תנ"ך - ונתת
על־השלחן
לחם
פנים
לפני
תמיד:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָתַתָּ֧
עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן
לֶ֥חֶם
פָּנִ֖ים
לְפָנַ֥י
תָּמִֽיד:
פ
(שמות פרק כה פסוק ל)
וְנָתַתָּ
עַל־הַשֻּׁלְחָן
לֶחֶם
פָּנִים
לְפָנַי
תָּמִיד:
פ
(שמות פרק כה פסוק ל)
ונתת
על־השלחן
לחם
פנים
לפני
תמיד:
פ
(שמות פרק כה פסוק ל)
ונתת
על־השלחן
לחם
פנים
לפני
תמיד:
פ
(שמות פרק כה פסוק ל)
וְתִתֵּין
עַל
פָּתוּרָא
לְחֵים
אַפַּיָא
קֳדָמַי
תְּדִירָא
:
ונתת
-
כ"ח
חסר
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
טז.
ונתת
-
כ"ח
חס';
לחם
פנים
-
ל'.
לחם
פנים
-
היו
לו
פנים
כמו
שפירשתי
(לעיל
,
כט).
ומניין
הלחם
וסדר
מערכותיו
מפורשין
ב'אמר
אל
הכהנים'
(וי'
כד
,
ה
-
ז).
לחם
הפנים
(בנוסחנו:
פנים)
-
לפי
פשוטו:
לחם
הראוי
לפני
שרים
,
לחם
נאה
,
כדכתיב
"ולקחת
סלת
ואפית
אותה"
וגו'
(וי'
כד
,
ה);
וכתיב
"וישא
משאת
מאת
פניו
אליהם"
(בר'
מג
,
לד).
וכתיב
"ולחנה
יתן
מנה
אחת
אפים"
(ש"א
א
,
ה):
"חולק
חד
בחיר"
(ת"י)
-
מקערה
של
פני
אלקנה
,
החשובה
,
נותנים
לפני
בעל
הבית;
"כי
את
חנה
אהב"
(שם)
,
לכך
-
"אפים"
,
חשוב;
"ויי'
סגר
רחמה"
(שם)
,
לכך
מנה
אחת
ולא
שתים
,
ולא
מנות
הרבה
כמו
לפנינה
שהיו
לה
בנים
ובנות.
ונתת.
על
דרך
הפשט
נקרא
לחם
הפנים
(בנוסחנו:
פנים)
,
בעבור
הפירוש
שהוא
אחריו.
ומה
שאמרו
קדמונינו
(ראה
מנחות
צז
,
א)
-
אמת
הוא
,
כי
הקערות
כמו
דפוס.
ועשית
קערותיו
וקשותיו
,
וכפותיו
ומנקיותיו.
קערותיו
-
ללוש
בהם
את
הלחם.
כפותיו
-
לתת
בהם
הלבונה
לתתה
על
גבי
מערכת
הלחם
,
ונקטרת
משבת
לשבת
להיות
ללחם
לאזכרה
(ראה
וי'
כד
,
ז
-
ח).
קשותיו
-
כלים
שנותנין
בהם
מים
ללוש
הלחם
,
כדכתיב
"ואת
קשות
הנסך"
(במ'
ד
,
ז)
,
שהיו
מנסכין
ממנו
המים
על
גבי
הסולת
,
ללושו;
"קשות"
-
לשון
כלים
,
כדאמרינן
(משנה
סנה'
ט
,
ו):
'הגונב
את
הקסוה'
,
ומפרשים
(סנה'
פא
,
ב):
כלי
שרת;
וכן
תרגום
אנקלוס:
"קסותיה".
אשר
יוסך
בהן
-
שהיו
מתקנין
אותו
בהם
,
כמו
"הפסל
נסך
חרש"
(יש'
מ
,
יט)
-
ותיקן
,
להבדיל.
ומנקיותיו
-
שהיו
מנקין
בהם
את
התנור
מן
הדשן
,
ומנקין
בהם
השולחן
כששמין
עליו
הלחם
ומסדרין
שש
מכאן
ושש
מכאן
,
כדכתיב
ב'אמור
אל
הכהנים'
"שתים
מערכות
שש
המערכות"
(בנוסחנו:
המערכת;
וי'
כד
,
ו).
כל
לחם
ולחם
היה
משני
עשרונים
(ראה
שם
,
ה)
,
כמו
שתי
מדות
של
פסח
(ראה
וי'
כג
,
יג)
,
והיה
לחם
גדול
והדור
לבוא
לפני
המלך
,
והיו
מסדרין
ששה
לחמים
זה
אצל
זה
לארכו
של
שולחן.
והשלחן
היה
ארכו
(ראה
מנחות
צו
,
א)
,
למאן
דאמר:
אמת
כלים
-
באמת
בת
ששה
טפחים
(ראה
עירובין
ד
,
ב)
,
שנים
עשר
טפחים;
ורוחב
הלחם
-
טפח
,
ועוביו
-
טפח
,
דכתיב
לחם
הפנים
(בנוסחנו:
פנים)
,
ואין
'פנים'
פחותין
מטפח
-
נשארו
ששה
טפחים
ריוח
בין
לחם
ללחם
,
והיה
בין
לחם
ללחם
טפח
וחצי:
טפח
לכאן
,
וחצי
טפח
לכאן
,
כי
חמש
אוירות
בין
שש
לחמים.
ולמאן
דאמר
(ראה
שם):
אמת
כלים
-
בת
חמשה
טפחים
,
היה
אורך
השלחן
עשרה
טפחים
,
ונשאר
ארבעה
טפחים
בין
לחם
ללחם
,
וחצי
טפח
ויותר
מעט
,
חצי
טפח
לכאן
וחצי
טפח
לכאן.
ומדרש
אגדה
(ראה
מנחות
צז
,
א)
כמו
שפירש
רבנו
שלמה
,
כי
היו
שלשה
על
שלשה.
ו'מנקיות'
-
סניפין;
וה'קשות'
-
חצי
קנה
(ראה
שם
,
צו
,
א)
,
לתת
זה
על
גב
זה;
ו"קשות
הנסך"
(במ'
ד
,
ז)
-
לשון
'סוכה';
וה'קערות'
-
לתת
אותו
בהם
עד
השבת
,
שהיו
מסדרים
אותו;
ולחם
הפנים
-
שהיו
לו
פנים
(ראה
מנחות
צו
,
א)
,
ועשוי
כמין
תיבה
פרוצה
(ראה
שם
צד
,
ב).
ובשבעים
פנים
התורה
נדרשת
,
ואני
פירשתי
אחר
לשון
המקרא
העברי.
ואמרו
רבותינו
(מנחות
צו
,
ב):
סלוקו
כסדורו;
וזהו
נס
גדול
,
דכתיב
"חום
ביום
הלקחו"
(ש"א
כא
,
ז);
ואף
לפי
הפשט
נס
הוא
,
ואם
היה
"חום"
בסידורו
,
שהרי
מבששי
נעשה
,
והיה
"חום"
בשבת
הסידור!
ולפי
הפשט
,
"חום"
-
'פריש'
בלעז
(טרי).
לחם
הפנים
(בנוסחנו:
פנים)
-
שיש
לו
פנים
רואין
לכאן
ולכאן
,
לצדי
הבית
מזה
ומזה;
ונותן
ארכו
לרחבו
של
שולחן
,
וכותליו
זקופין
כנגד
שפת
השולחן;
לשון
רבנו
שלמה
(לעיל
,
כט).
ולשון
המשנה
(מנחות
יא
,
ד):
בן
זומא
אומר:
לחם
פנים
-
שיהיו
לו
פנים.
אבל
כל
זה
יהיה
לדברי
האומר
(מנחות
צד
,
ב):
כיצד
עושין
אותו?
כמין
תיבה
פרוצה;
אבל
לדברי
האומר
(שם):
כמין
ספינה
רוקדת
-
אינו
כך.
ורבי
אברהם
אמר
(בפירוש
ב
,
הארוך)
,
שנקרא
לחם
פנים
-
בעבור
לפני
תמיד.
ועל
דרך
האמת:
כי
תבין
מלת
לפני
תמיד
,
תבין
שמו
וסודו;
כי
בעבור
היותו
כן
,
היה
מונח
בצפון
,
כי
ברכת
השם
היא
תעשיר
(ע"פ
מש'
י
,
כב;
ראה
ב"ב
כה
,
ב)
,
כענין
שנאמר
"בכל
המקום
אשר
אזכיר
את
שמי
אבא
אליך
וברכתיך"
(שמ'
כ
,
כא);
וכבר
רמזתי
בו
(שם
,
ב
-
ג).
לחם
פנים
-
ראוי
שתדע
,
שכבר
היו
מניחים
על
השולחן
שתים
עשרה
חלות
,
וכל
אחת
היתה
עשויה
משני
עשרונים
סלת
,
כמו
שיתבאר
בסוף
פרשת
'אמור
אל
הכהנים'
(וי'
כד
,
ה).
ותֹאר
אלו
החלות
היה
באופן
,
שהיתה
כל
אחת
מהן
לחם
הפנים
-
רוצה
לומר:
לחם
שיש
לו
פנים
רבים.
וכבר
התבאר
באחד
עשר
ממנחות
(משנה
ד
,
ה)
תואר
עשייתם
,
והוא
,
שהיו
עושין
חלה
ארכה
עשרה
טפחים
ורחבה
חמשה
טפחים
,
וקרנותיה
שבע
אצבעות
,
וקופל
מן
האורך
טפחים
מכאן
וטפחים
מכאן
,
ואותם
הטפחים
עומדים
בגובה
כמו
דפנות.
וענין
קרנותיה
הוא
,
לפי
הנראה
לי
,
כי
לא
היתה
החלה
בעלת
ארבע
צלעות
בשלמות
,
אבל
היתה
בעלת
שמנה
צלעות;
ארבע
צלעות
לצד
הזויות
באלכסון
,
והם
אשר
קראום
'קרנות'
,
ואורך
כל
קרן
מהם
היה
שבע
אצבעות.
ובזה
האופן
יִשלַם
לזה
הלחם
שיהיו
לו
פנים
רבים
בכל
אחד
משטחיו
המקיפים
בו.
כי
כל
אחד
מששת
השטחים
,
המקיפים
בכל
גוף
שיהיה
בזה
התֹאר
,
נחלק
לשלשה
שטחים
,
עד
שכבר
יקיפו
בו
שמֹנה
עשר
שטחים:
שבעה
שטחים
בכל
אחד
מדפנותיו
,
וארבעה
בתושבת
החלה.
ואולם
עובי
אלו
החלות
לא
הוגבל
,
כי
כבר
יתחלף
לפי
קושי
הבצק
ורכותו;
ולפי
דעתי
היה
עביו
פחות
מאצבע
,
וזה
יתבאר
משִעור
העשרון
,
שהוא
עשירית
שלש
סאין;
ואמה
על
אמה
ברום
שלש
אמות
היה
מחזיק
ארבעים
סאה
,
ולזה
יהיה
שעור
העשרון:
אמה
על
אמה
ברום
חצי
אצבע
וחמישית
חומש
אצבע
,
שהם
כמו
שלש
מאות
אצבעות
ורביעית
אצבע
בקירוב.
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
החלה
הנעשית
משתי
עשרונים
,
מעשרה
טפחים
אורך
וחמשה
טפחים
רוחב
,
לא
יהיה
עביה
כי
אם
שש
שמיניות
אצבע
בקירוב
,
כשהונח
שעור
הבצק
כשעור
הסלת
אשר
ממנו
נעשה.
והוא
מבואר
שהבצק
,
כשיהיה
מצה
,
לא
יהיה
נוסף
כמותו
על
כמות
הקמח;
ואם
היה
שיהיה
נוסף
,
הנה
הוא
מעט;
אבל
יראה
בחוש
,
שכמות
הבצק
הזה
הוא
פחות
מכמות
הקמח
,
ולזה
לא
יתכן
שיהיה
עובי
אלו
החלות
כי
אם
פחות
מאצבע.
ולזאת
הסבה
תמהנו
על
הרב
רבינו
משה
ז"ל
(מש"ת
תמידין
ה
,
ט)
,
שפירש
'וקרנותיו
שבע'
(משנה
מנחות
יא
,
ד)
-
שעובי
החלה
היה
שבע
אצבעות.
ועוד
,
שכבר
התבאר
שם
שעור
שתי
הלחם
הבאים
בעצרת
,
שהם
באים
חמץ
,
שהיה
כל
אחד
מהם
עשרון
(ראה
וי'
כז
,
יג)
,
והנה
היה
ארכו
שבעה
טפחים
ורחבו
ארבעה
טפחים
וקרנותיו
ארבע
אצבעות
(ראה
מש"ת
תמידין
ח
,
י).
והוא
מבואר
,
שהבצק
שיהיה
חמץ
הוא
יותר
רב
הכמות
ממה
שהיה
בהיותו
מצה
,
ואם
היה
הרצון
ב'קרנותיו'
-
עביו
,
הנה
יהיה
שיעור
החלה
שהיא
מצה
הבאה
משני
עשרונים
יותר
משלשה
שעורים
מהחלה
שהיא
חמץ
הבאה
מעשרון
אחד
,
וזה
בלתי
אפשר
בשום
פנים;
עם
שהוא
רחוק
שיהיה
מוגבל
האורך
והרוחב
והעובי
,
כי
הכמות
בזה
יתחלף
לפי
קושי
הבצק
ורכותו
וחשיבות
התבואה
והעדר
חשיבותה.
ולזה
הוא
מבואר
,
שהרצון
ב'קרנותיו'
הוא
כמו
שפרשנו
אנחנו
,
עם
שזה
הוא
יותר
נאות
מצד
הלשון.
והנה
היה
זה
הלחם
דק
,
וזה
היה
סבה
אל
שיכול
להאפות
כשיכניסוהו
עם
דפוס
בלתי
חם
בתנור
קטן
,
כמו
שנתבאר
במנחות
(צד
,
א).
ולדקוּת
זאת
החלה
גם
כן
יתכן
שיקָרא
זה
הלחם
'לחם
הפנים'
,
כי
הוא
כולו
פנים
-
רוצה
לומר
,
שאין
לו
תוך
,
שלא
ישלוט
בו
האויר
בקלות
או
חום
התנור.
והנה
היו
משימין
מאלו
החלות
שש
במערכת
האחת
,
והיה
גבהם
שנים
עשר
טפחים;
וישאר
ריוח
בין
שתי
המערכות
טפחיים
,
ושם
היו
נותנין
שתי
כפות
מלאות
לבונה
,
כמו
שיתבאר
בפרשת
'אמור
אל
הכהנים'
(וי'
כד
,
ז;
ראה
משנה
מנחות
יא
,
ה).