תנ"ך - ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלֲכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ: (שמות פרק ג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה־נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ: (שמות פרק ג פסוק יח)

טקסט בלבד:

ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו: (שמות פרק ג פסוק יח)

תיקון קוראים:

ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל־מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה־נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו: (שמות פרק ג פסוק יח)
וִיקַבְּלוּן מִנָך וְתֵיתֵי אַתּ וְסָבֵי יִשׂרָאֵל לְוָת מַלכָּא דְמִצרַיִם וְתֵימְרוּן לֵיהּ יְיָ אֱלָהָא דִיהוּדָאֵי אִתקְרִי עֲלַנָא וּכעַן נֵיזֵיל כְּעַן מַהלַך תְּלָתָה יוֹמִין בְּמַדבְּרָא וּנדַבַּח קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא :

ושמעו - ב' בתורה: שמ' ג , יח; במ' יד , יג. ושמעו לקלך (שמיעה לקול) - י"ח: בר' ג , יז; טז , ב; *שמ' ג , יח; ד , ח , ט; טו , כו; יח , כד; שו' ב , כ; ש"א ב , כה; טו , א; כח , כג; מ"א כ , כה; מ"ב י , ו; יר' יח , יט; חב' ג , טז; תה' נח , ו; פא , יב; שה"ש ח , יג. לקלך - ב' חסר: שמ' ג , יח; ד , ט. ובאת - ז' בטעמא (מלרע): *בר' ו , יח; שמ' ג , יח; *דב' יז , ט; כו , ג; ש"א כ , יט; יר' לו , ו; *זכ' ו , י (הראשון בפסוק). ליי' אלהינו - ט' (כולל שם אדנות): שמ' ג , יח; ה , ג; ח , כב , כג; י , כה; דב' כט , כח; יר' ג , כה; טז , י; דנ' ט , ט.

לקלך - ב' חס'; ובאת - ז' בטע'; העבריים - ל'; נקרה - ל' כת' ה'.

ושמעו לקולך - מכיון שתאמר להם לשון זה , ישמעו אליך , שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף , שבלשון זה הם נגאלין: יעקב אמר: "ואלהים פקד יפקד אתכם" (בר' נ , כד); יוסף אמר: "פקד יפקד אלהים אתכם" (שם , כה). נקרה עלינו - לשון 'מקרה' , וכן "ויקר אלהים" (במ' כג , ד); וכן "אקרה כה" (שם , טו) - אהא נקרה מאתו הלום.

אלהי העבריים - שהרי מעברי הנהר באו הנה (ראה יהו' כד , ב) , ואלהי מלכותם צריכים לעבוד.

אלהי העבריים - הם השלשה אבות. נקרא (בנוסחנו: נקרה) - נפגע; כמו "נקרא נקראתי" (בנוסחנו: נקריתי; ש"ב א , ו). והטעם: כאשר אמר משה "פן יפגענו בדבר או בחרב" (שמ' ה , ג); ובתחלת ספר ויקרא (א , א) אפרש זה הטעם. ואמר השם: ושמעו לקולך - כי כן האמינו בו ישראל.

ושמעו - כל 'שמעו' , אחריו למ"ד או בי"ת , הטעם שישמעו העניין שנשא הקול , לא לשמע הקול. דגשות יו"ד העבריים - דרך צחות , להראות יו"ד היחס , כי יו"ד "העברים" (שמ' ה , ג) - בחרק תחת הרי"ש - סימן רבים כמשפט. נקרה עלינו - בה"א גם באל"ף הטעם אחד; כמו "נקרא נקראתי (בנוסחנו: נקריתי) בהר הגלבע" (ש"ב א , ו). ועוד אפרש טעמו , כי הוא "פן יפגענו" (שמ' ה , ג).

ושמעו לקולך - כי יאמינו בך; כדכתיב "ויאמן העם וישמעו כי פקד יי'" וגו' (שמ' ד , לא).

ושמעו לקולך - מאליהן , מכיון שתאמר להם לשון זה מיד ישמעו לקולך , שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף , שבלשון זה נגאלין: יעקב אמר להם "ואלהים פקד יפקוד אתכם" (וראה בר' נ , כד) , יוסף אמר להם "פקוד יפקוד אלהים אתכם" (שם , כה); לשון רבנו שלמה. אולי ידרוש הרב , כי יוסף אמר פעמים "פקד יפקד" , להגיד שהיה מסורת בידו מאביו. וב'אלה שמות רבא' (ג , ח): מיד ושמעו לקולך; למה? שמסורת גאולה הוא בידם , שכל גואל שיבא ויאמר להם פקידה כפולה - הוא גואל של אמת; זה לשונם באגדה זו. ויש עליך לשאול: ומנין להם שיאמינו? שמא שמע משה במסורת הזאת כמותם?! ויש לומר: כך קבלו מיוסף , ששמע מפי הנביא אביהם , שהראשון שיבא ויאמר להם כלשון הזה הוא יהיה הגואל אותם; גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שלא יבא אדם ויכזב בהם , בכך הבטיחן. אבל במקום אחר מצאתי שם (שמר"ש ה , ב): אמר רבי חמא ברבי חנינא: בן שתים עשרה שנה נתלש משה רבנו מבית אביו , למה? שאלו גדל בבית אביו ובא ואמר להם המעשים , לא היו מאמינים בו , שהיו אומרים: אביו מסרה לו! לפי שיוסף מסרה ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם. ולכך נתלש מבית אביו , וכשהלך והגיד לישראל כל הדברים , לפיכך האמינו בו , שנאמר "ויאמן העם" (שמ' ד , לא). וכונתם ב'יוסף מסרה ללוי' , לומר שיעקב גלה סודו ליוסף באהבתו אותו , ובו בלשון השביע יוסף לאחיו כולם , וגילה ללוי כי הוא אומר להם כלשון הזה מפני המסורת שבידו מאביו , וצוה שיהיה הדבר סוד.

והנה יעד אותו השם יתעלה , שהם ישמעו לקולו; ואמר לו , שיבא אחר זה הוא וזקני ישראל למלך מצרים ויאמרו לו: יי' אלהי העברים נגלה לנו ובקש ממנו שנעבדהו , ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליי' אלהינו. והנה צוה לו השם יתעלה , שיאמר זה המאמר לפרעה בזה האופן , ולא יגלה לו שכונתו להוציאם משם במוחלט; כי אם ידע פרעה שלא ישובו , לא יתרצה בזה בשום פנים. והשם יתעלה יעשה תמיד מה שיעשהו בסבות היותר נאותות אל שיגיע מהם התכלית הדרוש , ולזה אמר לשמואל: "עגלת בקר תקח בידיך ואמרת לזבוח ליי' באתי" (ש"א טז , ב) , כדי שלא יהרגהו שאול. וכן צוה למשה לאמר זה המאמר , כדי שיתכן שישיג בו מבוקשו מפרעה; עם שזה המאמר היה גם כן צודק , כי הם זבחו שם זבחים לשם יתעלה בעת שנתנה להם התורה , כמו שמבואר בסוף פרשת 'ואלה המשפטים' (שמ' כד , ה).
ריכוז קישורים