תנ"ך - ושמעו
לקלך
ובאת
אתה
וזקני
ישראל
אל־מלך
מצרים
ואמרתם
אליו
ה'
אלהי
העבריים
נקרה
עלינו
ועתה
נלכה־נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
לה'
אלהינו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשָׁמְע֖וּ
לְקֹלֶ֑ךָ
וּבָאתָ֡
אַתָּה֩
וְזִקְנֵ֨י
יִשְׂרָאֵ֜ל
אֶל־מֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֗יִם
וַאֲמַרְתֶּ֤ם
אֵלָיו֙
יְהוָ֞ה
אֱלֹהֵ֤י
הָֽעִבְרִיִּים֙
נִקְרָ֣ה
עָלֵ֔ינוּ
וְעַתָּ֗ה
נֵֽלֲכָה־נָּ֞א
דֶּ֣רֶךְ
שְׁלֹ֤שֶׁת
יָמִים֙
בַּמִּדְבָּ֔ר
וְנִזְבְּחָ֖ה
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהֵֽינוּ:
(שמות פרק ג פסוק יח)
וְשָׁמְעוּ
לְקֹלֶךָ
וּבָאתָ
אַתָּה
וְזִקְנֵי
יִשְׂרָאֵל
אֶל־מֶלֶךְ
מִצְרַיִם
וַאֲמַרְתֶּם
אֵלָיו
יְהוָה
אֱלֹהֵי
הָעִבְרִיִּים
נִקְרָה
עָלֵינוּ
וְעַתָּה
נֵלֲכָה־נָּא
דֶּרֶךְ
שְׁלֹשֶׁת
יָמִים
בַּמִּדְבָּר
וְנִזְבְּחָה
לַיהוָה
אֱלֹהֵינוּ:
(שמות פרק ג פסוק יח)
ושמעו
לקלך
ובאת
אתה
וזקני
ישראל
אל־מלך
מצרים
ואמרתם
אליו
ה'
אלהי
העבריים
נקרה
עלינו
ועתה
נלכה־נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
לה'
אלהינו:
(שמות פרק ג פסוק יח)
ושמעו
לקלך
ובאת
אתה
וזקני
ישראל
אל־מלך
מצרים
ואמרתם
אליו
יהוה
אלהי
העבריים
נקרה
עלינו
ועתה
נלכה־נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
ליהוה
אלהינו:
(שמות פרק ג פסוק יח)
וִיקַבְּלוּן
מִנָך
וְתֵיתֵי
אַתּ
וְסָבֵי
יִשׂרָאֵל
לְוָת
מַלכָּא
דְמִצרַיִם
וְתֵימְרוּן
לֵיהּ
יְיָ
אֱלָהָא
דִיהוּדָאֵי
אִתקְרִי
עֲלַנָא
וּכעַן
נֵיזֵיל
כְּעַן
מַהלַך
תְּלָתָה
יוֹמִין
בְּמַדבְּרָא
וּנדַבַּח
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהַנָא
:
ושמעו
-
ב'
בתורה:
שמ'
ג
,
יח;
במ'
יד
,
יג.
ושמעו
לקלך
(שמיעה
לקול)
-
י"ח:
בר'
ג
,
יז;
טז
,
ב;
*שמ'
ג
,
יח;
ד
,
ח
,
ט;
טו
,
כו;
יח
,
כד;
שו'
ב
,
כ;
ש"א
ב
,
כה;
טו
,
א;
כח
,
כג;
מ"א
כ
,
כה;
מ"ב
י
,
ו;
יר'
יח
,
יט;
חב'
ג
,
טז;
תה'
נח
,
ו;
פא
,
יב;
שה"ש
ח
,
יג.
לקלך
-
ב'
חסר:
שמ'
ג
,
יח;
ד
,
ט.
ובאת
-
ז'
בטעמא
(מלרע):
*בר'
ו
,
יח;
שמ'
ג
,
יח;
*דב'
יז
,
ט;
כו
,
ג;
ש"א
כ
,
יט;
יר'
לו
,
ו;
*זכ'
ו
,
י
(הראשון
בפסוק).
ליי'
אלהינו
-
ט'
(כולל
שם
אדנות):
שמ'
ג
,
יח;
ה
,
ג;
ח
,
כב
,
כג;
י
,
כה;
דב'
כט
,
כח;
יר'
ג
,
כה;
טז
,
י;
דנ'
ט
,
ט.
לקלך
-
ב'
חס';
ובאת
-
ז'
בטע';
העבריים
-
ל';
נקרה
-
ל'
כת'
ה'.
ושמעו
לקולך
-
מכיון
שתאמר
להם
לשון
זה
,
ישמעו
אליך
,
שכבר
סימן
זה
מסור
בידם
מיעקב
ומיוסף
,
שבלשון
זה
הם
נגאלין:
יעקב
אמר:
"ואלהים
פקד
יפקד
אתכם"
(בר'
נ
,
כד);
יוסף
אמר:
"פקד
יפקד
אלהים
אתכם"
(שם
,
כה).
נקרה
עלינו
-
לשון
'מקרה'
,
וכן
"ויקר
אלהים"
(במ'
כג
,
ד);
וכן
"אקרה
כה"
(שם
,
טו)
-
אהא
נקרה
מאתו
הלום.
אלהי
העבריים
-
שהרי
מעברי
הנהר
באו
הנה
(ראה
יהו'
כד
,
ב)
,
ואלהי
מלכותם
צריכים
לעבוד.
אלהי
העבריים
-
הם
השלשה
אבות.
נקרא
(בנוסחנו:
נקרה)
-
נפגע;
כמו
"נקרא
נקראתי"
(בנוסחנו:
נקריתי;
ש"ב
א
,
ו).
והטעם:
כאשר
אמר
משה
"פן
יפגענו
בדבר
או
בחרב"
(שמ'
ה
,
ג);
ובתחלת
ספר
ויקרא
(א
,
א)
אפרש
זה
הטעם.
ואמר
השם:
ושמעו
לקולך
-
כי
כן
האמינו
בו
ישראל.
ושמעו
-
כל
'שמעו'
,
אחריו
למ"ד
או
בי"ת
,
הטעם
שישמעו
העניין
שנשא
הקול
,
לא
לשמע
הקול.
דגשות
יו"ד
העבריים
-
דרך
צחות
,
להראות
יו"ד
היחס
,
כי
יו"ד
"העברים"
(שמ'
ה
,
ג)
-
בחרק
תחת
הרי"ש
-
סימן
רבים
כמשפט.
נקרה
עלינו
-
בה"א
גם
באל"ף
הטעם
אחד;
כמו
"נקרא
נקראתי
(בנוסחנו:
נקריתי)
בהר
הגלבע"
(ש"ב
א
,
ו).
ועוד
אפרש
טעמו
,
כי
הוא
"פן
יפגענו"
(שמ'
ה
,
ג).
ושמעו
לקולך
-
כי
יאמינו
בך;
כדכתיב
"ויאמן
העם
וישמעו
כי
פקד
יי'"
וגו'
(שמ'
ד
,
לא).
ושמעו
לקולך
-
מאליהן
,
מכיון
שתאמר
להם
לשון
זה
מיד
ישמעו
לקולך
,
שכבר
סימן
זה
מסור
בידם
מיעקב
ומיוסף
,
שבלשון
זה
נגאלין:
יעקב
אמר
להם
"ואלהים
פקד
יפקוד
אתכם"
(וראה
בר'
נ
,
כד)
,
יוסף
אמר
להם
"פקוד
יפקוד
אלהים
אתכם"
(שם
,
כה);
לשון
רבנו
שלמה.
אולי
ידרוש
הרב
,
כי
יוסף
אמר
פעמים
"פקד
יפקד"
,
להגיד
שהיה
מסורת
בידו
מאביו.
וב'אלה
שמות
רבא'
(ג
,
ח):
מיד
ושמעו
לקולך;
למה?
שמסורת
גאולה
הוא
בידם
,
שכל
גואל
שיבא
ויאמר
להם
פקידה
כפולה
-
הוא
גואל
של
אמת;
זה
לשונם
באגדה
זו.
ויש
עליך
לשאול:
ומנין
להם
שיאמינו?
שמא
שמע
משה
במסורת
הזאת
כמותם?!
ויש
לומר:
כך
קבלו
מיוסף
,
ששמע
מפי
הנביא
אביהם
,
שהראשון
שיבא
ויאמר
להם
כלשון
הזה
הוא
יהיה
הגואל
אותם;
גלוי
וידוע
לפני
הקדוש
ברוך
הוא
שלא
יבא
אדם
ויכזב
בהם
,
בכך
הבטיחן.
אבל
במקום
אחר
מצאתי
שם
(שמר"ש
ה
,
ב):
אמר
רבי
חמא
ברבי
חנינא:
בן
שתים
עשרה
שנה
נתלש
משה
רבנו
מבית
אביו
,
למה?
שאלו
גדל
בבית
אביו
ובא
ואמר
להם
המעשים
,
לא
היו
מאמינים
בו
,
שהיו
אומרים:
אביו
מסרה
לו!
לפי
שיוסף
מסרה
ללוי
ולוי
לקהת
וקהת
לעמרם.
ולכך
נתלש
מבית
אביו
,
וכשהלך
והגיד
לישראל
כל
הדברים
,
לפיכך
האמינו
בו
,
שנאמר
"ויאמן
העם"
(שמ'
ד
,
לא).
וכונתם
ב'יוסף
מסרה
ללוי'
,
לומר
שיעקב
גלה
סודו
ליוסף
באהבתו
אותו
,
ובו
בלשון
השביע
יוסף
לאחיו
כולם
,
וגילה
ללוי
כי
הוא
אומר
להם
כלשון
הזה
מפני
המסורת
שבידו
מאביו
,
וצוה
שיהיה
הדבר
סוד.
והנה
יעד
אותו
השם
יתעלה
,
שהם
ישמעו
לקולו;
ואמר
לו
,
שיבא
אחר
זה
הוא
וזקני
ישראל
למלך
מצרים
ויאמרו
לו:
יי'
אלהי
העברים
נגלה
לנו
ובקש
ממנו
שנעבדהו
,
ועתה
נלכה
נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
ליי'
אלהינו.
והנה
צוה
לו
השם
יתעלה
,
שיאמר
זה
המאמר
לפרעה
בזה
האופן
,
ולא
יגלה
לו
שכונתו
להוציאם
משם
במוחלט;
כי
אם
ידע
פרעה
שלא
ישובו
,
לא
יתרצה
בזה
בשום
פנים.
והשם
יתעלה
יעשה
תמיד
מה
שיעשהו
בסבות
היותר
נאותות
אל
שיגיע
מהם
התכלית
הדרוש
,
ולזה
אמר
לשמואל:
"עגלת
בקר
תקח
בידיך
ואמרת
לזבוח
ליי'
באתי"
(ש"א
טז
,
ב)
,
כדי
שלא
יהרגהו
שאול.
וכן
צוה
למשה
לאמר
זה
המאמר
,
כדי
שיתכן
שישיג
בו
מבוקשו
מפרעה;
עם
שזה
המאמר
היה
גם
כן
צודק
,
כי
הם
זבחו
שם
זבחים
לשם
יתעלה
בעת
שנתנה
להם
התורה
,
כמו
שמבואר
בסוף
פרשת
'ואלה
המשפטים'
(שמ'
כד
,
ה).