תנ"ך - ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב: (שמות פרק ה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ פֶּן־יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב: (שמות פרק ה פסוק ג)

טקסט בלבד:

ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב: (שמות פרק ה פסוק ג)

תיקון קוראים:

ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב: (שמות פרק ה פסוק ג)
וַאֲמַרוּ אֱלָהָא דִיהוּדָאֵי אִתקְרִי עֲלַנָא נֵיזֵיל כְּעַן מַהלַך תְּלָתָה יוֹמִין בְּמַדבְּרָא וּנדַבַּח קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא דִּלמָא יְעָרְעִנַנָא בְּמוֹת אוֹ בִקטוֹל :

אלהי העברים - ה': *שמ' ה , ג; ז , טז; ט , א , יג; י , ג. ליי' אלהינו - ט' (כולל שם אדנות): ראה שמ' ג , יח.

אלהי העברים - ה'; ליי' אלהינו - ט'; יפגענו - ל'.

פן יפגענו - 'פן יפגעך' היו צריכין לומר , אלא שחלקו כבוד למלכות. 'פגיעה' זו לשון מקרה מות היא.

ויאמרו אלהי העברים וגו' - כלומר: עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה (ראה יהו' כד , ב) , וזהו אלהי בני עבר הנהר; והן עַמו וצריכין לעובדו וגו' , פן יפגענו וגו'.

וכבר הודעתיך (שמ' ג , יג) , כי פרעה לא כחש כי אם זה השם שלא שמע; ופירוש מי יי' - שאילה היא , והעד: התשובה שאמר משה , כאשר שאל 'מי זה?': אלהי העברים נקרא עלינו. פן יפגענו בדבר או בחרב - ואנחנו במצרים; ונמות כולנו , גם אנחנו גם אתם.

ויאמרו: זה השם הוא אלהי העברים , שהיו נודעים. והוא אברהם הנקרא "העברי" (בר' יד , יג) , ויצחק בנו , ויעקב ובניו , כאשר אפרש בפרשת "כי תקנה עבד עברי" (שמ' כא , ב). ומלת נקרא - כמו "נקרא נקראתי בהר הגלבע" (ראה ש"ב א , ו); והיא כטעם 'פגיעה'. והנה פרש להם , למה הם חייבים: פן יבוא דבר או חרב. ומלת יפגענו - כוללת: אנחנו הישראלים , גם אתה פרעה עִמנו וכל המצרים. ובראות פרעה , שבא הערוב ואכל את מצרים רבים , כמו שכתוב "ישלח בהם ערוב ויאכלם" (תה' עח , מה) , אז אמר: "לכו זבחו לאלהיכם בארץ" (שמ' ח , כא); ומשה השיבו: "לא נכון לעשות כן" (שם , כב) בארץ , רק "דרך שלשת ימים... במדבר" (שם , כג) ירחקו. וזה המרחק הוא בין מצרים והר סיני , להולך בדרך הישר. ושם זבחו , ככתוב "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (שמ' ג , יב); ועוד: "ויבן" משה "מזבח תחת ההר" (שמ' כד , ד). גם המזבח שבנה לחלושת עמלק - בהר סיני הוא , כי כתוב "ויחנו ברפידים" (שמ' יז , א) , ושם כתוב "הנני עומד לפניך שם על הצור" (שם , ו). ובבא הארבה נתן רשות למקצת ישראל ללכת לזבח (ראה שמ' י , יא); ובמכת חשך נתן רשות ללכת כלם , רק המקנה שלהם לא ילך עמם (ראה שם , כד). ובראותם שבא הַדֶבֶר והכה הבכורים (ראה תה' עח , נ - נא) , אז התבררו להם דברי משה: פן יפגענו בדֶבֶר; על כן כתוב "כי אמרו כלנו מתים" (שמ' יב , לג). וגרשו אותם המצרים ללכת לזבח (ראה שם , לא) , גם השאילום (ראה שם , לו).

פן יפגענו בדבר או בחרב - ונמצאת מפסיד הכל. מוטב לך שנלך ונשוב , משנמות והפסדת הכל; כי אין הקדוש ברוך הוא שואל לך שנלך מכל וכל , אלא לילך דרך שלשת ימים ולשוב.

פן יפגענו - 'פן יפגעך' היו רוצים לומר , אלא שחלקו כבוד למלכות; לשון רבנו שלמה. ורבי אברהם אמר: פן יפגענו - כולל אנחנו הישראלים , גם אתה פרעה וכל מצרים; ולכן בראותם מכת בכורות , "אמרו: כולנו מתים" (שמ' יב , לג) , כי התבררו להם דברי משה שאמר פן יפגענו בדבר , וגרשו אותם ללכת לזבוח. ואין דברו זה נכון , כי לא צֻוו לאמר שיהיה בישראל דבר או חרב אם לא יזבחו , והם לא ישַנו בשליחות השם דבר. ועל דרך האמת: הוא סוד הקרבנות , שהם כופר מן הפגיעה , כי "לפניו ילך דבר" (חב' ג , ד) , או "בחרבו הקשה" (יש' כז , א). ואמר זה , כי הקדוש ברוך הוא צוה אותם: "ואמרתם אליו יי' אלהי העברים נקרה עלינו... ונזבחה ליי' אלהינו" (שמ' ג , יח) , והם אמרו: "כה אמר יי' אלהי ישראל שלח עמי" (ראה לעיל , א) , והנה פרעה היה חכם גדול ויודע את האלהים ומודה בו , כאשר אמר הוא או מורישו ליוסף: "אחרי הודיע אלהים אותך" (בר' מא , לט); "איש אשר רוח אלהים בו" (שם , לח); אבל לא היה יודע את השם המיוחד , וענה: "לא ידעתי את יי'" (לעיל , ב) , והם נזכרו וחזרו ואמרו לו כאשר צֻוו: אלהי העברים נקרא עלינו , כי הזכירו לו אלהי העברים בלבד שהוא אל , ואמרו: נקרא עלינו , שהודיעוהו לשון המקרה כאשר נצטוו , ופירשו לו , כי במקרה הזה אשר נקרא עליהם יצטרכו לזבוח לפניו , פן תהיה הפגיעה בדבר או בחרב; וכענין הזה בא בדבר בלעם , שנאמר "ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח" (במ' כג , ד).

לא ידעתי את יי' וגם את ישראל לא אשלח - הרצון בו: לא נודע לי ענינו , בדרך שאכנע לו לשלוח את ישראל במצותו. ואז הוסיפו לו באור , שבקשתם הוא שישלחם דרך שלשת ימים במדבר לזבוח ליי' , כדי שיבין מאלו הדברים , שלא היתה כונתם שישלחם במוחלט . פן יפגענו בדבר או בחרב - רוצה לומר: פן יפגע עמו ישראל בדבר או בחרב וימותו כלם , ולא תהיה לך מהם העבודה הזאת. או יהיה זה כנוי , לחלוק כבוד למלכות , והרצון בו: פן יפגע השם יתעלה פרעה ועמו בדבר או בחרב.
ריכוז קישורים