תנ"ך - וקדה
חמש
מאות
בשקל
הקדש
ושמן
זית
הין:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְקִדָּ֕ה
חֲמֵ֥שׁ
מֵא֖וֹת
בְּשֶׁ֣קֶל
הַקֹּ֑דֶשׁ
וְשֶׁ֥מֶן
זַ֖יִת
הִֽין:
(שמות פרק ל פסוק כד)
וְקִדָּה
חֲמֵשׁ
מֵאוֹת
בְּשֶׁקֶל
הַקֹּדֶשׁ
וְשֶׁמֶן
זַיִת
הִין:
(שמות פרק ל פסוק כד)
וקדה
חמש
מאות
בשקל
הקדש
ושמן
זית
הין:
(שמות פרק ל פסוק כד)
וקדה
חמש
מאות
בשקל
הקדש
ושמן
זית
הין:
(שמות פרק ל פסוק כד)
וּקצִיעֲתָא
חֲמֵישׁ
מְאָה
בְּסִלעֵי
קֻדשָׁא
וּמשַׁח
זֵיתָא
מְלֵי
הִינָא
:
וקדה
-
שם
שורש
עשב;
ובלשון
חכמים
(מעשרות
ב
,
ז):
קציעה.
הין
-
שנים
עשר
לוג;
ונחלקו
בו
חכמי
ישראל
(הוריות
יא
,
ב):
רבי
מאיר
אומר:
בו
שלקו
את
העקרין;
אמר
לו
רבי
יהודה:
והלא
לסוך
את
העיקרין
אינו
ספק!?
אלא
שְרָאוּם
במים
שלא
יבלעו
את
השמן
,
ואחר
כך
הציף
עליהם
את
השמן
עד
שקלט
הריח
,
וקפחו
לשמן
מעל
העקרין.
וקדה
-
ידועה
בפירוש
הגאון
(רס"ג
תורה)
,
בלא
ראיה.
והין
-
מדה
מצרית.
וקדה
-
מהקבלה
ידענו
שהיא
'קציעה'
(ראה
ת"א;
וראה
תה'
מה
,
ט).
וקדה
-
הוא
הקושט
(ראה
מש"ת
כלי
המקדש
א
,
ג)
,
לפי
מה
שנתבאר
מהוראת
השם
.
ושמן
זית
הין
-
שִעור
ההין
הוא
שנים
עשר
לוגין
(ראה
מנחות
פט
,
א)
,
לפי
מה
שנתבאר
מהוראת
הגדר.
והנה
היה
שורה
אלו
הסַמנין
במים
,
בדרך
שיתנו
בהם
ריחם
,
ואחר
כך
נותן
במים
הין
שמן
ומבשל
המים
באש
,
עד
שיכלו
המים
וישאר
הרקוח
בשמן
(ראה
מש"ת
שם
א
,
ב).
וזה
השמן
היה
בתכלית
מטוּב
הריח
,
והוא
הנקרא
"שמן
המשחה"
(שמ'
לא
,
יא)
או
שמן
משחת
קדש
,
כי
ממנו
ימשחו
כל
הדברים
הנכנסים
בגבול
הקדושה
והמעלה
הגדולה.
ובו
נמשח
אהל
מועד
וארון
העדות
ושאר
הדברים
שצוה
במשיחתם
בזאת
הפרשה
(פס'
כז
-
כח)
,
ובו
נמשחו
אהרן
ובניו;
ובו
היו
נמשחים
לדורות
הכהנים
הגדולים
ומשוח
מלחמה
,
ומי
שהיה
נמשח
ממלכי
בית
דוד
(ראה
כריתות
ה
,
ב).
וזאת
המשיחה
היתה
כמין
'כִי'
יְוָני
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(שמ'
כט
,
לו).
והנה
כוון
בה
טוּב
הריח
,
לְיַשֵּׁב
בַּנפש
גודל
מעלת
מי
שנמשח
בה.
כל
הנוגע
בהם
יקדש
-
רוצה
לומר:
מהדברים
הראויים
להם
,
כי
הם
אשר
אפשר
שיתוארו
בזה
התואר.
ומזה
המקום
למדנו
(זבחים
פז
,
א)
,
שכמו
שהמזבח
מקדש
הראוי
לו
,
אעפ"י
שנפסל
,
כן
הענין
בכבשׁ
המזבח
ובשאר
כלי
המזבח;
ושכל
כלי
שרת
מקדשין
הראוי
להם
,
כי
כבר
אמר
עליהם
בכללות
כל
הנוגע
בהם
יקדש
(וראה
משנה
זבחים
ט
,
ז)
.