תנ"ך - ואתה בית־לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם: (מיכה פרק ה פסוק א)

טקסט וניקוד:

וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם: (מיכה פרק ה פסוק א)

טקסט בלבד:

ואתה בית־לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם: (מיכה פרק ה פסוק א)

תיקון קוראים:

ואתה בית־לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם: (מיכה פרק ה פסוק א)
וְאַתּ בֵּית לֶחֶם אֶפרָת כִּזעֵיר הֲוֵיתָא לְאִתמְנָאָה בְּאַלפַיָא דְבֵית יְהוּדָה מִנָך קֳדָמַי יִפּוֹק מְשִׁיחָא לְמִהוֵי עָבֵיד שֻׁלטָן עַל יִשׂרָאֵל דִּשׁמֵיהּ אֲמִיר מִלְקַדמִין מִיוֹמֵי עָלְמָא :

מושל - י"ד מלא: ש"ב כג , ג (פעמיים); מ"א ה , א; מי' ה , א; תה' פט , י; מש' כג , א; כח , טו; כט , כו; קה' ט , יז; י , ד; דה"א כט , יב; דה"ב ז , יח; ט , כו; כ , ו.

לי יצא - ל' בסיפ'; מימי עולם - ל'.

ואתה בית לחם אפרתה - שיצא דוד משם , שנאמר "בן עבדך ישי בית הלחמי" (ש"א יז , נח). ובית לחם קרויה 'אפרת' , שנאמר "בדרך אפרת היא בית לחם" (בר' מח , ז; ראה ספ"ד שנב). צעיר להיות באלפי יהודה - ראוי היִתה להיות צעיר במשפחות יהודה , מפני פסולת רות המואביה שבך. ממך לי יצא - משיח בן דוד (ראה בר"ת לה , כא); וכן הוא אומר "אבן מאסו הבונים" וגו' (תה' קיח , כב). ומוצאותיו מקדם - "לפני שמש ינון שמו" (תה' עב , יז).

ואתה בית לחם אפרתה - היא בית לחם יהודה (ראה שו' יט , א); ממך יצא משיח ישראל. ומוצאיו (לפנינו: ומוצאתיו) מקדם מימי עולם - והוא יהיה יוצא ובא כמו שהיה מוציא ומביא מקדם; כמו שאומר "אתה היית (בנוסחנו: הייתה) המוציא והמביא" (בנוסחנו: והמבי; ש"ב ה , ב). מימי קדם עולם הוא שמו של משיח , שקדם מימי עולם; וכן הוא אומר "לפני שמש ינון שמו" (תה' עב , יז; ראה ב"ר א , ד).

ואתה (בית לחם אפרתה) - חבר השני שמות: "אפרת היא בית לחם" (בר' מח , ז); כמו "ולא עשו... עם בית ירובעל גדעון" (שו' ח , לה). וטעם צעיר - שהיא קטנה. ממך - כל זה בעבור דוד שהוא ראש המלוכה; על כן: ומוצאותיו מקדם - על דוד. והנה ידבר עם בית לחם , כי מבני בניך הראשונים יבא מושיע לישראל.

ואתה בית לחם אפרתה - פירוש: בית לחם אפרתה - שם מדינה , ומשם יצאו המלכים דוד ושלמה. ויתנבא הנביא על משיח , שיצא משיח. ויאמר: צעיר אתה בעיניך להיות שר באלפי יהודה. ממך לי יצא - פירוש: מזה הארץ לי יצא להיות מושל בישראל.

ואתה בית לחם אפרתה - מוסב על "ואתה מגדל עדר" (מי' ד , ח) , להסב אותו אל אחרית הימים (ראה שם , א). צעיר להיות באלפי יהודה - צעיר ושפל בארץ אויביו , להיות מושל אפילו באלפי יהודה שבטו; שאף שר אלף לא יהיו בשבטו בגלות. ממך לי יצא להיות מושל - אף בכל ארץ ישראל , באחרית הימים. וממי יצא? מבית לחם. ומוצאותיו - הראשונים שיצאו מקדם , מזרע ישי בית הלחמי , הוא דוד. [(ת"ג:) דוד נולד בבית לחם , ככתוב "ישי בית הלחמי" (ש"א טז , א); "בדרך אפרת היא בית לחם" (בר' מח , ז).]

ואתה בית לחם אפרתה - אמר אפרתה , להודיע אי זה בית לחם; וכן "ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם" (בר' מח , ז) , ואמר "בית לחם אשר ליהודה" (אין פסוק כזה; ראה שו' יז , ז ועוד) - נראה כי בית לחם אחר היה (ראה יהו' יט , טו ופירושו שם). ואמר כנגד בית לחם: אתה בית לחם צעיר להיות באלפי יהודה - אע"פ שאתה צעיר באלפי יהודה , ממך לי יצא להיות מושל בישראל; וזהו מלך המשיח. ופירוש להיות - להיותך נמנה בערי אלפי יהודה. צעיר אתה כנגדם , ואע"פ כן ממך לי יצא המשיח; כי מזרע דוד שהיה מבית לחם (ראה ש"א טז , א - יג) יהיה. וזהו שאמר ומוצאותיו מקדם מימי עולם - כי מוצאות המשיח בזמנו יאמרו כי מקדם , מזמן רב , היו מבית לחם; זהו דוד. כי זמן רב בין דוד ובין המשיח. והטועים שאומרים פסוק זה על ישו , ואומרים כי נולד בבית לחם וזהו אֵל שהוא מקדם מימי עולם - יש עליהם תשובה: כי הוא לא מלך בישראל , אבל הם משלו בו והרגוהו. ומה שאומרים , כי מי היה מקדם מימי עולם אלא אל - זהו שקר; כי האל - קודם ימי עולם היה. והם אומרים כי מקדם מימי עולם היו מוצאותיו - כלומר: אז יצא; והאל קדמון בלי ראשית! ומה שאמר "ומעולם ועד עולם אתה אל" (תה' צ , ב) - רוצה לומר: מטרם עולם; כמו שאמר "בטרם הרים יולדו" (שם); וכן "מעולם נסכתי" (מש' ח , כג) - מטרם עולם; כמו שאמר "עד לא עשה ארץ וחוצות" (שם , כו). ויונתן תרגם: "ואת בית לחם אפרתה כזעיר הויתא לאתמנאה באלפיא דבית יהודה מינך קדמי יפוק משיחא דעביד שלטן בישראל דשמיה אמיר מן קדמין מימי עלמא".

וכן אמרו: ממך לי יצא להיות מושל לישראל (לפנינו: בישראל) וכו' , ועמד ורעה בעז יי' וכו'. והיה זה שלום אשור כי יבא (בנוסחנו: יבוא) בארצנו וכו' - מבואר בארוכה בספר יוסיפון (ע' 76 - 80 ) , כי זה יעוד פשוט על מתתיה ובניו , כי אלו היו הראשים. וגם אמרוֹ והקמונו עליו וכו' , כלומר: עִמו - כי עם מתתיה היה יהודה ויתר אחיו הגבורים שם , שהיו חמשה בנים למתתיה ועמם זקנים וגבורים מישראל , שנתחברו עם אלה רבים. ולכן אמר: שבעה ושמנה , כלומר: רבים ורבים. ושנה שמם לקרוא 'רועים' ו'נסיכים' , כמו ששנה שמות מושל ו"שופט" (מי' ד , יד) , כי כן היו אלה. כי שם לא היה מלך כמו דוד ושלמה וזולתם , כי כלם היו כהנים עובדי עבודת המקדש; רק לסבת כבוד השם לבשו כלי מלחמות והיו רועים ומושלים בעמנו , להצילם מיד החיה השלישית (ראה דנ' ח , כא). ואין קושיא כי לא נזכר בספר יוסיפון מתתיה ויהודה יצאו מבית לחם , כי אין חובה שהכל כתב יוסיפון! כי הסופרים הכותבים המאורעים רבים ורבים; וכמה שנויים ותוספות וגרעונות בין כותב דברי הימים ובין כותב ספר מלכים , וזולת זה בין נביא ונביא , ואם הם בענין אחד. וכדאי מיכה לסמוך עליו כי מבית לחם יצאו. ואולם הפליג זה הנביא לזכור אשור פעמים רבות - לפי שזאת החיה השלישית (ראה דנ' ז) כבשו כל ארץ אשור וגבול נמרוד שהיה ראש אשור , כמו שמפורש בתורה (ראה בר' י , ח - יא). וידוע כי החיה השנית כבשו ארץ אשור שאחד מראשם בבל (ראה שם); וזאת החיה השנית היתה אוהבת לישראל , ואז נכנעו בני אשור תחת ישראל. ובקום החיה השלישית , שהיתה שונאה לישראל , והשחיתה החיה השנית ומשלה על כל ארץ אשור - אז יצאו בני אשור להנקם עוד מעמנו , והיו חרוצים עם בני יון להשחית ישראל , ובפרט עם אנטיוכוס. ובכלל , כי על זאת ההצלחה והתשועה שהיתה לעמנו , עד שנשאר ירושלם שלא נחרבה , וגם שב בית המקדש לכבודו תחת אשר חללוהו אנטיוכוס וחבריו , ועשו חג חנכה המפורסם לנו שמונה ימים כאחד ימים טובים ― כי זאת התשועה היתה יותר גדולה מן התשועה שהיתה בימי חזקיה , וגם קרוב לתשועה ולהצלחה שהיה לנו בימי זרובבל ונחמיה ― הנה הרחיבו והאריכו ארבע נביאים שזכרנו (ראה פירושו מי' ד , יא) , ועדיין לא האריכו כראוי , לפי מה שכתוב ביוסיפון (ע' 80 - 86 ). ויותר מופלג , כי סיים: "והיה שארית יעקב" וכו' (להלן , ז) , "והיה ביום ההוא נאם יי'" (להלן , ט) - וזה נגלה פשוט ביוסיפון (ע' 89 - 90 ) , כי בן אנטיוכוס , כאשר נלחם מלחמה אחת עם בני חשמונאי ועַמֵנו על העיר בֵּתר , והראה השם להם שם מופתים נפלאים , כמו שכתוב שם שראו איש בדמות זהב והוא רוכב על סוס , ודמות הסוס כמראה להב , וביד האיש רֹמח וידו נטויה על מחנה יון. ואחרי כן התעוררו בני חשמונאי ועמנו והשחיתו כל מחנה יון ששמו מצור על ביתר , עיר גדולה לאלהים (ע"פ יונה ג , ג) שהיתה לעמנו , ונמלטו בן אנטיוכוס וליציאה שר צבאו. וכאשר ראו כל התשועה שעשה השם לישראל , שאלו מעַמֵנו ברית ושלום , ושלחו כמה אגרות שלום ליהודה בן חשמונאי וסיעתו ולכל ישראל , והחזירום לדת משה ויהודית. וזאת היתה תשועה והצלחה גדולה לאין חקר , כמו הראשונה שזכרתי ויותר , כי בזה היה אחרית נפילה למלכות יון. והיה עַמֵנו איש תחת גפנו ותחת תאנתו (ע"פ מי' ד , ד) , כי היה שלום מופלג ביניהם ובין היונים וכל העמים שהיו כלם תחת היונים. וגם במות זה בן אנטיוכוס התגברו בני רומי , שהוא אחרון מן החיה השלישית כמו שנבוכד נצר החלק האחרון מן החיה הראשונה; והיו כל האומות תחת מלכות רומי , וכן גדולי יון היו נשמעים להם. הנה כתוב ביוסיפון (ע' 91 - 96 ) , כי זה הגוי , רוצה לומר: רומיים , נלחמו עם אניבל מלך אפריקיא מלחמות נפלאות; כי שר אחד מהם , שְמוֹ שיפיאו , נצח אניבל וכל בני אפריקיא נצוחים נפלאים , עד שנהרג אניבל והיו הרומיים אדונים לכל הארצות. ותכף שלחו אגרות דברי שלום ואמת (ע"פ אס' ט , ל) ליהודה בן חשמונאי ולכל עם יהודה , והיה ברית אמת בין רומי ובין ישראל , ותשקוט הארץ בזה הזמן כימי שלמה , ויותר מימי חזקיה , וכל שכן מימי זרובבל וכל זמן החיה השנית. ואע"פ שאין כתוב ביוסיפון (ע' 96 ) זה ההשקט , רק שמנה חדשים , אין קושיא בזה , כי אולי היה שמנה שנים או יותר. כל שכן כי אין הבדל בדברי הנביאים בין שמנה חדשים או שמנה שנים או עשרה. וכל זה יבין מי שהוא בקי בספרי הקדש ובהגיון. והכל מפורש בארכה ביוסיפון (ע' 96 - 100 ). וגם שם מפורש מה שסיים בכאן: "ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו" (להלן , יד) , כי כתוב שם (ע' 96 ) , כי אחר זה ההשקט לעמנו מיון ורומי וכל הגוים החל יהודה הכהן בן חשמונאי לשפוט כל ישראל ולבער כל רשעי ישראל ופושעיהם מן הארץ. וכתיב שם (ע' 97 ) , כי הגוים אשר היו בעיר יפו ויבנה רִמו היהודים היושבים בקרבם , להעלותם על ספינות , הם ונשיהם ובניהם , ללכת ולצחוק עמם בים , והטביעו מאתים יהודים; ויֻגד ליהודה וירץ אל יפו ויצר עליה , ויתנה אלהים בידו , ויבדל היהודים שהיו בתוכה , ויך את העיר לפי חרב מאיש ועד אשה וישרוף את העיר; וכן עשה ליבנה , עד שנראה עשן האש ירושלם. וגם אז השחית ערים רבות מגוים שונים , כמו גוי ערב ועיר סספון (אולי עפרון) , שהיו מקללים את יהודה ומדברים דברים רעים על עם יי' בני ישראל. ויהודה הרג כלם בחרב , כמו שכתוב ביוסיפון (ע' 98 ) שלא נעשה כמוהו מימי קדם , כי שנים ריס בארך ושנים ברחב הלך את אגם הדם מן העיר עד שנגע באגם מים שהיה שם. וגם עם גוים רבים נלחם אז והשלימו עמו , עד שסיים וַיָשָב יהודה לירושלם שלשה ימים לפני חג השבועות. ומה לנו עוד פירוש אל מה שסיים על ענין זה בכלל: "ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו" (ראה להלן , יד). ומי שירצה להכיר אמיתת כל זה יעיין ספר יוסיפון. ומי שאינו בקי בספרים , כל שכן מי שלא יפתח אותם , מי הוא ומה הוא? ואע"פ שלא נמצא אותו הספר , הנה היה זה כונת הנביא , אבל אנחנו לא נכירהו והיינו מפרשים דבריו כרצוננו , והינו מכוונים כונות לא כִּוון בם אומרם. וגם על כל אלה התשועות נבאו , כמו שאמרנו (מי' ד , יא) , יחזקאל ויואל , צפניה וזכריה , וגם דניאל שאינו מכלל הנביאים. וזכור כל זה מאד מאד. ואחרי שהשלמתי הכונה , אשוב לבאר קצת מאמרים באו בזה הספור; ואומַר , כי אמרוֹ:

ואתה הבא מבית לחם קרוי 'אפרתה' - הוא דוד בן ישי , שנאמר "ישי בית הלחמי" (ש"א טז , יח). צעיר היית להיות מושל באלפי יהודה - שלא הייתה ראוי מפני רות המואבייה אמו , ואני הרימותיך לי מלך. ממך לי יצא עתה מושל בישראל - הוא חזקיהו. ומוצאותיו שלזה , חזקיהו , יהיו כמו דוד שהיה מקדם ומימי עולם - שיגדל ויתנשא כמו דוד.
ריכוז קישורים