תנ"ך - ויאמר
אלהם
מלך
מצרים
למה
משה
ואהרן
תפריעו
את־העם
ממעשיו
לכו
לסבלתיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
אֲלֵהֶם֙
מֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֔יִם
לָ֚מָּה
מֹשֶׁ֣ה
וְאַהֲרֹ֔ן
תַּפְרִ֥יעוּ
אֶת־הָעָ֖ם
מִֽמַּעֲשָׂ֑יו
לְכ֖וּ
לְסִבְלֹתֵיכֶֽם:
(שמות פרק ה פסוק ד)
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
מֶלֶךְ
מִצְרַיִם
לָמָּה
מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן
תַּפְרִיעוּ
אֶת־הָעָם
מִמַּעֲשָׂיו
לְכוּ
לְסִבְלֹתֵיכֶם:
(שמות פרק ה פסוק ד)
ויאמר
אלהם
מלך
מצרים
למה
משה
ואהרן
תפריעו
את־העם
ממעשיו
לכו
לסבלתיכם:
(שמות פרק ה פסוק ד)
ויאמר
אלהם
מלך
מצרים
למה
משה
ואהרן
תפריעו
את־העם
ממעשיו
לכו
לסבלתיכם:
(שמות פרק ה פסוק ד)
וַאֲמַר
לְהוֹן
מַלכָּא
דְמִצרַיִם
לְמָא
מֹשֶׁה
וְאַהֲרֹן
תְּבַטְלוּן
יָת
עַמָא
מֵעֲבִידַתהוֹן
אִיזִילוּ
לְפֻלחָנְכוֹן
:
משה
ואהרן
-
כ"ח
(בתורה):
ראה
שמ'
ד
,
כט.
משה
ואהרן
-
כ"ח;
תפריעו
-
ל'
ומל'.
תפריעו
את
העם
ממעשיו
-
תבדילו
ותרחיקו
אותם
ממלאכתם
,
ששומעין
לכם
וסבורים
לנוח
מן
המלאכה;
וכן
"פרעהו
אל
תעבר
בו"
(מש'
ד
,
טו)
-
רחקהו;
וכן
"ותפרעו
כל
עצתי"
(מש'
א
,
כה);
וכן
"כי
פרוע
הוא"
(שמ'
לב
,
כה)
-
נרחק
ונתעב.
לכו
לסבלותיכם
-
למלאכתכם
שיש
לכם
לעשות
בבתיכם.
אבל
מלאכת
שיעבוד
מצרים
לא
היתה
על
שבטו
של
לוי
(ראה
תנח'
וארא
ו);
ותדע
לך
,
שהרי
משה
ואהרן
יוצאים
ובאים.
תפריעו
-
תבטלו;
או:
תנתקו
ותפרידו
,
כמו
"ופרע
את
ראש
האשה"
(במ'
ה
,
יח).
לסבלותיכם
-
למלאכה
שלכם
,
ואל
תִּבָּטלו
מעסקיכם
וגם
תְּבַטלו
אחרים
ממלאכה
שלי.
תפריעו
-
תְשַׁנו;
וכן
"באין
חזון
יפרע
עם"
(מש'
כט
,
יח).
ויאמר.
מלת
תפריעו
-
כמו
'שיבוש';
וכמהו
"באין
חזון
יפרע
עם"
(מש'
כט
,
יח).
וכלל
במלת
לכו
לסבלותיכם
-
משה
ואהרן
,
כי
הם
כנגד
כל
ישראל.
כי
אין
סבלותיכם
כמו
'עסקיכם'
,
והעד:
"והשבתם
אותם
מסבלותם"
(להלן
,
ה).
למה...
תפריעו
את
העם:
לילך
שלשה
ימים
ולחוג
ולשוב
שלשה
ימים
-
אין
הפסד
קטן
,
כי
העם
רב
והעבודה
גדולה;
מוטב
שתלכו
לסבלותיכם.
למה
משה
ואהרן
-
שאל
להם
שמותם
,
והזכירם
בשמם
דרך
כבוד.
תפריעו
את
העם
ממעשיו
-
אמר
אנקלוס:
"תבטלו";
וכן
"פורע
מוסר"
(מש'
יג
,
יח);
"ותפרעו
כל
עצתי"
(מש'
א
,
כה).
לכו
לסבלותיכם
-
על
דרך
הפשט:
עבודת
המלך
,
שהיו
מכלל
העם
,
כי
בפעם
הזאת
באו
לפניו
עם
כל
העם
,
ולא
שמע
אליהם
וצוה
אותם:
שובו
כולכם
אל
העבודה;
ושבו
משה
ואהרן
לפניו
,
ואמר
להם
פרעה:
"תנו
לכם
מופת"
(שמ'
ז
,
ט)
,
ועשו
כן
,
אז
היו
בעיניו
חרטומים
וחכמים
,
ונהג
בהם
כבוד;
ומעת
החלו
המכות
עליו
נהג
בהם
מורא
גדול.
וכן
נראה
עוד
,
שלא
היו
כל
עם
בני
ישראל
עובדים
כל
הימים
לפרעה
בחמר
ובלבנים
,
כי
היו
ממלאים
ארץ
מצרים
ערים
,
אבל
במס
היו
עושים
,
רק
כי
הכביד
עליהם
עֻלו
לקחת
מהם
רבים.
ורבנו
שלמה
פירש:
לסבלותיכם
-
למלאכתכם
שיש
לכם
לעשות
בבתיכם;
אבל
מלאכת
שעבוד
מצרים
לא
היה
על
שבטו
של
לוי;
ותדע
שהיו
משה
ואהרן
יוצאים
ובאים.
ונכון
הוא
,
כי
כל
עבודת
האדם
בבית
ובשדה
יקרא
כן
,
כמו
"לכל
סבל
בית
יוסף"
(מ"א
יא
,
כח);
ומנהג
בכל
עם
להיות
להם
חכמים
מורי
תורתם
,
ולכן
הניח
להם
פרעה
שבט
לוי
שהיו
חכמיהם
וזקניהם;
והכל
סבה
מאת
יי'.
וב'אלה
שמות
רבא'
(ה
,
טז)
ראיתי:
אמר
רבי
יהושע
בן
לוי:
שבטו
של
לוי
פנוי
היה
מעבודת
פרך;
אמר
להם
פרעה:
בשביל
שאתם
פנויים
,
אתם
אומרים
'נלכה
נזבחה
לאלהינו'
,
לכו
לסבלותיכם
לישראל;
דבר
אחר
(שמר"ש
ה
,
טז):
אמר
להם:
דייכם
שאתם
עומדים
פנויים
,
שמא
רע
לכם
שאין
אתם
עושים
במלאכה?!
לכו
לסבלותיכם.
ורבי
אברהם
פירש:
לכו
לסבלותיכם
-
סבלות
העם;
כי
ידבר
עמהם
בעבור
כל
ישראל.
לכו
לסבלותיכם
-
הנה
אמר
להם
זה
פרעה
כנגד
כל
ישראל;
כי
משה
ואהרן
לא
היו
עובדים
זאת
העבודה.