תנ"ך - אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על־פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן־אהרן הכהן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן: (שמות פרק לח פסוק כא)

טקסט וניקוד:

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל־פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: (שמות פרק לח פסוק כא)

טקסט בלבד:

אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על־פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן־אהרן הכהן: (שמות פרק לח פסוק כא)

תיקון קוראים:

אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על־פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן־אהרן הכהן: (שמות פרק לח פסוק כא)
אִלֵין מִניָנֵי מַשׁכְּנָא מַשׁכְּנָא דְסָהֲדוּתָא דְּאִתמְנִיאוּ עַל מֵימְרָא דְמֹשֶׁה פֻּלחַן לֵיוָאֵי בִּידָא דְּאִיתָמָר בַּר אַהֲרֹן כָּהֲנָא :

פקד - ל'.

אלה פקודי - בפרשה זו נמנו כל משקלי נדבת המשכן לכסף ולזהב ולנחשת , ונמנו כל כליו לכל עבודתו. המשכן משכן - שני פעמים; רמז למקדש , שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל (ראה תנח' פקודי ה). משכן העדות - עדות לישראל , שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל , שהרי השרה שכינתו ביניהם (ראה תנח' פקודי ו). עבודת הלוים - פקודי המשכן וכליו , היא עבודה המסורה ללוים במדבר , לשאת ולהוריד ולהקים איש איש למשא המופקד עליו , כמו שאמור בפרשת 'נשא' (במ' ד). ביד איתמר - הוא היה פקיד עליהם , למסור לכל בית אב עבודה שעליו.

אלה פקודי - חשבון הכסף והזהב והנחשת.

פרשת אלה פקודי המשכן - טעמו: אלה פקודי כלי המשכן. עבודת הלוים - במשא. ביד איתמר - שהוא ממונה על רוב כלי הקודש (ראה במ' ד , כב - לג). והגאון אמר (רס"ג שמות ע' רנג) , כי זה רמז לשירי דוד; אם כן , מה טעם איתמר?! משכן העדות - הם הלוחות.

אלה פקודי - הטעם: פקודי הכלים , כי מלת משכן כוללת הכל. ופירש למה נקרא משכן: בעבור הארון ששם לוחות העדות; והנה אחז דרך קצרה. וזהו האמת , בעבור מכתב אלהים (ראה שמ' לב , טו - טז). וטעם עבודת הלוים - שהם נושאים את המשכן ואת כל כליו (ראה במ' א , ז) , שהיה הפָּקיד עליהם איתמר , כי הגרשונים והמררים על יד איתמר (ראה במ' ד , כח , לג) , שהיה פוקד בשמות כלי משאם (ע"פ במ' ד , לב).

אלה פקודי המשכן משכן העדת - שלא תטעה במשכן אחר: משכן העדות - אותו משכן שלוחות העדות נתונות בו. ביד איתמר - שהיה ממונה על בני מררי ובני גרשון , כמו שכתב ב'נשא' (ראה במ' ד , כח , לג); והם נושאים כל המשכן , הקרשים והיריעות. כי בני קהת לא היו נושאים , רק הכלים , ועליהם ממונה אלעזר (ראה שם , טו - טז). ולפי שרוב המלאכה בין בני גרשון ובני מררי , שאיתמר ממונה עליהם , אמר: ביד איתמר.

אמר: המשכן משכן העדות - בעבור כי יריעות שש משזר הם שיקָראו 'משכן' במצוה (ראה שמ' כו , א) ובמעשה (ראה שמ' לו , ח) , אבל משכן העדות - כולל הבית בכללו , שהוא המשכן הנעשה ללוחות העדות. ועל דעת רבים: אלה פקודי - יחזור אל הנזכרים למעלה (פס' ט - כ): יאמר , כי המשכן וכליו , שהוא הבית והחצר וכל הנעשה להם , פקודי עבודת הלוים שפקדם משה ביד איתמר; ואין כלי הקדש - הארון והשולחן והמנורה והמזבחות - בכלל המשכן , כי הם ביד אלעזר (ראה במ' ד , טז). ואין כן דעתי , כי למה יזכיר פקודת איתמר ולא יזכיר פקודת אלעזר , שהיא הנכבדת? אבל אלה פקודי ירמוז אל אשר יזכיר בפרשה למטה: יאמר , כי "כסף פקודי העדה מאת ככר" (להלן , כה) , שעשה בו האדנים והווים לעמודים וצפוים וחשוקיהם (ראה להלן , כז) , "ונחשת התנופה" שהוא "שבעים ככר" (להלן , כט) , שעשה בה מזבח הנחשת והמכבר וכל כליו ואדני החצר והיתדות (ראה להלן , ל - לא) - הכל נתן משה במספר במשקל (ע"פ עז' ח , לד) ביד איתמר. ולא ספר בפרשה מה נעשה בזהב; כי הזהב , ממנו ביד איתמר: צפוי הקרשים והבריחים , וממנו ביד אלעזר: הארון והכפורת והמנורה והשולחן ומזבח הזהב; והנה בעבור שלא יִוָדע צפוי כל כלי כמה זהב יש בו , לא ספר שנתנוֹ משה להם במנין ובמשקל. ולכך לא הזכיר כאן פקודת אלעזר , כי לא בא הכתוב עתה , רק לדבר על מלאכת המשכן , לא על המסעות. ואל יקשה עליך בעבור שימנה כאן "מזבח הנחשת" (להלן , ל) והוא בפקודת אלעזר , כי יצטרך לומר שעשאוהו מ"נחשת התנופה" (להלן , כט); ולא יחוש להוציא דבר אחד מכלל הרבים שאמר בהם שהם ביד איתמר , כי כן דרך הכתוב במקומות רבים. ולא הזכיר בכאן הכיור וכנו , כי לא נעשה במשקל , אבל כל המראות שהביאו הנשים הצובאות שָׂם בהם (ראה שמ' לז , ח) , ולא ידע משה משקלו. ויתכן שלא היה בפקודת איתמר , כי יכנס בכלל מה שאמר הכתוב "ומשמרתם הארון והשולחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהן" (בנוסחנו: בהם; במ' ג , לא) , כי בכיור וכנו ישרתו למזבח; והנה איננו בחשבון הפרשה הזו.

אלה פקודי המשכן וגו' - רוצה לומר: זה סך מניין משקל מה שנעשה במשכן מזהב וכסף ונחשת. והנה היה קצתו על דרך נדבה , והם הזהב (ראה להלן , כד) והנחשת (ראה להלן , כט) , וקצתו היה "בקע לגולגלת" (להלן , כו) , והוא הכסף. משכן העדות - הנה קרא המשכן 'משכן העדות' , כי בו היה ארון העדות והוא הנכבד שבחלקי המשכן , וכאלו היה המשכן לזה התכלית , ולזה קראוֹ 'משכן העדות'. אשר פוקד על פי משה - רוצה לומר , שמשה צוה שימנו זה. עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן - רוצה לומר , לפי מה שידמה , שאלו הפקודים היו בכלים שהיתה עבודת משא הלויים בהם ביד איתמר בן אהרן הכהן; והיא עבודת בני גרשון ובני מררי , שהיתה על יד איתמר , לפי מה שנזכר בפרשת 'נשא' (ראה במ' ד , כד - לג). אלא שכבר יִקשה לזה הפירוש , שכבר פּוּקַד כל הזהב העשוי למלאכה , והנה היה בו מעבודת הלויים אשר ביד "אלעזר בן אהרן הכהן" (שם , לא - לב); ועוד , שלא אשער לאי זו סבה פּוּקַד מה שהיה מעבודת הלויים ביד איתמר ולא פוקד מה שהיה מעבודת הלויים ביד אלעזר! ולזה יהיה הפירוש הנכון , שזה המניין פוקד על פי משה , והיתה מלאכת המניין הזה עבודת הלויים ביד איתמר - רוצה לומר , שאיתמר היה ממונה על זה והיה מְמַנֶּה מהלויים מי שהיה בוחר , לפקוד מה שנכנס במלאכה הזאת מזהב וכסף ונחשת. ואין ספק שהם ידעו מה שהביאו העם על צד הנדבה , והיו כותבים זה בכל יום , ומפני זה ידעו עושי המלאכה כמה היה מה שהביאו; ולזה אמרו אל משה , כי "מרבים העם להביא" (שמ' לו , ה) יותר מן הראוי. והנה צוה זה משה לשמור מהחשד המתעסקים במלאכה; ולזה אמר "ויהי זהב התנופה" (להלן , כד) - רוצה לומר , שכל זהב התנופה היה ככה , והוא בעינו מספר "הזהב העשוי למלאכה" (שם); וזה ממה שיורה , שהם מנו מה שהביאו העם על צד הנדבה. וזה הפירוש נאות אל מה שאמרו ז"ל ב'ואלה שמות רבה' (נא , א - ב) בזה הענין.
ריכוז קישורים