תנ"ך - וכסף
פקודי
העדה
מאת
ככר
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
שקל
בשקל
הקדש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְכֶ֛סֶף
פְּקוּדֵ֥י
הָעֵדָ֖ה
מְאַ֣ת
כִּכָּ֑ר
וְאֶלֶף֩
וּשְׁבַ֨ע
מֵא֜וֹת
וַחֲמִשָּׁ֧ה
וְשִׁבְעִ֛ים
שֶׁ֖קֶל
בְּשֶׁ֥קֶל
הַקֹּֽדֶשׁ:
(שמות פרק לח פסוק כה)
וְכֶסֶף
פְּקוּדֵי
הָעֵדָה
מְאַת
כִּכָּר
וְאֶלֶף
וּשְׁבַע
מֵאוֹת
וַחֲמִשָּׁה
וְשִׁבְעִים
שֶׁקֶל
בְּשֶׁקֶל
הַקֹּדֶשׁ:
(שמות פרק לח פסוק כה)
וכסף
פקודי
העדה
מאת
ככר
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
שקל
בשקל
הקדש:
(שמות פרק לח פסוק כה)
וכסף
פקודי
העדה
מאת
ככר
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
שקל
בשקל
הקדש:
(שמות פרק לח פסוק כה)
וּכסַף
מִניָנֵי
כְנִשׁתָּא
מְאָה
כַּכּרִין
וְאֶלֶף
וּשׁבַע
מְאָה
וְשִׁבעִין
וַחֲמֵישׁ
סִלעִין
בְּסִלעֵי
קֻדשָׁא
:
וחמשה
ושבעים
-
ב':
שמ'
לח
,
כה
,
כח.
וכסף
פקודי
העדה
מאת
ככר
וגו'
-
כי
השש
מאות
אלף
בקע
לגלגלותם
(ראה
להלן
,
כו)
-
שלש
מאות
אלף
שקלים
,
ומָנֶה
-
עשרים
וחמשה
שקלים
,
ומנה
של
קדש
כפול
היה
-
חמשים
שקל
,
והככר
-
ששים
מנה
,
הרי
לכל
ככר
שלשת
אלפים
שקל
,
ולמאת
הככר
-
שלש
מאות
אלפים
שקל.
וכסף
פקודי
העדה
-
הנה
נפקדו
כל
ישראל
בשנה
הראשונה
(ראה
שמ'
לב
,
יב
-
טו
ולהלן
,
כו).
ובעבור
שאמר
הכתוב
"בעת
ההיא
הבדיל
יי'
את
שבט
הלוי"
(דב'
י
,
ח)
,
לא
נתנו
הלוים
כופר
נפשם
,
כי
נתונים
הם
לשם;
והעד:
"לכל
העובר
על
הפקודים"
(להלן
,
כו)
,
שטעמו
"כל
יוצא
צבא"
(במ'
א
,
ג).
והתמה
,
שהיה
מספרם
בשנה
השנית
(ראה
במ'
א
,
מו)
כמו
בשנה
הראשונה
(ראה
להלן
,
כו).
גם
הוא
נכון
,
כי
הנה
אחר
תשע
ושלשים
שנה
אין
בין
שני
המספרים
רק
אלף
ושמונה
מאות
ועשרים
(ראה
במ'
כו
,
נא).
וכסף
-
הנה
ידענו
מזה
המספר
,
כי
ככר
הכסף
הוא
שלשת
אלפים
שקלים.
וכסף
פקודי
העדה
-
אינו
אומר
'כסף
התרומה'
,
כמו
שאמר
"זהב
התרומה"
(במ'
לא
,
נב)
,
ולא
'כסף
התנופה'
,
כמו
שאמר
"ונחושת
התנופה"
(להלן
,
כט)
,
אלא
כסף
פקודי
העדה;
וזהו
פשוטו:
כסף
הרבה
התנדבו
,
אלא
לא
הוצרך
למלאכה
אלא
מאת
ככר
כסף
למאת
האדנים
(ראה
להלן
,
כז)
,
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
לוָוים
וציפוי
ראשיהם
וחשוקיהם
(ראה
להלן
,
כח);
והשאר
נתנו
באוצר.
וכן
מן
הזהב
נתנו
יותר
ממה
שהוא
מונה
,
וכן
הנחושת;
אלא
אינו
מונה
אלא
אותו
שהוצרך
למלאכה
,
והשאר
נתנו
באוצר
לבדק
הבית
ולצורכי
צבור
ולקרבנות
קיץ
המזבח
(ראה
יל"ש
תורה
שפו).
דאי
אפשר
לצמצם
,
שינדבו
בצימצום
מה
שצריך;
וגם
אי
אפשר
שלא
נדבו
בני
שמונה
עשרה
,
בני
ששים
ואחד
,
בני
שבעים
,
בני
שמונים
-
שלא
היו
במניין
,
דהא
כתיב
"כל
מרים
תרומת
כסף
ונחושת"
(שמ'
לה
,
כד)
,
דמשמע:
כל
הרוצה
להרים
היה
מרים.
ואפילו
בני
עשירים
,
מי
איכא
למימר
דלא
הביאו
אלא
בקע
לגלגולת?
הביאו
הרבה
מזה!
כדכתיב
"והמלאכה
היתה
דיים
לכל
המלאכה...
והותר"
(שמ'
לו
,
ז)
-
שהתנדבו
יותר.
והם
לא
נימנו
אלא
לאחר
שהוקם
המשכן
חודש
אחד
,
כמו
שמפורש
ב'מדבר
סיני'
(במ'
א
,
יח
וראה
שמ'
מ
,
יז);
וכאן
מגיד
לך
שהכסף
מניין
העדה
עלה
למאת
ככר
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
כשמנה
אותם
,
ואיתרמי
שבמניין
זה
שבצמצום
הוצרך
למשכן
,
כמו
שמפרש
והולך.
והכי
קאמר
קרא:
וכסף
פקודי
-
כשמנה
אותם
משה
על
פי
השכינה
חדש
אחר
שהוקם
,
כדכתב
הכא
דבאחד
לחודש
הראשון
בשנה
השנית
הוקם
המשכן
(ראה
שמ'
מ
,
יז)
,
וב'מדבר
סיני'
כתיב
דבאחד
לחודש
השיני
בשנה
השנית
צוה
הקדוש
ברוך
הוא
למנותם
(ראה
במ'
א
,
א
-
ב);
וקאמר
הכא
,
דכסף
פקודי
העדה
,
כשמנאם
,
עלה
למאת
ככר
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
שקל
,
וכן
הוצרך
למעשה
המשכן
,
כדפריש
והולך;
ומגיד
לך
דהכי
איתרמי.
אלא
הא
אינו
נראה
,
שנמנו
שני
פעמים;
כיון
שנמנו
פעם
אחת
ועדיין
עומדין
באותו
מיניין
,
למה
יחזור
וימנם?
ועוד
,
שצריך
לומר
,
שמניין
שמותם
מתשרי
,
ומניין
הפסוק
מניסן;
ועוד
,
שצריך
לומר
,
שלא
מת
אחד
מישראל
מיום
הכפורים
ועד
אייר;
המקום
יעמידם
לחיים!
ומזה
המקום
יתבאר
,
כי
הככר
הוא
שלשת
אלפים
שקלים
.
וזה
,
שכסף
פקודי
העדה
היה
מאת
ככר
ואלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
שקל
בשקל
הקדש;
ואולם
מחצית
השקל
לגולגלת
לשש
מאות
אלף
ושלשת
אלפים
וחמש
מאות
וחמשים
,
שהיה
מספרם
בעת
שלקחו
זאת
התרומה
,
והנה
עלה
לשלשת
אלפים
וחמש
מאות
וחמשים
חציי
שקלים
-
אלף
ושבע
מאות
וחמשה
ושבעים
שקל
,
ונשארו
לשש
מאות
אלף
חציי
שקלים
מאת
ככר
,
שהוא
שלשת
אלפים
שקלים
לככר.
ולפי
שהמָנֶה
הוא
עשרים
וחמשה
שקלים
,
הנה
יהיה
הככר
מאה
ועשרים
מנֶה.