תנ"ך - וראה
ועשה
בתבניתם
אשר־אתה
מראה
בהר:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּרְאֵ֖ה
וַעֲשֵׂ֑ה
בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם
אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה
מָרְאֶ֖ה
בָּהָֽר:
ס
(שמות פרק כה פסוק מ)
וּרְאֵה
וַעֲשֵׂה
בְּתַבְנִיתָם
אֲשֶׁר־אַתָּה
מָרְאֶה
בָּהָר:
ס
(שמות פרק כה פסוק מ)
וראה
ועשה
בתבניתם
אשר־אתה
מראה
בהר:
ס
(שמות פרק כה פסוק מ)
וראה
ועשה
בתבניתם
אשר־אתה
מראה
בהר:
ס
(שמות פרק כה פסוק מ)
וַחזִי
וַעֲבֵיד
בִּדמוּתְהוֹן
דְּאַתְּ
מִתַּחזֵי
בְּטוּרָא
:
וראה
-
ג'
ראשי
פסוקים:
*שמ'
כה
,
מ;
תה'
קכח
,
ו;
קלט
,
כד.
וראה
ג'
ראש'
פסוק'
וראה
ועשה
וראה
בנים
לבניך
וראה
אם
דרך
עצב
בי.
וראה
-
ג'
ראש'
פסוק';
בתבניתם
-
ל';
מראה
-
ל'.
וראה
ועשה
-
ראה
כאן
בהר
תבנית
שאני
מראה
אותך;
מגיד
שנתקשה
משה
במעשה
המנורה
עד
שהראה
לו
הקדוש
ברוך
הוא
מנורה
של
אש
(ראה
מנחות
כט
,
א).
אשר
אתה
מראה
-
כתרגומו:
"דאת
מתחזי
בטורא".
אילו
היה
נקוד
'מַראה'
,
בפתח
,
היה
פתרונו:
אתה
מראה
לאחרים;
עכשיו
שנקוד
חטף
קמץ
,
פתרונו:
"דאת
מתחזי"
-
שאחרים
מראים
לך
,
[שהניקוד
מפריד
בין
עשה
לנעשה.
והי
לך
תבנית
המנורה
כאשר
מצויירת
זאת
(ראה
ציור
בע' 196
במהדורה
המודפסת)].
מראה
-
לשון
'מופעל'
על
ידי
אחרים;
'אמושטריץ'
בלעז.
אשר
אתה
מראה
-
ממש
הראה
לו
תבנית
המנורה;
'אמושטריץ'
בלעז.
אבל
"ליי'
הנראה
אליו"
(בר'
יב
,
ז)
-
מעצמו;
'פובדוץ'
בלעז.
מראה
-
פעוּל
מבנין
'כבד
נוסף'.
וראה
-
כי
צריך
מעשה
המנורה
לחכמה
ולראות
במראות
הלב
,
איך
יעשה
מככר
אחד
(ראה
לעיל
,
לט)
כל
הכלים.
מלת
מָרְאֶה
-
זרה
,
ואינה
כדרך
"מושלך"
(ש"ב
כ
,
כא)
,
כי
אין
פעול
למלת
'ראה'
כי
אם
"נראה"
(בר'
יב
,
ז).
והיה
כן
,
בעבור
כי
הרואה
אינו
פועל
,
רק
מקבל
דמות.
ובעל
התולדת
יבין
זה.
וראה
ועשה
בתבניתם
אשר
אתה
מראה
בהר
-
מגיד
שהוא
מחוייב
לעשותה
בזה
התבנית
,
אבל
לא
יחוייב
העשותה
מזהב
,
אבל
יחוייב
לעשותה
ממתכת
בדרך
שתהיה
מקשה
(ראה
מנחות
כח
,
א);
ואם
היתה
ממתכת
,
אי
זה
שיהיה
,
יחוייב
שיהיה
נקי
מסיגים
,
כי
גם
בזהב
דקדקה
התורה
בזה
,
שנאמר
"זהב
טהור"
(לעיל
,
לא
,
לט).
ואם
לא
היתה
מזהב
,
לא
יחוייב
היותה
באה
מככר
,
כי
אין
המשקל
מהתבנית;
עם
שכבר
יתחלף
בזה
כמות
חמר
המנורה
להתחלף
משקלי
המתכות.
וכן
ראוי
שתבין
הענין
בשולחן
וכליו
וביתר
הענינים
הנזכרים
,
שלא
בא
הצווי
בהם
שיהיו
מזהב
אלא
למצוה
,
אבל
מה
שיחוייב
הוא
העשותם
בזה
התבנית
הנזכר.
ומזה
יתבאר
,
שהגביעים
והכפתורים
והפרחים
לא
יצטרכו
כשלא
תֵעשה
המנורה
מזהב
,
כי
אינם
מתבנית
המנורה
במה
שהיא
מנורה
(ראה
מנחות
כח
,
א
-
ב);
ואולם
כשהיתה
באה
מזהב
,
צותה
התורה
שתהיה
בזה
התואר
,
כי
אז
תִשלַם
ההערה
במה
שהעירה
התורה
בהם
,
כמו
שיתבאר
מדברינו
במה
שיבא
בגזרת
השם
(ראה
התועלת
בדעות
בענין
המקדש
וכליו
,
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
שמ'
כה
,
א
-
כז
,
יט).
ואיך
שהיתה
המנורה
הוא
מבואר
,
שצריך
שיהיו
הקנים
והנרות
בזה
התואר
הנזכר
,
כי
הם
מתבנית
המנורה
במה
שהיא
מנורה.