תנ"ך - ויאמרו
אלהי
העברים
נקרא
עלינו
נלכה
נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
לה'
אלהינו
פן־יפגענו
בדבר
או
בחרב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
אֱלֹהֵ֥י
הָעִבְרִ֖ים
נִקְרָ֣א
עָלֵ֑ינוּ
נֵ֣לֲכָה
נָּ֡א
דֶּרֶךְ֩
שְׁלֹ֨שֶׁת
יָמִ֜ים
בַּמִּדְבָּ֗ר
וְנִזְבְּחָה֙
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵ֔ינוּ
פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ
בַּדֶּ֖בֶר
א֥וֹ
בֶחָֽרֶב:
(שמות פרק ה פסוק ג)
וַיֹּאמְרוּ
אֱלֹהֵי
הָעִבְרִים
נִקְרָא
עָלֵינוּ
נֵלֲכָה
נָּא
דֶּרֶךְ
שְׁלֹשֶׁת
יָמִים
בַּמִּדְבָּר
וְנִזְבְּחָה
לַיהוָה
אֱלֹהֵינוּ
פֶּן־יִפְגָּעֵנוּ
בַּדֶּבֶר
אוֹ
בֶחָרֶב:
(שמות פרק ה פסוק ג)
ויאמרו
אלהי
העברים
נקרא
עלינו
נלכה
נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
לה'
אלהינו
פן־יפגענו
בדבר
או
בחרב:
(שמות פרק ה פסוק ג)
ויאמרו
אלהי
העברים
נקרא
עלינו
נלכה
נא
דרך
שלשת
ימים
במדבר
ונזבחה
ליהוה
אלהינו
פן־יפגענו
בדבר
או
בחרב:
(שמות פרק ה פסוק ג)
וַאֲמַרוּ
אֱלָהָא
דִיהוּדָאֵי
אִתקְרִי
עֲלַנָא
נֵיזֵיל
כְּעַן
מַהלַך
תְּלָתָה
יוֹמִין
בְּמַדבְּרָא
וּנדַבַּח
קֳדָם
יְיָ
אֱלָהַנָא
דִּלמָא
יְעָרְעִנַנָא
בְּמוֹת
אוֹ
בִקטוֹל
:
אלהי
העברים
-
ה':
*שמ'
ה
,
ג;
ז
,
טז;
ט
,
א
,
יג;
י
,
ג.
ליי'
אלהינו
-
ט'
(כולל
שם
אדנות):
ראה
שמ'
ג
,
יח.
אלהי
העברים
-
ה';
ליי'
אלהינו
-
ט';
יפגענו
-
ל'.
פן
יפגענו
-
'פן
יפגעך'
היו
צריכין
לומר
,
אלא
שחלקו
כבוד
למלכות.
'פגיעה'
זו
לשון
מקרה
מות
היא.
ויאמרו
אלהי
העברים
וגו'
-
כלומר:
עם
ישראל
מעבר
הנהר
באו
לגור
הנה
(ראה
יהו'
כד
,
ב)
,
וזהו
אלהי
בני
עבר
הנהר;
והן
עַמו
וצריכין
לעובדו
וגו'
,
פן
יפגענו
וגו'.
וכבר
הודעתיך
(שמ'
ג
,
יג)
,
כי
פרעה
לא
כחש
כי
אם
זה
השם
שלא
שמע;
ופירוש
מי
יי'
-
שאילה
היא
,
והעד:
התשובה
שאמר
משה
,
כאשר
שאל
'מי
זה?':
אלהי
העברים
נקרא
עלינו.
פן
יפגענו
בדבר
או
בחרב
-
ואנחנו
במצרים;
ונמות
כולנו
,
גם
אנחנו
גם
אתם.
ויאמרו:
זה
השם
הוא
אלהי
העברים
,
שהיו
נודעים.
והוא
אברהם
הנקרא
"העברי"
(בר'
יד
,
יג)
,
ויצחק
בנו
,
ויעקב
ובניו
,
כאשר
אפרש
בפרשת
"כי
תקנה
עבד
עברי"
(שמ'
כא
,
ב).
ומלת
נקרא
-
כמו
"נקרא
נקראתי
בהר
הגלבע"
(ראה
ש"ב
א
,
ו);
והיא
כטעם
'פגיעה'.
והנה
פרש
להם
,
למה
הם
חייבים:
פן
יבוא
דבר
או
חרב.
ומלת
יפגענו
-
כוללת:
אנחנו
הישראלים
,
גם
אתה
פרעה
עִמנו
וכל
המצרים.
ובראות
פרעה
,
שבא
הערוב
ואכל
את
מצרים
רבים
,
כמו
שכתוב
"ישלח
בהם
ערוב
ויאכלם"
(תה'
עח
,
מה)
,
אז
אמר:
"לכו
זבחו
לאלהיכם
בארץ"
(שמ'
ח
,
כא);
ומשה
השיבו:
"לא
נכון
לעשות
כן"
(שם
,
כב)
בארץ
,
רק
"דרך
שלשת
ימים...
במדבר"
(שם
,
כג)
ירחקו.
וזה
המרחק
הוא
בין
מצרים
והר
סיני
,
להולך
בדרך
הישר.
ושם
זבחו
,
ככתוב
"תעבדון
את
האלהים
על
ההר
הזה"
(שמ'
ג
,
יב);
ועוד:
"ויבן"
משה
"מזבח
תחת
ההר"
(שמ'
כד
,
ד).
גם
המזבח
שבנה
לחלושת
עמלק
-
בהר
סיני
הוא
,
כי
כתוב
"ויחנו
ברפידים"
(שמ'
יז
,
א)
,
ושם
כתוב
"הנני
עומד
לפניך
שם
על
הצור"
(שם
,
ו).
ובבא
הארבה
נתן
רשות
למקצת
ישראל
ללכת
לזבח
(ראה
שמ'
י
,
יא);
ובמכת
חשך
נתן
רשות
ללכת
כלם
,
רק
המקנה
שלהם
לא
ילך
עמם
(ראה
שם
,
כד).
ובראותם
שבא
הַדֶבֶר
והכה
הבכורים
(ראה
תה'
עח
,
נ
-
נא)
,
אז
התבררו
להם
דברי
משה:
פן
יפגענו
בדֶבֶר;
על
כן
כתוב
"כי
אמרו
כלנו
מתים"
(שמ'
יב
,
לג).
וגרשו
אותם
המצרים
ללכת
לזבח
(ראה
שם
,
לא)
,
גם
השאילום
(ראה
שם
,
לו).
פן
יפגענו
בדבר
או
בחרב
-
ונמצאת
מפסיד
הכל.
מוטב
לך
שנלך
ונשוב
,
משנמות
והפסדת
הכל;
כי
אין
הקדוש
ברוך
הוא
שואל
לך
שנלך
מכל
וכל
,
אלא
לילך
דרך
שלשת
ימים
ולשוב.
פן
יפגענו
-
'פן
יפגעך'
היו
רוצים
לומר
,
אלא
שחלקו
כבוד
למלכות;
לשון
רבנו
שלמה.
ורבי
אברהם
אמר:
פן
יפגענו
-
כולל
אנחנו
הישראלים
,
גם
אתה
פרעה
וכל
מצרים;
ולכן
בראותם
מכת
בכורות
,
"אמרו:
כולנו
מתים"
(שמ'
יב
,
לג)
,
כי
התבררו
להם
דברי
משה
שאמר
פן
יפגענו
בדבר
,
וגרשו
אותם
ללכת
לזבוח.
ואין
דברו
זה
נכון
,
כי
לא
צֻוו
לאמר
שיהיה
בישראל
דבר
או
חרב
אם
לא
יזבחו
,
והם
לא
ישַנו
בשליחות
השם
דבר.
ועל
דרך
האמת:
הוא
סוד
הקרבנות
,
שהם
כופר
מן
הפגיעה
,
כי
"לפניו
ילך
דבר"
(חב'
ג
,
ד)
,
או
"בחרבו
הקשה"
(יש'
כז
,
א).
ואמר
זה
,
כי
הקדוש
ברוך
הוא
צוה
אותם:
"ואמרתם
אליו
יי'
אלהי
העברים
נקרה
עלינו...
ונזבחה
ליי'
אלהינו"
(שמ'
ג
,
יח)
,
והם
אמרו:
"כה
אמר
יי'
אלהי
ישראל
שלח
עמי"
(ראה
לעיל
,
א)
,
והנה
פרעה
היה
חכם
גדול
ויודע
את
האלהים
ומודה
בו
,
כאשר
אמר
הוא
או
מורישו
ליוסף:
"אחרי
הודיע
אלהים
אותך"
(בר'
מא
,
לט);
"איש
אשר
רוח
אלהים
בו"
(שם
,
לח);
אבל
לא
היה
יודע
את
השם
המיוחד
,
וענה:
"לא
ידעתי
את
יי'"
(לעיל
,
ב)
,
והם
נזכרו
וחזרו
ואמרו
לו
כאשר
צֻוו:
אלהי
העברים
נקרא
עלינו
,
כי
הזכירו
לו
אלהי
העברים
בלבד
שהוא
אל
,
ואמרו:
נקרא
עלינו
,
שהודיעוהו
לשון
המקרה
כאשר
נצטוו
,
ופירשו
לו
,
כי
במקרה
הזה
אשר
נקרא
עליהם
יצטרכו
לזבוח
לפניו
,
פן
תהיה
הפגיעה
בדבר
או
בחרב;
וכענין
הזה
בא
בדבר
בלעם
,
שנאמר
"ויקר
אלהים
אל
בלעם
ויאמר
אליו
את
שבעת
המזבחות
ערכתי
ואעל
פר
ואיל
במזבח"
(במ'
כג
,
ד).
לא
ידעתי
את
יי'
וגם
את
ישראל
לא
אשלח
-
הרצון
בו:
לא
נודע
לי
ענינו
,
בדרך
שאכנע
לו
לשלוח
את
ישראל
במצותו.
ואז
הוסיפו
לו
באור
,
שבקשתם
הוא
שישלחם
דרך
שלשת
ימים
במדבר
לזבוח
ליי'
,
כדי
שיבין
מאלו
הדברים
,
שלא
היתה
כונתם
שישלחם
במוחלט
.
פן
יפגענו
בדבר
או
בחרב
-
רוצה
לומר:
פן
יפגע
עמו
ישראל
בדבר
או
בחרב
וימותו
כלם
,
ולא
תהיה
לך
מהם
העבודה
הזאת.
או
יהיה
זה
כנוי
,
לחלוק
כבוד
למלכות
,
והרצון
בו:
פן
יפגע
השם
יתעלה
פרעה
ועמו
בדבר
או
בחרב.