תנ"ך - ושמת את־שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את־שמותם לפני ה' על־שתי כתפיו לזכרן: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׂמְתָּ֞ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה עַל־שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן: ס (שמות פרק כח פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וְשַׂמְתָּ אֶת־שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן: ס (שמות פרק כח פסוק יב)

טקסט בלבד:

ושמת את־שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את־שמותם לפני ה' על־שתי כתפיו לזכרן: ס (שמות פרק כח פסוק יב)

תיקון קוראים:

ושמת את־שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את־שמותם לפני יהוה על־שתי כתפיו לזכרן: ס (שמות פרק כח פסוק יב)
וּתשַׁוֵי יָת תַּרתֵּין אַבנַיָא עַל כִּתפֵי אֵיפוֹדָא אַבנֵי דֻכרָנָא לִבנֵי יִשׂרָאֵל וְיִטוֹל אַהֲרֹן יָת שְׁמָהָתְהוֹן קֳדָם יְיָ עַל תְּרֵין כִּתפוֹהִי לְדֻכרָנָא :

זכרן - ג' חסר (בלישנא): שמ' כח , יב (פעמיים) , כט. שמותם - ב' מלא בתורה: שמ' כח , יב; *במ' יג , ד. לזכרן - ח' (חסר ומלא , בלישנא): שמ' יב , יד; יג , ט; כח , יב , כט; ל , טז; במ' י , י; יהו' ד , ז; זכ' ו , יד. לזכרן - ז' (חסר ומלא): שמ' יב , יד; כח , יב , כט; ל , טז; במ' י , י; יהו' ד , ז; זכ' ו , יד.

זכרן - ג' חס'; שמותם - ב' מל' בתור'; לזכרן - ג' חס'.

לזכרון - שיראה הקדוש ברוך הוא שבטים כתובין לפניו ויזכור צדקתם.

על כתפות האפוד - כתפות האפוד באים עד צוארו מכאן ומכאן , ונכפות עד לפניו , ושם קבועים שתי אבנים בראשי הכתפות , ויש בהן שרשרות שמגיעות עד החשן שכנגד לבו , והוא תלוי בהן. אבני זכרון - כמו שאפרש לפנינו אצל ציץ שכתוב בו "קודש ליי'" (להלן , לו).

וטעם לזכרון - יתברר לך בסוד (ראה פירושו להלן , ל).

אבני זכרון לבני ישראל - רוצה לומר , שהאבנים ההם תהיין סבה שיזכר אהרן תמיד במחשבתו בני ישראל ותשוטט בהם מחשבתו. והנה בזה תועלת להגעת ההודעה בענייניהם בנבואה , כשהיה ראוי שתגיע אליו הנבואה , כמו שבארנו בשני מ'ספר מלחמות יי''. והנה צורת האפוד היתה לפי מה שאומר: הוא היה תלוי מאחורי הכהן , ורחבו היה כרוחב גבו של כהן מכתף לכתף , כדי שתהיינה הכתפות מחוברות לו , והוא היה תלוי למטה מהכתפים , שהוא כנגד בית השחי; והכתפות מחוברות לו ונקפלות לפני הכהן מעט. וכנגד הלב היה יוצא מהאפוד כמו חגורה משני צדדיו (ראה מש"ת כלי המקדש ט , יא) , והיה חוגר בה על מעיל האפוד , כמו שיתבאר אחר זה (שמ' כט , ה).
ריכוז קישורים