תנ"ך - ועשו את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָשׂ֖וּ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב: (שמות פרק כח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְעָשׂוּ אֶת־הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב: (שמות פרק כח פסוק ו)

טקסט בלבד:

ועשו את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב: (שמות פרק כח פסוק ו)

תיקון קוראים:

ועשו את־האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב: (שמות פרק כח פסוק ו)
וְיַעבְּדוּן יָת אֵיפוֹדָא דַּהבָּא תַּכלָא וְאַרגְּוָנָא וּצבַע זְהוֹרִי וּבוּץ שְׁזִיר עוֹבָד אוּמָן :

זהב - ב' בטעמא (תלישא גדולה): שמ' כח , ו , טו. תולעת שני - ב': שמ' כח , ו; במ' ד , ח.

זהב - ב' בטע'; תולעת שני - ב'.

[(תוספת מיסודו של רש"י עצמו): ועשו את האפוד - אם באתי לפרש מעשה האפוד והחשן על סדר המקראות , הרי פירושן פרקים וישגה הקורא בצרופן , לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא למען ירוץ קורא בו , ואחר כך אפרש על סדר המקראות. האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים , וחוגר אותו מאחוריו כנגד לבו למטה מאציליו. רחבו כמדת רחב גבו של אדם ויותר , ומגיע עד עקביו. והחשב מחובר בראשו על פני רחבו מעשה אורג , ומאריך לכאן ולכאן כדי להקיף ולחגור בו , והכתפות מחוברות בחשב אחת לימין ואחת לשמאל מאחורי הכהן , לשני קצות רחבו של סינר , וכשזוקפן עומדות לו על שתי כתפיו; והן כמין שתי רצועות עשויות ממין האפוד , ארוכות כדי שיעור לזקפן אצל צוארו מכאן ומכאן , ונקפלות לפניו למטה מכתפיו מעט , ואבני השהם קבועות בהן אחת על כתף ימין ואחת על כתף שמאל והמשבצות נתונות בראשיהם לפני כתיפיו , ושתי עבותות הזהב תחובות בשתי טבעות שבחשן בשני קצות רחבו העליון , אחת לימין ואחת לשמאל , ושני ראשי השרשרת תקועין במשבצת לימין , וכן שני ראשי השרשרת השמאלית תקועין במשבצת שבכתף שמאל; נמצא החשן תלוי במשבצות האפוד על לבו מלפניו , ועוד שתי טבעות בשני קצות החשן בתחתית , וכנגדן שתי טבעות בשתי כתפות האפוד מלמטה בראשו התחתון המחובר בחשב. טבעות החשן אל מול טבעות האפוד שוכבין זה על זה , ומרכסן בפתיל תכלת תחוב בטבעות האפוד והחשן , שיהא תחתית החשן דבוק לחשב האפוד , ולא יהא נד ונבדל , הולך וחוזר.] זהב תכלת וארגמן ותולעת (בנוסחנו: תולעת) שני ושש - חמשת מינין הללו שזורין בכל חוט. היו מרדדין את הזהב כמין טסין דקין , וקוצצין מהן פתילין , וטוין אותן חוט של זהב עם שש חוטין של תכלת , וחוט של זהב עם שש חוטין של ארגמן , וכן בתולעת שני , וכן בשש , שכל המינין חוטן כפול ששה , וחוט זהב עם כל אחד; ואחר כך שוזר את כולם כאחד; נמצא חוטן כפול עשרים ושמונה. וכך מפורש במסכת יומא (עב , א) , ולמד מן המקרא הזה: "וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות" את פתילי הזהב , "בתוך התכלת ובתוך הארגמן" וגו' (שמ' לט , ג); למדנו שחוט של זהב שזור עם כל מין ומין. מעשה חשב - כבר פירשתי (שמ' כו , א) שהיא אריגת שתי קירות , שאין צורות שני עֲבָריה דומות זו לזו.

ועשו את האפוד - אפוד וחשן זְקֵנִי פירשם (ראה רש"י) , אך אני אפרש בהם דברים שלא נתפרשו.

וטעם האפוד - כי הוא גדול מן ה"חושן" (לעיל , ד) , ולא יזח מעל החשן (ראה להלן , כח). יש שאלות קשות בדברי האפוד והחשן: כי משה לא עשה , רק אפוד אחד; והנה כתוב "אפוד ירד בידו" (ש"א כג , ו) - ואיננו אפוד משה , כי אין כתוב 'האפוד' , הידוע , כמו "הגישה האפוד" (שם , ט); ועוד , למה כתב "ירד" , ולא אמר 'הוריד'? כי יֵראה כי כמו מקרה היה! ושם כתוב "שמונים... איש נושא אפוד בד" (ש"א כב , יח). ומפרשים רבים פרשו זה , שהיו 'ראויים לשאת אפוד'; ולא שמו לב לדעת האמת , כי 'אפוד בד' הוא מין ממיני פשתים , ואפוד משה לא היה בד , רק היה זהב ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש עם הכל. ולא היו שואלים ישראל , רק בחשן המשפט , שהיו עולים האורים והתומים (ראה להלן , ל); וככה כתוב "במשפט האורים" (במ' כז , כא). ואין טענה מן "הגישה האפוד" (ש"א כג , ט) , כי החשן דבק עמו , והאורים עם החשן; וכן כתוב "עד עמוד כהן לאורים ותומים" (ראה עז' ב , סג); וכתוב "תומיך ואוריך" (דב' לג , ח). והנה ראינו , שענה השם את דוד על פי אפוד אביתר (ראה ש"א כג , יב). והנה שאול בלכתו למלחמה שאל באורים (ראה ש"א כח , ו) - הם שהיו בחשן המשפט עם האפוד והארון. והנה דוד שאל בצקלג באפוד אביתר (ראה ש"א ל , ז - ח) - והנה אינו אפוד משה. וקשה שאלה מכל זאת: כי האורים אינם אבני חשן , כי הנה כתוב "ומלאת בו מלואת אבן" (להלן , יז); וזה מעשה החרש הוא (ראה להלן , יא) , לא מעשה משה. ואחר כן אמר למשה: "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים" (להלן , ל); ובמעשה כתוב: "וימלאו בו ארבעה טורי אבן" (שמ' לט , י) , והזכיר הטורים (ראה שם , י - יג). ואמר על משה: "ויתן עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התומים" (ראה וי' ח , ח). והנה על דרך הפשט , אין האבנים ה'מאירים' ולא ה'מתמימים'; כי השאלה היא ב'אורים' ו'תומים' , והנה לא ידענו מה הם. והנה אין מועילות אותיות שמות השבטים , גם שמות האבות (ראה יומא עג , ב) , כי לא נקרא "חשן משפט" (להלן , ל) , רק בעבור האורים שהם עליו. ועוד שאלה אחרת: כי לא נוכל לומר , כי האורים הם בעצמם התומים , כי כתוב "לאורים ולתומים" (עז' ב , סג). ועוד , כי מלת 'לאורים' גם 'תומים' - לשון רבים , והנה דברים רבים הם. ורבינו שלמה אמר , כי האורים והתומים הם כתבי שם המפורש; ואילו ראה תשובת רבינו האיי (ראה אוצ"ג חגיגה כא) , לא אמר ככה. וסוד עמוק הוא דבר האפוד והחושן , רק ארמוז קצת הסוד , אולי יביננו מי שהוא יודע דעת עליון (ע"פ במ' כד , טז). והפֶּתח שיוכל לבוא אל הסוד - שתי העבותות הנתונות על שתי המשבצות (ראה להלן , כה); וחשב האפֻדָּה (ראה להלן , ח) הוא המישור על אמצעיתו , על כן הששה על הכתף השנית. ואילו הם כפי המחשבת , על כן הם באבן אחת , על מספר בני ישראל ועל שמותם כתולדותם (ראה להלן , ט , י); וככה הששה השנִיים. רק המשפט איננו כפי החלוק בלב , רק כפי החלוק למראה העין. ובעבור הנטייה אמר "וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד" (להלן , כח). והיה החשן כפול (ראה להלן , טו - טז) , כי שם היו האורים והתומים שמורים (ראה להלן , ל) עד עת הצרך; אז יתנום מחוץ אל החשן. והנה אבני השהם (ראה להלן , ט) שוות , ומעין אחת , ואין ככה אבני החשן. כי אבני השהם הם לזכרון (ראה להלן , יב) , ומשפט בני ישראל - על אבני החשן (ראה להלן , כט). ומלת 'אורים' - מגזרת "חמותי ראיתי אור" (יש' מד , טז). ו'תֻמים' - שהם תמימים. והאורים , לא התומים , זהב וכסף היו. והמספר (ראה להלן , כא) ידוע בראיות גמורות מהעליון והשפל. והמשכיל יבין. והנה אפודים רבים היו עם הכהנים , ויש להם חשב , רק אין שם חשן ולא אורים. ואשר היה רגיל בדברי האורים והתומים שהיו על חשן המשפט , יוכל להשיב לשואל מדמיון אפוד לבדו , רק לא בכל עת. ואילו הואלתי לגלות זה הסוד , לא יכולתי לכותבו כפי המכתב שחברתי בפירוש ספר כולו , כי לא יביננו מי שלא למד ספר המדות וסוד מלאכת שמים. ואין צריך להאריך בצורת האפוד והחשן והטבעות.

ועשו את האפד. אפוד - חגורה , שמְאַפֵּד כל הבגדים ומחבקו לו; וכן הוא אומר "ודוד חגור... בד" (ש"ב ו , יד).

ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת (בנוסחנו: תולעת) שני ושש משזר - והם עשרים וארבעה חוטין מלבד הזהב. ולמדנו שהם עשרים וארבעה חוטין , לפי שהפשתן היה חוטו כפול ששה (ראה פירושו שמ' כה , ד) , וחוטי התכלת והארגמן ותולעת השני ראוי שיהיו מתיחסים לחוטי הפשתן , וזה מבואר מאד (ראה יומא עא , ב). והנה הזהב היה חוט אחד ממנו עם כל אחד מאלו המינים - ויהיו החוטין עשרים ושמֹנה; שנאמר "וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן" וגו' (שמ' לט , ג) - למדנו מזה , שחוט של זהב היה כפול בתוכם (ראה יומא עב , א). והנה היתה מלאכתו מעשה חושב - שהצורות נראות משני הצדדין באופן אחד; והם נעשות באריגה , לא במעשה מחט (ראה מש"ת כלי המקדש ח , טו).
ריכוז קישורים