תנ"ך - ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים: (שמות פרק כה פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: (שמות פרק כה פסוק ד)

טקסט בלבד:

ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים: (שמות פרק כה פסוק ד)

תיקון קוראים:

ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים: (שמות פרק כה פסוק ד)
וְתַכלָא וְאַרגְּוָנָא וּצבַע זְהוֹרִי וּבוּץ וּמַעזֵי :

זהב וכסף ונחשת ותכלת - כולם באו בנדבה , איש מה שנדבו לבו , חוץ מן הכסף שבא בשוה - מחצית השקל לכל אחד (ראה שמ' ל , יג); ולא מצינו בכל מלאכת המשכן שהוצרך שם כסף יותר , שנאמר "וכסף פקודי העדה מאת ככר... בקע לגלגלת" (שמ' לח , כה - כו) , ושאר כסף הבא שם בנדבה עשאוהו לכלי שרת. תכלת - צמר צבוע בדם חלזון (ראה מנחות מד , א) , וצבעו ירוק. וארגמן - צמר צבוע מין צבע ששמו 'ארגמן'. ושש - הוא פשתן (ראה יבמות ד , ב). ועזים - הוא נוצה של עזים , לכך תרגם אונקלוס: "ומעזי" - הבא מן העזים , ולא עזים עצמן , שתרגום של "עזים" (בר' ל , לב): "עזיא".

ותולעת שני - צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת , והצבע קרוי שני; כדכתיב "אנשי חיל מתולעים" (נח' ב , ד) - מלובשים בגדים צבועים; וכן "האמונים עלי תולע" (איכה ד , ה) - בד צבוע; וכן מוכיח "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" (יש' א , יח). השני והשלג - סם של צבעים , זה אדום וזה לבן; אבל התולע והצמר שניהם צמר , אלא שהתולע - צמר צבוע , והצמר הוא לבן בלא צבע. ושש - פשתן , אבל שאר המינים הם צמר צבוע. ועזים - מטוה של שערי עזים.

ותכלת - היא עַיִן קרובה לשחרות , והיא מעט דומה לשמים (ראה ספ"ב קטו); על כן "פתיל תכלת" לזכרון במעשה ציצית (ראה במ' טו , לח - מ). ויתכן שנקרא כן , בעבור שזאת העין תכלית כל עינים , כי אין אחריה; כי הלובן תחלה. וארגמן - עַיִן , והוא קרוב מאדום. ומצאנו זאת הלשון בדברי הימים (דה"ב ב , ו) בו"ו תחת מ"ם , וכן בלשון ארמית (ראה ת"א במ' ד , יג); וקרוב לשון קדר. ותולעת שני - גם היא עין; והוא גרגר , ושרשו תולעת. ויתכן היות פירוש שָני - השֵני לעין הלובן , כי זאת העין היא כמו אמצעית בין הלובן והשחרות. ומצאנו סמוך תולעת אל שני כמו זה , ויש הפך , כמו "ושני התולעת" (ראה וי' יד , ד); גם ימצא 'תולעת' לבדו , ובלא ת"ו: "האמונים עלי תולע" (איכה ד , ה). גם "שָני" (בר' לח , ל) לבדו , גם בתוספת מ"ם , כמו "אם יהיו חטאיכם כשנים" (יש' א , יח). והקרוב אל הדעת , כי עין תכלת - בפשתים , ויש אומרים: בצמר גפן; והארגמן - בצמר , ותולעת שני - במשי , ושש - הוא הבד; והוא הפשתים , רק הוא לבן ואיננו צבוע. ועזים - שְׂער העזים , והנו צמר עזים. והארגמן - צמר הכבשים.

ותכלת - אמר יפת , כי הוא כדמות שחרות , כי הוא תכלית כל הצבעים; והכל ישובו אליו , והוא לא ישוב במעשה אדם. ואנו נסמוך על קדמונינו , שאמרו (ראה מנחות מג , ב) שהוא כדמות ירוק , והוא צמר (ראה יבמות ד , ב). וארגמן - כדמות אדֹם; ובדברי הימים "אַרְגְּוָן" (דה"ב ב , ו) , ובלשון ערבית 'ארגואן'; וזה הצבע לא יהיה כי אם בצמר או במשי. ותולעת שני - וכתוב "ושני התולעת" (ראה במ' יט , ו); כמו "מצור החלמיש" (דב' ח , טו) - "מחלמיש צור" (דב' לב , יג). והגאון פירש בו (רס"ג תורה) 'קרמז'; גם הוא אדום , רק איננו כצבע הארגמן. ובעבור תולעת אמרו רבים , כי הוא משי. ושש - הוא הבד , מין ממיני פשתים , ימצא במצרים לבדה: "שש ורקמה ממצרים" (ראה יח' כז , ז). והגאון (רס"ג תורה) תרגמו בלשון ערבית 'עֹשר'; וידוע הוא עד היום. ועזים - שער העזים.

שש ועזים - נוצה של עזים; שהעזים עצמן לא היו הנשים טוות.

תכלת - הוא צמר צבוע בצבע שעינו דומה לעין הים או לעין השמים. והארגמן הוא צמר שצבעו אדום. ותולעת שני הוא צמר צבוע בצבע אדום , 'גרנא' בלעז , ואין אדמימותו במדרגת אודם הארגמן. ושש - הוא מן הפשתים הנבחרים; וכשהיה חוטו כפול ששה היה נקרא 'שש' או "שש משזר" (שמ' כו , א) , וכשלא היה חוטו כפול ששה נקרא "בד" (שמ' כח , מב); וזה כולו לפי מה שיורה עליו הגדר , כי 'בד' יורה על היחידוּת , ו'שש' - על הששה; ושם הענין בעצמו הוא "פשתים" (וי' יג , מז) או "בוץ" (אס' א , ו; ראה מש"ת כלי המקדש ח , יג , יד). ועזים - הוא הצמר הרך ההוה בעזים סביב שרשי השערות הקשות , והוא בתכלית הרכות.
ריכוז קישורים