תנ"ך - וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת: (שמות פרק כה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: (שמות פרק כה פסוק ג)

טקסט בלבד:

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת: (שמות פרק כה פסוק ג)

תיקון קוראים:

וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת: (שמות פרק כה פסוק ג)
וְדָא אַפרָשׁוּתָא דְּתִסְבוּן מִנְהוֹן דַּהבָּא וְכַספָּא וּנחָשָׁא :

וזאת - י"ו ראשי פסוקים: שמ' כה , ג; וי' ו , ז; ז , א , יא; טו , ג; *במ' ד , יט , לא; ו , יג; דב' ד , מד; ו , א; לג , א , ז; יר' מד , כט; זכ' יד , יב; מל' ב , יג; רות ד , ז. זהב וכסף ונחשת - ג': שמ' כה , ג; לה , ה; דה"א יח , י.

וזאת - י"ו רא' פס'.

זהב וכסף ונחשת ותכלת - כולם באו בנדבה , איש מה שנדבו לבו , חוץ מן הכסף שבא בשוה - מחצית השקל לכל אחד (ראה שמ' ל , יג); ולא מצינו בכל מלאכת המשכן שהוצרך שם כסף יותר , שנאמר "וכסף פקודי העדה מאת ככר... בקע לגלגלת" (שמ' לח , כה - כו) , ושאר כסף הבא שם בנדבה עשאוהו לכלי שרת. תכלת - צמר צבוע בדם חלזון (ראה מנחות מד , א) , וצבעו ירוק. וארגמן - צמר צבוע מין צבע ששמו 'ארגמן'. ושש - הוא פשתן (ראה יבמות ד , ב). ועזים - הוא נוצה של עזים , לכך תרגם אונקלוס: "ומעזי" - הבא מן העזים , ולא עזים עצמן , שתרגום של "עזים" (בר' ל , לב): "עזיא".

זהב - למלאכת כל דבר נכבד; והוא נכבד בעבור היות תולדתו ישרה והוא עומד. ואחריו כסף - למלאכת האמצעי , כאשר הוא שני לזהב. ואחריו נחשת - למלאכת החיצוני , כי הוא למטה מהכסף. ות"ו נחשת - נוסף; כי מצאנו "נחשת ממורט" (מ"א ז , מה) , ובלא ת"ו: "אם בשרי נחוש" (איוב ו , יב). והנה אין במלאכת המשכן ברזל , וסודו ידוע; וכן "ומקבות והגרזן וכל (בנוסחנו: כל) כלי ברזל לא נשמע בבית" (מ"א ו , ז); וכן "לא תניף עליהם ברזל" (דב' כז , ה).

וזאת. אמר הגאון: לא מצאנו כסף במשכן , כי אם "כסף פקודי העדה" (שמ' לח , כה); אם כן , איך כתוב כי הכסף נדבה? והוא השיב , כי כסף אחר היה נדבה , לצרך שלחן כסף; כי לא יתכן שלא יהיה שם שלחן לתקן עליו שום דבר או לחתוך או לרחוץ עליו , ולחצוצרות ולמזרקים. ולפי דעתי אין צרך , כי הכתוב לא חשש דבר אחד להוציא מששה עשר דברים; כי החמשה עשר (ראה להלן , ג - ז) היו נדבה. וכמוהו "אלה בני יעקב אשר יֻלד לו בפדן ארם" (בר' לה , כו) - ובנימן לא נולד לו כי אם בארץ כנען; ועוד: "בשבעים נפש ירדו אבותיך" (דב' י , כב) - ובני יוסף לא ירדו , כי שם נולדו. והזכיר בתחלת הנדבה - הנכבד , שהוא הזהב; והשלים בנכבד: "אבני שהם ואבני מלואים" (להלן , ז) , כי לא נמצא רק אצל הנשיאים; ולא כן הזהב , כי רוב הקהל הביאו (ראה שמ' לה , כב). והנה לא היה במעשה המשכן ברזל , וכתוב בבית הראשון "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו" (מ"א ו , ז).

וזאת התרומה - לא היו מביאין אלא הדברים הראוים לתת למלאכה; ולא כשאר נדבות , שמנדבין כל דבר , כגון: סרבל אדם לנדב למזבח או לבדק הבית , ומוכרין אותו , ולוקח מהדמים מה שצריך לבדק הבית או למזבח; אבל בכאן לא היו מנדבין שום דבר כדי למוכרו ולוקח ממנו - אלא מה שצריך למשכן - כגון ברזל ועופרת ובהמה ובגדים , שלא היו מנדבין אלא מה שראוי לתת למלאכה , כדמפרש ואזיל; כי כל אילו שלשה עשר דברים ראוין למלאכה.

וזאת התרומה - על דרך האמת הוא כמו "ויי' נתן חכמה לשלמה" (מ"א ה , כו) , וכן כתוב "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם" (בר' מט , כח) , וכתיב "וזאת הברכה" (דב' לג , א) , וכתיב "מאת יי' היתה זאת" (תה' קיח , כג). וכבר רמזו זה בבראשית רבא (ק , יב) במדרש 'מזקנים אתבונן' , והמבין יתבונן. וב'אלה שמות רבא' (מט , ג): וזאת התרומה אשר תקחו מאתם - כנסת ישראל שהיא תרומה , שנאמר "קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה" (יר' ב , ג). ושם עוד (שמ"ר לג , א): אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: מכרתי לכם תורתי , וכביכול נמכרתי עמה , שנאמר "ויקחו לי תרומה" (לעיל , ב) - כי התרומה תהיה לי ואני עמה; כדרך "דודי לי ואני לו" (שה"ש ב , טז). כן אמר "ככל אשר אני מַראה אותך" (להלן , ט) - כי אני הוא המראה; ואמר "הראה אותך" (שמ' כז , ח) - רמז למלת "אני"; וכן "אשר אתה מָראה" (שמ' כה , מ). וכן אמר דוד "הכל בכתב מיד יי' עלי השכיל" (דה"א כח , יט) - כי היתה עליו יד יי' (ע"פ יח' לז , א).
ריכוז קישורים