לדעת כי ראוי להם שיהיו "פורשי כנפים למעלה" (לעיל , כ) , כי הם כסא עליון , וסוככים על העדות שהיא "מכתב אלהים" (שמ' לב , טז). וזה טעם "ולתבנית המרכבה" (דה"א כח , יח) , כי הכרובים שראה יחזקאל נושאים הכבוד - תבנית לכרובים (העליונים) שהם כבוד ותפארת; והכרובים אשר במשכן ובמקדש - תבנית להם , כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (ע"פ קה' ה , ז). וזה טעם "ואדע" (יח' י , כ) - שראה באחד וידע באחד , ולפיכך אמר "המה" (שם); והמשכיל יבין.

ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה במדרגת כסוי , ואל הארון תתן , קודם זה , את העדות אשר אתן אליך - והם שני לוחות האבנים , כמו שנזכר בספר מלכים: "אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחרב" וגו' (מ"א ח , ט). והנה זכר בזה המקום שנית נתינת העדות בארון (וראה לעיל , טז) - להורות שאין ראוי שיושם הכפרת על הארון כי אם אחר שינתן בו העדות , כדי שלא ימצא בו החסרון , בדרך שיצטרך להסיר הכפרת להניח שם העדות. ועוד העיר בזה , כי היות הכפרת בזאת הצורה הוא מכוון מפני העדות הניתן בתוך הארון; וכבר יתבאר זה מדברינו בגזרת השם , כאשר נבאר הסבה אשר הביאה להעשות זה בזה האופן (ראה התועלת בדעות בענין המקדש וכליו , בקובץ תועלות לרלב"ג , שמ' כה , א - כז , יט).
ריכוז קישורים