תנ"ך - ואשר
אכלו
שאר
עמי
ועורם
מעליהם
הפשיטו
ואת־עצמתיהם
פצחו
ופרשו
כאשר
בסיר
וכבשר
בתוך
קלחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַאֲשֶׁ֣ר
אָכְלוּ֘
שְׁאֵ֣ר
עַמִּי֒
וְעוֹרָם֙
מֵעֲלֵיהֶ֣ם
הִפְשִׁ֔יטוּ
וְאֶת־עַצְמֹֽתֵיהֶ֖ם
פִּצֵּ֑חוּ
וּפָֽרְשׂוּ֙
כַּאֲשֶׁ֣ר
בַּסִּ֔יר
וּכְבָשָׂ֖ר
בְּת֥וֹךְ
קַלָּֽחַת:
(מיכה פרק ג פסוק ג)
וַאֲשֶׁר
אָכְלוּ
שְׁאֵר
עַמִּי
וְעוֹרָם
מֵעֲלֵיהֶם
הִפְשִׁיטוּ
וְאֶת־עַצְמֹתֵיהֶם
פִּצֵּחוּ
וּפָרְשׂוּ
כַּאֲשֶׁר
בַּסִּיר
וּכְבָשָׂר
בְּתוֹךְ
קַלָּחַת:
(מיכה פרק ג פסוק ג)
ואשר
אכלו
שאר
עמי
ועורם
מעליהם
הפשיטו
ואת־עצמתיהם
פצחו
ופרשו
כאשר
בסיר
וכבשר
בתוך
קלחת:
(מיכה פרק ג פסוק ג)
ואשר
אכלו
שאר
עמי
ועורם
מעליהם
הפשיטו
ואת־עצמתיהם
פצחו
ופרשו
כאשר
בסיר
וכבשר
בתוך
קלחת:
(מיכה פרק ג פסוק ג)
וּדבַזוּ
נִכסֵי
עַמִי
וּמָמוֹן
יְקָרְהוֹן
מִנְהוֹן
נָסְבִין
וְיָת
שְׁאָרְהוֹן
מְגַמְרִין
תָּיְבִין
וּמפַלְגִין
יָתְהוֹן
כְּמָא
דִמפַלְגִין
אֶברַיָא
לְגוֹ
דוּדָא
וַחֲלָקַיָא
לְגוֹ
קִדרָא
:
ואשר
-
י"ב
ראשי
פסוקים:
שמ'
ט
,
כא;
כא
,
יג;
וי'
כה
,
לג;
דב'
יא
,
ד
,
ה
,
ו;
יט
,
ה;
מי'
ג
,
ג;
נחמ'
ה
,
יח;
ז
,
עא;
ח
,
טו;
י
,
לא.
ואשר
-
י"ב
רא'
פס';
פצחו
-
ל';
וכבשר
-
ל';
קלחת
-
ל'.
שאר
עמי
-
בשר
עמי.
ועצמותיהם
(לפנינו:
ואת
עצמתיהם)
פצחו
-
פתחו
,
להוציא
המוח;
כמו
"פצחו
רנה"
(יש'
יד
,
ז)
-
פתחו
פה
ברנה.
ופרשו
כאשר
בסיר
-
ומשברים
האיברים
כאשר
ישברו
הנתחים
הניתנין
בסיר
לבשל.
ופרשו
-
לשון
שבר
,
כמו
"פרוש
(בנוסחנו:
פרס)
לרעב"
(יש'
נח
,
ז);
"ולא
יפרשו
(בנוסחנו:
יפרסו)
להם"
(יר'
טז
,
ז);
"פרשה
ציון"
(איכה
א
,
יז).
קלחת
-
'קלדיירא'
בלעז.
ואשר
אכלו
שאר
עמי
ועורם
מעליהם
הפשיטו
-
מי
שאכלו
בשר
עמי
ועורם
מעליהם
הפשיטו.
ואת
עצמותיהם
פיצחו
-
העצמות
שנשארו
מן
הבשר
,
ופותחים
אותם
להוציא
המוח
מהם.
פיצחו
-
לשון
פתיחה;
כמו
'פצוחי
עינא'
(ראה
ביצה
כב
,
א);
וכן
"הבמחנים
אם
במבצרים"
(במ'
יג
,
יט)
,
דמתרגמינן:
"הבפצחין"
(ת"א)
-
לפי
שכפרים
פתוחים
ואינם
מוקפין
חומה.
ופרשו
כאשר
בסיר
-
וכשאינם
יכולים
להוציא
כל
המוח
מן
העצמות
,
ומשבר
אותם
כמו
שמשברים
בשר
לשום
בתוך
הסיר.
קלחת
-
קדירה.
ופרשו
-
לשון
שבירה
,
כמו
"הלא
פרוש
(בנוסחנו:
הלוא
פרס)
לרעב
לחמך"
(יש'
נח
,
ז)
וכמו
"לא
יפרשו
(בנוסחנו:
יפרסו)
להם
על
אבל
לנחמו
על
מת"
(יר'
טז
,
ז).
ואשר.
שאר
עמי
-
הצדיקים.
פצחו
-
קראו;
כמו
"פצחו
רנה"
(יש'
יד
,
ז).
ויש
אומרים
(ראה
השרשים:
'פצח'):
שברו.
ופרשו
-
כמו
"פרוס
לרעב"
(יש'
נח
,
ז)
,
והשי"ן
תחת
סמ"ך.
והטעם:
שברו.
קלחת
-
כמו
סיר
,
או
כמו
"צלחת"
(מ"ב
כא
,
יג).
ועצמותיהם
פצחו
-
פירוש:
בקעו.
פצחו
-
'רדוניירנט'
(בלעז);
זאת
להם
מדה
במדה:
ופרשו
-
וישוטטו
הנה
והנה
בצרת
לבם
(ע"פ
תה'
כה
,
יז)
,
כאילו
היה
בסיר
רותחת.
ואשר
אכלו
-
הגדיל
מעשה
ההשחתה
וההרס
בעניים
,
ואמר:
ואת
עצמותיהם
פצחו
ופרשו
כאשר
בסיר
וכבשר
בתוך
קלחת
-
ישברו
העצמות
ויחתכו
הבשר
כמי
שרוצה
לתת
הבשר
והעצמות
בסיר
ובקלחת;
וכל
זה
להפלגת
הרעה
שעושים
לעניים
ולחלושים.
פצחו
-
עניין
שבירה;
ופרשו
-
עניין
חתיכה
,
כמו
"פרשה
ציון
בידיה"
(איכה
א
,
יז);
"פרוס
לרעב
לחמך"
(יש'
נח
,
ז).
סיר
-
קדרה;
וכן
קלחת
,
אלא
שעשויה
בתכונה
אחרת.
סיר
,
"דוד"
(ש"א
ב
,
יד)
,
קלחת
-
שלשתם
עניינם
קדרה
,
אלא
שכל
אחת
עשויה
בתכונה
אחת
שלא
כאחרת.
ויונתן
תרגם:
"ודבזו
נכסי
עמי
וממון
יקרהון
מנהון
נסבין
וית
שארהון
מגמרין
תייבין
ומפלגין
יתהון
כמא
דמפלגין
אבריא
לגו
דודא
וחלקיא
לגו
קדרא".
וביאר
הסבה
הפועלת
לזה
,
כי
אכלו
שאר
עמי
וכו'
-
כי
הראשים
והקצינים
כשישחיתו
העם
,
הנה
הם
משחיתים
עצמם
בהכרח
מכמה
פנים.
ואת
עצמותיהם
פצחו
-
פתחו
אותם
ליקח
המוח
שבתוכם;
לשון
"פצחו
רננו"
(יש'
נב
,
ט)
,
שהיא
פתיחת
הפה.
ופרשו
אותם
כאשר
עושים
לעצמות
המתבשלות
בסיר;
ולשון
שבר
הוא
,
כמו
"הלא
פרוש
לרעב
לחמך"
(יש'
נח
,
ז).
ובלשון
חכמים
(ראה
משנה
דמאי
ה
,
ה)
פרושה
'חתיכת
לחם'.
וכבשר
בתוך
קלחת
-
מין
קדרה
היא
,
כדכתיב
בבני
עלי
"והכה
בכיור
או
בדוד
או
בקלחת
או
בפרור"
(ש"א
ב
,
יד).