תנ"ך - ושמתי
שמרון
לעי
השדה
למטעי
כרם
והגרתי
לגי
אבניה
ויסדיה
אגלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשַׂמְתִּ֥י
שֹׁמְר֛וֹן
לְעִ֥י
הַשָּׂדֶ֖ה
לְמַטָּ֣עֵי
כָ֑רֶם
וְהִגַּרְתִּ֤י
לַגַּי֙
אֲבָנֶ֔יהָ
וִיסֹדֶ֖יהָ
אֲגַלֶּֽה:
(מיכה פרק א פסוק ו)
וְשַׂמְתִּי
שֹׁמְרוֹן
לְעִי
הַשָּׂדֶה
לְמַטָּעֵי
כָרֶם
וְהִגַּרְתִּי
לַגַּי
אֲבָנֶיהָ
וִיסֹדֶיהָ
אֲגַלֶּה:
(מיכה פרק א פסוק ו)
ושמתי
שמרון
לעי
השדה
למטעי
כרם
והגרתי
לגי
אבניה
ויסדיה
אגלה:
(מיכה פרק א פסוק ו)
ושמתי
שמרון
לעי
השדה
למטעי
כרם
והגרתי
לגי
אבניה
ויסדיה
אגלה:
(מיכה פרק א פסוק ו)
וַאֲשַׁוֵי
שֹׁמְרוֹן
לְיַערֵי
חַקלָן
בֵּית
צָדוּ
וְנִצבַּת
כְּרַם
וְאֶרמֵי
לְחִלְתָא
אַבנַהָא
וְאוּשַׁהָא
אֲגַלֵי
:
לגי
-
ג'
חסר
(אל"ף
,
בלישנא):
דב'
לד
,
ו;
יהו'
ח
,
יא;
מי'
א
,
ו.
אגלה
-
ב':
הו'
ב
,
יב;
מי'
א
,
ו.
לעי
-
ל';
למטעי
-
ל';
והגרתי
-
ל';
לגי
-
ג'
חס'.
לעי
השדה
-
"ליגורין
דחקלא"
(ת"י)
,
לשון
'גלים'
,
כמו
"יגר
שהדותא"
(בר'
לא
,
מז).
[שמרון
-
ראש
לשבטים;
"ירושלם"
(לעיל
,
ה)
-
ראש
ליהודה.
למטעי
כרם
-
היא
חריבה
ונוטעים
בה
כרמים.]
והגרתי
לגיא
(בנוסחנו:
לגי)
אבניה
-
והסחבתי;
כמו
"המוגרים
במורד"
(לעיל
,
ד).
והגרתי
לגיא
(בנוסחנו:
לגי)
אבניה
-
כל
בנייניה
אסחוב
לגיא
,
לעמק.
ויסודיה
אגלה
-
שתהא
חריבה.
ושמתי
-
על
יד
אשור.
לעי
-
כמו
"לעיים"
(תה'
עט
,
א)
,
חפירות.
למטעי
כרם
-
שלא
תשב.
והגרתי
לארץ
אבני
חומותיה
,
שלא
יֵרָאו
עוד
,
כי
הבניין
יהרס.
ויסודותיה
(בנוסחנו:
ויסודיה)
אגלה
-
עד
שלא
יהיה
נִכר
מקום
שומרון.
(בפשע
יעקב
-
)
בשביל
פשע
יעקב.
ומי
(בנוסחנו:
מי)
פשע
יעקב?
-
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
שמרון!
ועל
כן
אשים
שמרון
לעי
השדה
-
שיזרעו
אותה
,
ולמטעי
כרם
-
שיטעו
לשם
כרמים.
והגרתי
לגי
-
דמיונו:
"כמים
המוגרים"
(לפנינו:
מגרים;
לעיל
,
ד).
ויסודיה
-
שלשומרון
אגלה.
לעי
השדה
-
לגריפת
כיבוד
שדה
,
שאין
בו
ישוב.
והגרתי
לגיא
(בנוסחנו:
לגי)
אבניה
-
כמים
מֻגרים
(ע"פ
פס'
ד
לעיל).
ושמתי
-
ומה
שאמר
בספר
מלכים
,
כי
מלך
אשור
לכד
ארץ
ישראל
והושיב
בה
העם
אשר
הביא
מכותה
,
לא
אמר
אלא
"ויושב
אותם
בערי
שומרון"
(ראה
מ"ב
יז
,
כד)
,
לא
אמר
'בשומרון';
כי
שומרון
-
החריבהּ
מלך
אשור
והפיל
חומותיה
וכל
בניין
אשר
בה
,
כמו
שנבא
זה
הנביא
ואמר:
ושמתי
שומרון
לעי
השדה.
ושמתי
,
והגרתי
-
על
ידי
מלך
אשור
,
שהוא
יעשה
זה
ברצוני;
שאני
אעורר
רוחו
בזה
,
כמו
שאמר
"ויער
אלהי
ישראל
את
רוח
פול
מלך
אשור"
וגו'
(דה"א
ה
,
כו).
לעי
השדה
-
לגלי
השדה;
כתרגומו:
.
"לגירי
חקלא"
,
וכן
תרגום
"והיתה
בבל
לגלים"
(יר'
נא
,
לז):
"לגירין"
(ת"י);
כי
הבניין
החרב
הוא
גל
אבנים.
למטעי
כרם
-
לפי
ששומרון
הוא
הר
(ראה
מ"א
טז
,
כד)
,
והכרמים
בהרים
טובים
,
אמר
שלא
תהיה
בנויה
עוד
שומרון
אלא
יטעו
בה
כרמים.
והגרתי
לגי
אבניה
-
כי
היתה
הר
,
וכשיהרסו
בניינה
יגירו
אבני
הבניין
מן
ההר
אל
הגי.
ויסודיה
אגלה
-
שיְעָרו
הבניין
עד
היסוד
(ע"פ
תה'
קלז
,
ז).
ויסודיה
אגלה
-
כי
היסודות
מן
הקיר
לעולם
נסתרים
תחת
הקרקע
,
וכאשר
ישחיתו
הקיר
יוציאו
היסודות
מתחת
הקרקע
,
להפלגת
ההשחתה.
והגרתי
לגי
אבניה
-
כמו
"המים
המוגרים
ארצה"
(ראה
ש"ב
יד
,
יד).