תנ"ך - תכבד העבדה על־האנשים ויעשו־בה ואל־ישעו בדברי־שקר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־בָ֑הּ וְאַל־יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־שָֽׁקֶר: (שמות פרק ה פסוק ט)

טקסט וניקוד:

תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל־הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ־בָהּ וְאַל־יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי־שָׁקֶר: (שמות פרק ה פסוק ט)

טקסט בלבד:

תכבד העבדה על־האנשים ויעשו־בה ואל־ישעו בדברי־שקר: (שמות פרק ה פסוק ט)

תיקון קוראים:

תכבד העבדה על־האנשים ויעשו־בה ואל־ישעו בדברי־שקר: (שמות פרק ה פסוק ט)
יִתקַף פֻּלחָנָא עַל גֻּברַיָא וְיִתעַסְקוּן בַּהּ וְלָא יִתעַסְקוּן בְּפִתגָמִין בְּטֵילִין :

תכבד - ב' בפתח: שמ' ה , ט; תה' לב , ד. על - האנשים - ה': שמ' ה , ט; מ"ב יח , כז; יש' לו , יב; צפ' א , יב; דה"א יט , ה. ויעשו - ג' (רפין): *שמ' ה , ט; לה , י; במ' ט , ב. ישעו - ב': שמ' ה , ט; ש"ב כב , מב.

תכבד - ב'.

ואל ישעו בדברי שקר - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח , "לאמר: נלכה , נזבחה" (לעיל , ח); ודומה לו: "ואשעה בחקיך תמיד" (תה' קיט , קיז); "למשל ולשנינה" (דב' כח , לז) - "ולשועי" (ת"א); "ויספר" (בר' כד , סו) - "ואשתעי" (ת"א). ואי איפשר לומר: ואל ישעו - לשון "וישע יי' אל הבל" (בר' ד , ד) , "ואל קין... לא שעה" (שם , ה) , ולפרש: אל ישעו - אל יפנו; שאם כן היה לו לכתוב: 'אל ישעו אל דברי שקר' או 'לדברי שקר' , כי כן גזירת כולם: "ישעה האדם על עושהו" (יש' יז , ז); "ולא שעו אל (בנוסחנו: על) קדוש יעקב" (לפנינו: ישראל; שם לא , א); "ולא ישעה אל המזבחות" (שם , ח); ולא מצאתי שימוש של בי"ת סמוכה אחריהם. אבל אחר לשון 'דבור' , המתעסק לְדַבֵּר בדבר , נופל לשון שימוש בי"ת , כגון: "הנדברים בך" (יח' לג , ל); "ותדבר מרים ואהרן במשה" (במ' יב , א); ["המלאך הדובר בי" (זכ' ד , ה);] "לדבר בם" (דב' יא , יט); "ואדברה בעדותיך" (תה' קיט , מה); ואף כאן: אל ישעו בדברי שקר - אל יהו נדברים בדברי שוא והבאי.

ישעו - 'איטנדאנט' בלעז; כמו "וישע אל הבל" (בר' ד , ד); "ולא ישעו עוד אל המזבחות" (ראה יש' יז , ח).

ואל ישעו - ואל ירפו; כמו "שעו מני" (יש' כב , ד). ויש אומרים (שלשה ס"ד ע' 97 : 'שעה') , שהוא כמו "ישעה האדם על מכהו" (צירוף של יש' יז , ז ויש' י , כ); כטעם 'יבטחו'.

תכבד העבדה. אמר הגאון , כי אל ישעו - כמו 'אל יִשָעֲנוּ' , והנו"ן חסר כחסרונו ממלת "תת פחדך" (דב' ב , כה). ולא תאבה ולא תשמע אל דברי החולם (ע"פ דב' יג , ד , ט) האומר , כי שרשו 'תת' , בעבור שמצא "תתה לי ערף" (ש"ב כב , מא); חשב , כמו "שתה עונותינו לנגדך" (תה' צ , ח). והנה לא יוכל לכחש , כי הת"ו השני במלת "תתה לי ערף" (ש"ב כב , מא) - לנכח; והת"ו של העיקר מבולעת בדגש , אע"פ שהת"ו ראוי להדגש כת"ו "והשבתי חיה רעה" (וי' כו , ו); אם כן , יותר טוב שיהיה הנו"ן מבולע , כהתבלע נו"ן בת"ו "ואמתו" (בר' כד , כז); כי היה ראוי להיות "אמת" (בר' כד , מח) - 'אמנת'; ו"בת" (בר' יא , כט) - 'בנת'; ו"תת" (בר' ד , יב) - 'תנת'. וחסר הנו"ן הראשון ממלת "תתה לי עורף" (ש"ב כב , מא) כחסרון יו"ד "והיום רד מאד" (שו' יט , יא) וחסרון נו"ן "גע בהרים ויעשנו" (תה' קמד , ה). ולפי דעתי , כי ישעו - כמו "ירפו" (צפ' ג , טז) , כאשר אמר "נרפים" (לעיל , ח); וכמוהו "השע ממני" (תה' לט , יד); "שעו מני" (יש' כב , ד); "ועיניו השע" (יש' ו , י) - כי כאשר תרפינה העינים , תכהינה; וכמוהו "ולא תשעינה עיני רואים" (יש' לב , ג). וטעם בדברי שקר - בעבור דברי שקר , שמבטיחים אותם משה ואהרן.

ואל ישעו בדברי שקר - כמו "וישע יי' אל הבל" (בר' ד , ד); 'אנטרנטא' (בלעז). בדברי - כלומר: אל יתעסקו בדברי הללו , שאומרים כי "אלהי העברים נקרא עלינו" (לעיל , ג) , והוא שקר וכזב , כי אם במלאכתי.

מתכונת - מספר. ואל ישעו בדברי שקר - רוצה לומר: ואל יפנו ויבחרו בדברי שקר; וזה , שאם תכבד העבודה עליהם , לא יהיה להם פנאי לקחת העצות האלו בלבבם; והנה היתה סבת לקיחתם כמו אלו העצות של דברי שקר ― היותם נרפים ובטלים ממלאכה.
ריכוז קישורים