תנ"ך - ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ: (שמות פרק כה פסוק לא)

טקסט וניקוד:

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: (שמות פרק כה פסוק לא)

טקסט בלבד:

ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו: (שמות פרק כה פסוק לא)

תיקון קוראים:

ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו: (שמות פרק כה פסוק לא)
וְתַעֲבֵיד מְנָרְתָא דִּדהַב דְּכֵי נְגִיד תִּתעֲבֵיד מְנָרְתָא שִׁדַּהּ וּקנַהּ כַּלִידַהָא חַזוּרַהָא וְשׁוֹשַׁנַהָא מִנַהּ יְהוֹן :

תעשה - ז': *שמ' כה , לא; לה , ב; *וי' ב , ז , יא; ו , יד; כג , ג; נחמ' ו , ט. המנורה - ג' מלא בתורה: *שמ' כה , לא; במ' ח , ב , ג.

תעשה ז' ועשית מנרת זהב טהור ששת ימים דויקהל משה ואם מנחת מרחשת על מחבת בשמן ששת ימים דויקרא כל המנחה כי כלם. המנורה ג' מל' בתור' ועשית מנרת בהעלתך את הנרת ויעש כן אהרן.

תעשה - ז'; המנורה - ג' מל'.

מקשה תיעשה המנורה - שלא יעשנה חליות , ולא יעשה את קניה ואת נרותיה אברים אברים , ואחר כך ידביקם כדרך הצורפים שקורין 'שולדיר' (בלעז) , אלא כולה באה מחתיכה אחת , ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך. תיעשה (בנוסחנו: תֵעשה) המנורה - מלא , לפי שהיה משה מתקשה בה , אמר לו הקדוש ברוך הוא: השלך הככר לאוּר והיא נעשית מאליה , לכך לא נכתב 'תַעֲשֶׂה' (ראה תנ"ב בהעלותך ד). ירכה - הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה , ושלשת רגלים יוצאים הימנה ולמטן. וקנה - הקנה שלה האמצעי , העולה באמצע הירך , זקוף כלפי למעלן , ועליו נר האמצעי עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו ולתת הפתילה. גביעיה - הן כמין כוסות שעושין מזכוכית , ארוכים וקצרים , וקורין להן 'מדרינש' בלעז; ואילו עשויין של זהב , ובולטין ויוצאין מכל קנה וקנה כמניין שנתן בהם הכתוב , ולא היו בה אלא לנוי. כפתוריה - כמין תפוחים היו עגולין סביב , בולטין סביבות הקנה האמצעי , כדרך שעושין למנורות שלפני השרים , וקורין להם 'פומילש' (בלעז) , ומניין שלהם כתוב בפרשה: כמה כפתורים בולטין ממנה , וכמה חָלָק בין כפתור לכפתור (ראה פירושו לפס' לה להלן). ופרחיה - ציורין עשויין בה כמין פרחים. ממנה יהיו - הכל מקשה יוצא מתוך חתיכת העשת , ולא שיעשם לבד וידביקם. תרגומו של מקשה: "נגיד" - לשון 'המשכה' , שממשיך את האברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס; ולשון מקשה - מכת קורנס , 'בטדיץ' בלעז , [כמו "דא לדא נקשן (דנ' ה , ו)].

ועשית מנורת וגו' - להאיר על השולחן , כדכתיב "ואת המנורה נכח השלחן" (שמ' כו , לה). מקשה - עשות זהב לקח , ופיצל בה קנים וגביעים בקורנס. ירכה - הוא הרגל הרחב של צד קרקע , שעומד עליו כל המנורה. וקנה - הוא הקנה האמצעי , שיוצאין ומתפצלין ממנו שלשה קנים מכאן ושלשה מכאן. גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו - בקנה האמצעי , שמכל כפתור יוצאים שני קנים , כדכתיב "וכפתור תחת שני הקנים ממנה" (להלן , לה).

מלת תֵעשה המנורה - מבנין 'נפעל' לשון עתיד. והטעם: תהיה עשויה; כי דרך דרש (ראה רש"י) , שהיא נעשת מעצמה. וכן "וכל נעשה במרחשת" (וי' ז , ט) - לא נעשה מעצמו. והעד: "כן עשה את המנורה" (במ' ח , ד). וחסירי דעת הלשון חשבו , שראויה זאת המלה להכתב ביו"ד , בעבור שמצאו בדרש (תנח' בהעלותך ג) כי היו"ד סימן עשר המנורות שעשה שלמה (ראה מ"א ז , מט); ומדקדוק הלשון לא יתכן שתכתב מלת תעשה ביו"ד , רק הדרש סמך על המבטא. וטעם ירכה - שהיא עומדת עליה. וקנה - הוא האמצעי; ושָם צורות 'גביעים' ו'כפתורים' ו'פרחיהם'. והגאון יפרש (רס"ג תורה; רס"ג שמות ע' קמז) "כפתור" (להלן , לג) - כמו 'תפוח'.

ועשית. ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריא , ונשבעו חמשה עשר מזקניהם , ששלש פעמים הסתכלו כל מלה וכל נקֻדה , וכל מלא וחסר , והנה כתב יו"ד במלת תֵעשה המנורה. ולא מצאתי ככה בספרי ספרד וצרפת ומעבר לים. והקדמונים דרשו , כי תוספת היו"ד - רמז לעשרה מנורות שיעשה שלמה (ראה מ"א ז , מט). והכלל: אם יש שם יו"ד , היא מלה זרה. ובדרש (תנח' בהעלותך ג) , כי נעשית מאיליה; והטעם , שכל רואיה היו תמיהים: איך יוכל אדם לעשותה? כי הנה כתוב "ויעש מנורת" (ראה שמ' לז , יז); "ועשית מנורת" (שמ' כה , לא); "כן עשה את המנורה" (במ' ח , ד). והנה "על מחבת בשמן תֵעָשה מורבכת תביאנה" (וי' ו , יד)! והנה מקשה - כמו הכתוב בכרובים (ראה לעיל , יח). ירכה וקנה - הוא גוף המנורה.

מקשה תעשה - שלא יצק אותה; 'טירייטיר' בלעז (ליצוק לתבנית); על ידי הקשת קורנס תעשה: מכהו גוף המנורה למטה מן הקנים , וקנה - למעלה מן הקנים , שהיה לה קנים באמצע , ששה הקנים היוצאים ממנה (ראה להלן , לב) , כפתור תחת שני הקנים (ראה להלן , לה) , ופרחיה - שהיו מציירין אותה בפרחים לנוי. ורבותינו אמרו ב'הקומץ' (מנחות כח , ב - כט , א) , כי שתי פרחים ושתי כפתורים היו לה לבד כפתורים (של) הקנים , שהיו במנורה עשרים ושנים גביעים , ואחד עשר כפתורים , ותשעה פרחים , כפתור ופרח בכל קנה , ובגוף המנורה שני כפתורים ושני פרחים , כי מיעוט 'כפתורים' - שנים , ומיעוט 'פרחים' - שנים. וה'גביעים' - כמין כוסות אלכסנדריים , כך מפורש ב'הקומץ' (שם); ולפי הפשט כך נראה.

חכמת המנורה בגביעיה וכפתוריה ופרחיה מאין תמצא (ע"פ איוב כח , יב) , ונעלמה מאד; אבל היותה מקשה , בששה קנים יוצאים מן השביעי ועליהם נר אלהים (ע"פ ש"א ג , ג) , ומאירים כולם אל עבר פניה - כל זה תוכל להבין מדברינו שכתבנו במקום אחר; וזהו מאמרם (מכיל' בא פסחא א) , שנתקשה משה במנורה.

ועשית מנורת זהב טהור מקשה - רוצה לומר , שתלקח חתיכה אחת מזהב , ויקיש בה בקורנס עד שתהיה בזאת התמונה אשר זכר. ירכה - הוא המקום שיצאו ממנו רגלי המנורה; והם שלשה (ראה מש"ת בית הבחירה ג , ב) , כי לא תוכל לעמוד בפחות מזה המספר מהרגלים. וקנה - הוא הקנה האמצעי , אשר יצאו ממנו כל קני המנורה. גביעיה - הם כצורת גביעים שפיהם רחב ושוליהם קצר. כפתוריה - הם כצורת ביצה ששני ראשיה חדין. ופרחיה - הם כצורת פרחי הצמחים , והם כמו קערה ששפתה כפולה לחוץ (ראה מש"ת שם ג , ט). ואמר , שזה כולו היה מחתיכה אחת , לא מחלקים נפרדים.
ריכוז קישורים