ועשית
בגדי
קדש
-
נקראו
כן
,
בעבור
שישרתו
בהם
במקום
הקדש;
או
על
דרך
"ולא
יקדשו
את
העם
בבגדיהם"
(יח'
מד
,
יט).
ובגדי
אהרן
כלם
,
הנזכרים
,
הם
לכבוד
ולתפארת.
והמגבעות
(ראה
להלן
,
מ)
-
לבניו
לבדם
הם.
לכבוד
ולתפארת
-
שיתפארו
בהם;
כי
אין
אחד
מישראל
שילבש
כאלה.
לכבוד
ולתפארת
-
שיהיה
נכבד
ומפואר
במלבושים
נכבדים
ומפוארים
,
כמו
שאמר
הכתוב
"כחתן
יכהן
פאר"
(יש'
סא
,
י).
כי
אלה
הבגדים
-
לבושי
מלכות
הם
,
כדמותם
ילבשו
המלכים
בזמן
התורה;
כמו
שמצינו
בכתנת:
"ועשה
לו
כתנת
פסים"
(בר'
לז
,
ג)
,
שפירושו:
מרוקמת
כדמות
פסים
,
והיא
"כתונת
תשבץ"
(להלן
,
ד)
,
כמו
שפירשתי
(ראה
שמ'
כה
,
ז)
,
והלבישוֹ
כבן
מלכי
קדם
(ע"פ
יש'
יט
,
יא).
וכן
הדרך
במעיל
,
וכתוב
"ועליה
כתנת
פסים
כי
כן
תלבשנה
בנות
המלך
הבתולות
מעילים"
(ש"ב
יג
,
יח)
,
ופירושו:
כי
עליה
כתנת
פסים
נראת
ומגולת
,
כי
המנהג
ללבוש
בנות
המלך
הבתולות
מעילים
שתתעלפנה
בהן;
ונמצא
שכתנת
הפסים
עליה
מלבוש
עליון
,
ולכן
אמר
"וכתנת
הפסים
אשר
עליה
קרעה"
(שם
,
יט).
והמצנפת
ידועה
גם
היום
למלכים
ולשרים
הגדולים
,
ולכן
אמר
הכתוב
בנפול
המלכות
"הסיר
המצנפת
והרים
העטרה"
(יח'
כא
,
לא)
,
וכן
כתוב
"וצניף
מלוכה"
(יש'
סב
,
ג);
וכן
יקראם
הכתוב
"פארי
המגבעות"
(שמ'
לט
,
כח)
,
וכתיב
"פארי
פשתים
יהיו
על
ראשם"
(יח'
מד
,
יח)
,
שהם
פאר
ושבח
למכתירים
בהם.
והאפוד
והחשן
לבוש
מלכות
-
כענין
שנאמר
"והמניכא
די
דהבא
על
צוארך"
(דנ'
ה
,
טז);
והציץ
-
נזר
המלכים
,
וכתיב
"יציץ
נזרו"
(תה'
קלב
,
יח).
והם
זהב
וארגמן
ותכלת
(ראה
להלן
,
ה)
,
וכתיב
"כל
כבודה
בת
מלך
פנימה
ממשבצות
זהב
לבושה"
(תה'
מה
,
יד)
,
וכתיב
"ארגוונא
תלבש
והמניכא
די
דהבא
על
צוארך"
(דנ'
ה
,
טז).
והתכלת
גם
היום
לא
ירים
איש
את
ידו
(ע"פ
בר'
מא
,
מד)
ללבשו
חוץ
ממלך
גוים;
וכתיב
"ומרדכי
יצא
מלפני
המלך
בלבוש
מלכות
תכלת
וחור
ועטרת
זהב
גדולה
ותכריך
בוץ
וארגמן"
(אס'
ח
,
טו);
וה"תכריך"
הוא
המעיל
שיעטה
בו.
ועל
דרך
האמת:
לכבוד
ולתפארת
-
יאמר
שיעשו
בגדי
קדש
לאהרן
,
לשרת
בהם
לכבוד
השם
השוכן
בתוכם
ולתפארת
עוזם
,
כדכתיב
"כי
תפארת
עוזמו
אתה"
(תה'
פט
,
יח);
וכתוב
"בית
קדשנו
ותפארתנו
אשר
הללוך
אבותינו"
(יש'
סד
,
י)
,
ו"קדשנו"
הוא
הכבוד
ו"תפארתנו"
-
תפארת
ישראל.
ועוד
נאמר
"עוז
ותפארת
במקדשו"
(תה'
צו
,
ו)
,
וכן
"לפאר
מקום
מקדשי
ומקום
רגלי
אכבד"
(יש'
ס
,
יג)
-
שיהיה
מקום
המקדש
מפואר
בתפארת
,
ומקום
רגליו
,
שהוא
מקום
בית
המקדש
,
מכובד
בכבוד
השם;
וכן
"ובישראל
יתפאר"
(יש'
מד
,
כג)
,
שיהיה
מראה
ומיחד
בהם
תפארתו.
וכן
אמר
למטה
גם
בבגדי
הבנים
כולם
"לכבוד
ולתפארת"
(להלן
,
מ).
ואמר
בקרבנות
"יעלו
על
רצון
מזבחי
ובית
תפארתי
אפאר"
(יש'
ס
,
ז)
-
והנה
המזבח
רצונו
,
והכבוד
בית
תפארתו.
והיו
הבגדים
צריכין
עשייה
לשמן
,
ויתכן
שהיו
צריכין
כונה
,
ולכך
אמר
"ואתה
תדבר
אל
כל
חכמי
לב
אשר
מלאתיו
רוח
חכמה"
(להלן
,
ג)
-
שיבינו
מה
שיעשו.
וכבר
אמרו
(יומא
סט
,
א):
דמות
דיוקנו
מנצח
לפני
בבית
מלחמתי.