תנ"ך - שמות פרק ה פסוק כא - ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָתֶת־חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ: (שמות פרק ה פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת־רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת־חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ: (שמות פרק ה פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו: (שמות פרק ה פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו: (שמות פרק ה פסוק כא)
וַאֲמַרוּ לְהוֹן יִתגְּלֵי יְיָ עֲלֵיכוֹן וְיִתפְּרַע דְּאַבאֵישׁתּוּן יָת רֵיחַנָא בְּעֵינֵי פַרעֹה וּבעֵינֵי עַבדוֹהִי לְמִתַּן חַרבָּא בְיַדהוֹן לְמִקטְלַנָא :

ירא - ה': בר' מא , לג; *שמ' ה , כא; איוב כ , יז; דה"א יב , יח; דה"ב כד , כב. ירא יי' עליכם (ראיה על) - ד': *שמ' ה , כא; וי' טז , ב; יח' י , א; זכ' ט , יד. בעיני - ל"ג בתורה: ראה שמ' ג , כא.

ירא ה' ועתה ירא פרעה איש נבון ויאמרו אלהם ירא יי' עליכם ירא אלהי אבותינו ויוכח וכמותו אמר ירא יי' וידרש אל ירא בפלגות. ראיה על ד' וסימנהון ירא יי' עליכם אראה על הכפרת נראה עליהם ויי' עליהם יראה.

ירא - ה'; וישפט - ל' רפי'.

אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה - כבר הודעתיך (בר' מב , א) , כי בעבור התחברות כל ההרגשות במקום אחד , יֵאָמר לזאת מה שהיא לזאת; וכן "רֹאים את הקולות" (שמ' כ , טו); "ראה ריח בני" (בר' כז , כז); "ומתוק האור" (קה' יא , ז). והטעם , כי שַבְנו בעיני המלך ועבדיו כריח רע , שלא יוכל אדם להריחו.

ויאמרו. ירא יי' - חֲמָסֵנוּ שעליכם (ע"פ בר' טז , ה). ודע , כי החמש ההרגשות מתחברות במקום אחד , למעלה מן המצח; על כן יאמרו הרגשה אחת תחת חברתה , כמו "ומתוק האור" (קה' יא , ז). ורבי מרינוס אמר: שבנו נבאשים ונמאסים בעיניו כריח רע.

אותם ברע - בני ישראל ראו ברע; ולפיכך , ויריבו עם משה ואהרן: לא דייכם שלא הועלתם , אלא הבאשתם והרעותם! ולא ענו אותם כי לא מצאו תשובה , אלא הלך משה וקבל לפני שולחו: למה הריעות (בנוסחנו: הרעתה)?! ולמה שלחתני - ואם רצונך להרע להם , דשמא חטאו לפניך , אותי למה שלחתני? וכי לא היה לך ליפרע מהם כי אם על ידי? כי מאז באתי , פרעה הֵרע יותר מקודם לכן , ואתה לא הצלתה (בנוסחנו: הצלת).