תנ"ך - ועשית את־נרתיה שבעה והעלה את־נרתיה והאיר על־עבר פניה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ: (שמות פרק כה פסוק לז)

טקסט וניקוד:

וְעָשִׂיתָ אֶת־נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת־נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל־עֵבֶר פָּנֶיהָ: (שמות פרק כה פסוק לז)

טקסט בלבד:

ועשית את־נרתיה שבעה והעלה את־נרתיה והאיר על־עבר פניה: (שמות פרק כה פסוק לז)

תיקון קוראים:

ועשית את־נרתיה שבעה והעלה את־נרתיה והאיר על־עבר פניה: (שמות פרק כה פסוק לז)
וְתַעֲבֵיד יָת בּוֹצִינַהָא שִׁבעָה וְתַדלֵיק יָת בּוֹצִינַהָא וִיהוֹן מְנָהֲרִין לָקֳבֵיל אַפַּהָא :

על - עבר - ל'.

את נרותיה - כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות. והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה - עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובין כלפי האמצעי , כדי שיהיו הנרות , כשתדליקם , מאירין על עבר פניה , מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי , שהוא גוף המנורה.

נרותיה - 'לוצש' בלעז , שנותנים את השמן והפתילות. והעלה הכהן את נרותיה שבעה על שבעה הקנים , והאיר על עבר פניה - ידליק הפתילות אל עבר , מול המנורה , שזהו לצד השולחן שכנגדו , כדכתיב "ואת המנורה נוכח השולחן" (שמ' כו , לה) , וכן כתוב "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנירות" (במ' ח , ב) , שכל שבעתן מאירין לצד השולחן שכנגדו לפניה.

וטעם ממנה יהיו - שתהיה יצוקה ונרותיה. והקדמונים אמרו , כי נר אחד באמצע , והששה נערכים זה אחר זה כחצי עגול. ואחר שהכתוב אמר: והאיר על עבר פניה - והטעם: אל עבר אחד , הנה הצורה ברורה.

והאיר על עבר פניה - כנגד השולחן , שהוא כנגד פניה , כדכתיב "ויתן את השולחן... על ירך המשכן" - תימנה (ראה שמ' מ , כב) , "ואת המנורה נוכח השלחן על ירך המשכן" - על צלע צפון (ראה שמ' כו , לה) , כי להאיר על השלחן היתה המנורה. ונראה לפי הפשט , כמאן דאמר (מנחות צח , ב): בין מזרח ומערב מונחים , והיא מאירה על השלחן; וכל הפתילות נתונות לצד השולחן , וכן מוכח: "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במ' ח , ב). ולפי מה שהפתילות היו חוזרות לצד גוף המנורה , 'ששת הנירות' היה לו לומר , דהשביעית , שעל המנורה , איך תחזור "אל מול המנורה"? ואיכא למימר , דלפי מה שאמרו רבותינו (מנחות צח , ב) , אגב הששה נקט השביעי. אי נמי , שתהא דולקת ישרה , לא תטה לכאן ולכאן; וזה צורתה לפי הפשט. וכל המנורות כשירות בכל מיני מתכות , אבל לא מעץ , למאן דדריש 'כלל ופרט וכלל'; ולמאן דדריש 'ריבה ומיעט' - אפילו מעץ כשירה , ולא מיעט אלא של חרס; ופלוגתא היא (ראה מנחות כח , ב).

חכמת המנורה בגביעיה וכפתוריה ופרחיה מאין תמצא (ע"פ איוב כח , יב) , ונעלמה מאד; אבל היותה מקשה , בששה קנים יוצאים מן השביעי ועליהם נר אלהים (ע"פ ש"א ג , ג) , ומאירים כולם אל עבר פניה - כל זה תוכל להבין מדברינו שכתבנו במקום אחר; וזהו מאמרם (מכיל' בא פסחא א) , שנתקשה משה במנורה.

ובגוף הקנים , בראשם , תעשה שבעה נרות , ישימו בהם השמן; ולא זכר בהם שיהיו זהב טהור , כי הם מגוף המנורה שהיתה זהב טהור (ראה לעיל , לא , לו; מש"ת שם ג , ו). ויהיו הנרות באופן שכאשר ידליק נרותיה , יאירו הנרות אל (בנוסחנו: על) עבר פניה. והנה לא התבאר בזה המקום לאי זה צד היו פני המנורה; וממה שהתבאר מצורתה , יתבאר שאין לה מצד עצמה פנים ואחור , כי היא מתדמה משני צדדיה , ואולם מצד הדלקתה ימצא לה פנים ואחור , כי אל עבר מה שיאיר הנר יהיו פניה , וזה מבואר בנפשו. ואולם צד הדלקתה הוא לצד קדש הקדשים; רוצה לומר , שראשי הפתילות הדולקות היו לצד המערב , שנאמר בפרשת 'ואתה תצוה': "יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יי'" (שמ' כז , כא) - רוצה לומר , שעריכת הנרות היתה 'לפני יי'' , והוא לצד המערב שבו קדש הקדשים. והנה "פני המנורה" (במ' ח , ב) הוא הנר האמצעי , כי הוא יוצא מעצם קנה המנורה; ואולם הקנים אשר משני צדדיו הם הימין והשמאל אשר למנורה. והנה ימין המנורה היה לצד הצפון; והנה ראש פתילת הקנה האמצעי היה לצד המערבי , שהוא לצד קדש הקדשים , וראשי פתילות ששת הקנים היו נוטים אל עבר ראש פתילת הקנה האמצעי , באופן שיהיו כולם מאירים אל עבר פניה (ראה מנחות צח , ב).
ריכוז קישורים