תנ"ך - שמן
למאר
בשמים
לשמן
המשחה
ולקטרת
הסמים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שֶׁ֖מֶן
לַמָּאֹ֑ר
בְּשָׂמִים֙
לְשֶׁ֣מֶן
הַמִּשְׁחָ֔ה
וְלִקְטֹ֖רֶת
הַסַּמִּֽים:
(שמות פרק כה פסוק ו)
שֶׁמֶן
לַמָּאֹר
בְּשָׂמִים
לְשֶׁמֶן
הַמִּשְׁחָה
וְלִקְטֹרֶת
הַסַּמִּים:
(שמות פרק כה פסוק ו)
שמן
למאר
בשמים
לשמן
המשחה
ולקטרת
הסמים:
(שמות פרק כה פסוק ו)
שמן
למאר
בשמים
לשמן
המשחה
ולקטרת
הסמים:
(שמות פרק כה פסוק ו)
מִשׁחָא
לְאַנהָרוּתָא
בּוּסמַיָא
לִמשַׁח
רְבוּתָא
וְלִקטוֹרֶת
בּוּסמַיָא
:
שמן
-
ח'
זוגין
מחלפין
(קדמיה
לא
נסיב
ו"ו
ותינינא
נסיב
ו"ו):
בר'
יד
,
א
,
ט.
-
שמ'
כה
,
ו;
לה
,
ח.
-
שמ'
כה
,
ז;
לה
,
ט.
-
וי'
יא
,
ג;
דב'
יד
,
ו.
-
מש'
ט
,
ד
,
טז.
-
עז'
ב
,
ו;
*נחמ'
ז
,
יא.
-
עז'
ב
,
סד;
נחמ'
ז
,
סו.
-
דה"ב
א
,
יא
,
יב.
(ב'אכלה
ואכלה'
יש
דוגמא
נוספת:
עז'
ב
,
נט;
נחמ'
ז
,
סא).
למאר
-
ג'
,
ב'
מלא
(בסיפרא):
שמ'
כה
,
ו;
כז
,
כ;
לה
,
ח.
שמן
-
ח'
זוגין
מחל';
למאר
-
ג'
ב'
מל'.
ושמן
(בנוסחנו:
שמן)
למאור
-
"שמן
זית
זך...
להעלות
נר
תמיד"
(שמ'
כז
,
כ).
ובשמים
(בנוסחנו:
בשמים)
לשמן
המשחה
-
שנעשה
למשוח
כלי
המשכן
והמשכן
לקדשו
,
והוצרכו
לו
בשמים
-
כמו
שמפורש
ב'כי
תשא'
(שמ'
ל
,
כג
-
כח).
ולקטרת
הסמים
-
שהיו
מקטרים
בכל
ערב
ובקר
,
כמו
שמפורש
ב'ואתה
תצוה'
(שמ'
ל
,
ז
-
ח).
ולשון
קטרת
-
העלאת
קיטור
ותמרות
עשן.
לשמן
המשחה
-
מפורש
ב'כי
תשא'
(שמ'
ל
,
כג
-
כה).
ולקטרת
הסמים
-
כלומר:
לצורך
קטורת
הביאו
סמים
,
כדכתיב
בקטרת
"קח
לך
סמים"
,
ב'כי
תשא'
(שמ'
ל
,
לד
-
לה).
שמן
למאור
-
למאור
בלילה.
בשמים
לשמן
המשחה
-
והם
ארבעה.
והסמים
-
שהם
גומות
(מיני
גומי)
,
הנה
נקראו
גם
הם
בשמים
,
בעבור
ריחם
הטוב.
שמן
-
לצרך
המאור
,
כמשפט.
אמרו
חכמי
הדור
(ראה
רשב"ם)
,
כי
טעם
ולקטורת
הסמים
-
כי
הוא
הפוך
,
וכן
הוא:
הסמים
בעבור
הקטרת.
אם
כן
,
למה
לא
אמר
כן:
'ולשמן
המשחה
-
בשמים'?
ועוד:
"את
הבשם
ואת
השמן
למאור
ולשמן
המשחה
ולקטרת
הסמים"
(שמ'
לה
,
כח)!
והנכון
בעיני
,
שמלת
בשמים
-
כוללת:
לשמן
המשחה
,
ובשמים
שהם
מעורבים
עם
הסמים
-
לקטרת.
וככה
קבלת
האמת
(ראה
כריתות
ו
,
א).
שמן
למאור
-
אל
המנורה.
בשמים
לשמן
המשחה
-
יש
לתמוה
,
שכל
הפרשה
כולה
אינה
אלא
תיקוני
בניין
חוץ
מפסוק
זה
,
שהם
לצורך
עבודה;
ואינו
אומר:
'חטים
ללחם
הפנים
,
כבשים
לתמידים
ולמוספין'
,
ולא
'עצים
למערכה'!
ובשלמא
שמן
המשחה
-
צורך
הבניין
,
שבו
נתקדש
כל
הבניין
(ראה
וי'
ח
,
י)
,
והקטורת
נמי
,
משום
שצריך
אומנין
,
לכך
הוצרך
להביאו
לפני
האומנין;
אלא
שמן
למאור
למה
הוזכר
כאן?
ונראה
ששלשתן
צורך
הבניין:
שמן
המשחה
-
כדפרישית;
הקטורת
-
דרך
מלכים
שבשמין
להן
את
הבית
קודם
שיכנסו
בה
,
וכל
שכן
מלך
מלכי
המלכים;
וכן
מצינו
שעל
ידי
הקטורת
שכינה
באה
,
כדכתיב
"וכסה
ענן
הקטורת
את
הכפורת"
(וי'
טז
,
יג)
,
וכתיב
"כי
בענן
אראה
על
הכפורת"
(שם
,
ב);
שמן
למאור
-
אין
דרך
למלך
לבא
אל
ביתו
עד
שידליקו
לו
נירות
,
וגם
הבית
אינו
מתוקן
עד
שיפתחו
בו
חלונות
,
ויתקנו
מקום
המאורות
ביום
ובלילה
,
כי
אין
דרך
כבוד
לדור
בחשיכה;
ואעפ"י
שאינו
צריך
לאורה
,
כבוד
מעלה
הוא
(ראה
שבת
כב
,
ב).
והכי
פשוטה
דקרא:
שמן
למאור
-
ומאותו
יקחו
למשחה;
מדלא
כתיב
'שמן
ובשמים
למשחה'
,
אלמא:
אשמן
דלעיל
קאי.
ולקטורת
הסמים
-
לצורך
הקטורת
יקח
סמים.
בשמים
לשמן
המשחה
ולקטרת
הסמים
-
יש
אומרים
,
שזה
מקרא
קצר:
בשמים
לשמן
המשחה
וסמים
לקטרת
הסמים.
ואחרים
אמרו
(ראה
ראב"ע
בשם
חכמי
הדור)
,
שהוא
כאלו
בהפוך:
ולקטרת
יביאו
הסמים.
והזכירם
בידיעה
,
לומר:
הסמים
הטובים
להקטיר;
כי
גם
שם
(שמ'
ל
,
לד)
לא
פירש
אותם.
ורבי
אברהם
אמר
(בפירוש
ב
,
הארוך)
שהוא
כמשמעו
,
ובשמים
-
לשניהם
,
לשמן
המשחה
ולקטרת
,
כי
יכנסו
בקטרת
בשמים:
שבולת
נרד
וכרכום
וקנמון
(ראה
שה"ש
ד
,
יד)
,
כדברי
רבותינו
(כריתות
ו
,
א).
ולא
הוצרך
להזכיר
'ובשמים
וסמים
לקטרת'
,
בעבור
שהזכיר
קטרת
הסמים
,
כאשר
לא
הזכיר
שמן
לשמן
המשחה;
וזה
נכון
הוא.
והוצרכו
לכל
אלו
הסברות
,
כי
דעת
בעלי
הלשון
שהסמים
הם
התרופות
,
כגון
החלבנה
והלבונה
(ראה
שמ'
ל
,
לד)
,
ובשמים
הם
הנאכלים
שיקראו
'מסעדים'
,
אשר
להם
בִּשׂוּם
בריחם
הטוב.
אבל
על
דעת
רבנו
שלמה
,
סמים
-
שֵם
לבשמים;
וכך
היא
כונת
רבותינו
במדרש
(כריתות
ו
,
ב):
אחד
עשר
סמנין
נאמרו
למשה
בסיני;
וכן
מתרגם
אנקלוס
"בושמין"
בשניהם;
והוא
הנכון
בפסוק
הזה.
אבל
בעבור
שישַנה
הכתוב
הלשון
,
יתכן
שנאמר
כי
החשובים
בבעלי
הריח
המבושם
נקראים
בשמים
,
וענינו:
המובחרים
והידועים
בסמים
,
כמו
שאמר
"בשמים
ראש"
(שמ'
ל
,
כג);
"בראש
כל
בושם"
(יח'
כז
,
כב).
גם
נכון
הוא
שנאמר
,
כי
מלת
'בשמים'
ו'בושם'
-
מלה
מורכבת:
'בו
שׂם'
,
'בם
שׂמים'.
והראיה
על
דבריהם
,
שאמר
"בשמים
ראש
מור
דרור"
(שמ'
ל
,
כג)
-
והמור
בשמים
יחשב
,
שהוא
תרופה
,
לא
מסעד
,
ואמר
הכתוב
"נרד
וכרכום
קנה
וקנמון
עם
כל
עצי
לבונה"
(שה"ש
ד
,
יד)
,
וכתיב
"מור
ואהלות
עם
כל
ראשי
בשמים"
(שם)
,
ועל
כולם
אמר
"הפיחי
גני
יזלו
בשמיו"
(שם
,
טז).
ועוד
,
שהכתוב
אמר
"ואת
הבשם
ואת
השמן
למאור
ולשמן
המשחה
ולקטורת
הסמים"
(שמ'
לה
,
כח)
,
ולא
הזכיר
שהביאו
סמים
,
אם
כן
כולם
בכלל
הבשם.
שמן
למאור
-
הוא
"שמן
זית
זך
כתית"
(שמ'
כז
,
כ)
,
כמו
שיתבאר
במה
שיבא
(שם)
,
והוא
נבחר
מאד;
ולזה
לא
נמצא
כי
אם
ביד
הנשיאים
,
כמו
שמפורש
בפרשת
'ויקהל'
(שמ'
לה
,
כז
-
כח).
שמן
המשחה
-
הוא
שמן
מרוקח
עם
בשמים
,
יבא
זכרונם
במה
שיבא
(שמ'
ל
,
כג
-
כד);
ובו
היו
מושחים
הדברים
שרצונם
לקדש
אותם
,
כמו
המשכן
וכליו
והכהנים
,
על
האופן
שיתבאר
(ראה
שמ'
ל
,
כו
-
ל).
והנה
בקטרת
הסמים
היו
נכנסים
בשמים
,
יבא
זכרונם
במה
שיבא
(שמ'
ל
,
לד).