תנ"ך - לכן יתנם עד־עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על־בני־ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵֽל: (מיכה פרק ה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

לָכֵן יִתְּנֵם עַד־עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל: (מיכה פרק ה פסוק ב)

טקסט בלבד:

לכן יתנם עד־עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על־בני־ישראל: (מיכה פרק ה פסוק ב)

תיקון קוראים:

לכן יתנם עד־עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על־בני־ישראל: (מיכה פרק ה פסוק ב)
בְּכֵין יִתמַסרוּן כְּעִדָּן יָלֵידתָּא לְמֵילַד וּשׁאָר אֲחֵיהוֹן יִסתַּמכוּן עֲלֵיהוֹן בְּנֵי יִשׂרָאֵל :

ישובון - י' (בכתיבים שונים): מ"א ח , לה; יש' לה , י; נא , יא; יר' מד , כח; מי' ה , ב; תה' קד , ט , כט; מש' ב , יט; איוב לו , י; דה"ב ו , כו. על - בני ישראל - ז': *וי' טז , לד; *במ' ו , כז; ח , יט; יח , ה; כה , יג; מי' ה , ב; נחמ' א , ו.

ישובון - י'; על - בני - ישראל - ז'.

לכן יתנם עד עת יולדה ילדה - יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה (ע"פ יש' סו , ח) - ציון , אשר החזיקָהּ עתה "חִיל כיולדה" (ראה מי' ד , ט) , ועכשיו היא קרויה 'יולדה'. ורבותינו אמרו (ראה סנה' צח , ב) מכאן: אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשעה תשעה חדשים בכל העולם כולו. אך לפי פשוטו , זהו הציעו שפירשתי. ויתר אחיו - של מלך יהודה , כלומר: שאר שבט יהודה. ישובון על בית (לפנינו: בני) ישראל [הגולים והנפוצים באפסי ארץ] - יתחברו עם שאר השבטים והיו לממלכה אחת , "ולא יחצו עוד לשתי ממלכות" (יח' לז , כב). [והמקרא הזה מסורס הוא.]

לכן יתנם יי' עד עת יולדה ילדה - הקדוש ברוך הוא ימסרם ביד האומות בחטאתם , וישיגום צרות כמו האשה כשהיא יולדת , שציריה אוחזים אותה עד שילדה הולד; כמו כן יצר להם לישראל עד שיבוא יום גאולתם. ויתר אחיו ישובון על בית (לפנינו: בני) ישראל - שאר יהודה ישובו מן הגלות עם בני ישראל.

לכן יתן השם לישראל שיעמדו בצרה כעת יולדה , עד שיתחבר זה המושל (ראה לעיל , א) וקרוביו עם בני ישראל. ויפת אמר , כי יתנם - המשיח; והטעם: יניחם , כדרך "על כן לא נתתיך" (בר' כ , ו).

לכן יתנם עד עת יולדה ילדה - פירוש: לכן יתן הקדוש ברוך הוא לישראל צירים כצירי יולדה בעת שתלד , ואחר כן יבא משיח וישיב יתר אחיו עם בני ישראל.

לכן - על אשר הוא צעיר ושפל בגולה , ואין לו ממשלה לעצור בעצמו (ראה לעיל , א) , יתן ויניח עמו בגלות בארץ שביו עד עת קץ (ע"פ דנ' יא , לה) , שיולדה המצירה בחבליה - היא ישראל בגולה - ילדה ותתְרַוַח; ועד עת קץ ששאר אחיו משאר ערי יהודה ישובון לארצם עם בני ישראל מגלותם. [(ת"ג:) ויתר אחיו ישובון - וזהו שכתוב בהושע "ושמו... ראש אחד ועלו מן הארץ" (ב , ב).] עד אותה העת יהיו צעיר (ראה לעיל , א) ועַמו ביד אויביהם.

לכן יתנם - בעת הישועה יתן האל ישראל בצרה ויביאם עד עת יולדה ילדה - כלומר: יאחזום צירים כצירי יולדה מרב צרתם; כמו שאמר בנבואת דניאל "והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא" (יב , א). ויתר אחיו ישובון על בני ישראל - יתר אחיו הם שבט יהודה ובנימן , שנותרו כשגלו עשרת השבטים. וכנוי ו"ו אחיו - על המשיח. על בני ישראל - כמו 'עם בני ישראל'; והם עשרת השבטים. כלומר: אלה ואלה ישובון על אדמתם. ויונתן תרגם: "בכן יתמסרון בעידן לידתא למילד ושאר אחיהון יסתמכון עליהון בני ישראל". ורבותינו ז"ל דרשו מזה ואמרו (ראה סנה' צח , ב): אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשעה בעולם תשעה חדשים , שנאמר: לכן יתנם עד עת יולדה ילדה.

וכן אמרו: ממך לי יצא להיות מושל לישראל (לפנינו: בישראל) וכו' , ועמד ורעה בעז יי' וכו'. והיה זה שלום אשור כי יבא (בנוסחנו: יבוא) בארצנו וכו' - מבואר בארוכה בספר יוסיפון (ע' 76 - 80 ) , כי זה יעוד פשוט על מתתיה ובניו , כי אלו היו הראשים. וגם אמרוֹ והקמונו עליו וכו' , כלומר: עִמו - כי עם מתתיה היה יהודה ויתר אחיו הגבורים שם , שהיו חמשה בנים למתתיה ועמם זקנים וגבורים מישראל , שנתחברו עם אלה רבים. ולכן אמר: שבעה ושמנה , כלומר: רבים ורבים. ושנה שמם לקרוא 'רועים' ו'נסיכים' , כמו ששנה שמות מושל ו"שופט" (מי' ד , יד) , כי כן היו אלה. כי שם לא היה מלך כמו דוד ושלמה וזולתם , כי כלם היו כהנים עובדי עבודת המקדש; רק לסבת כבוד השם לבשו כלי מלחמות והיו רועים ומושלים בעמנו , להצילם מיד החיה השלישית (ראה דנ' ח , כא). ואין קושיא כי לא נזכר בספר יוסיפון מתתיה ויהודה יצאו מבית לחם , כי אין חובה שהכל כתב יוסיפון! כי הסופרים הכותבים המאורעים רבים ורבים; וכמה שנויים ותוספות וגרעונות בין כותב דברי הימים ובין כותב ספר מלכים , וזולת זה בין נביא ונביא , ואם הם בענין אחד. וכדאי מיכה לסמוך עליו כי מבית לחם יצאו. ואולם הפליג זה הנביא לזכור אשור פעמים רבות - לפי שזאת החיה השלישית (ראה דנ' ז) כבשו כל ארץ אשור וגבול נמרוד שהיה ראש אשור , כמו שמפורש בתורה (ראה בר' י , ח - יא). וידוע כי החיה השנית כבשו ארץ אשור שאחד מראשם בבל (ראה שם); וזאת החיה השנית היתה אוהבת לישראל , ואז נכנעו בני אשור תחת ישראל. ובקום החיה השלישית , שהיתה שונאה לישראל , והשחיתה החיה השנית ומשלה על כל ארץ אשור - אז יצאו בני אשור להנקם עוד מעמנו , והיו חרוצים עם בני יון להשחית ישראל , ובפרט עם אנטיוכוס. ובכלל , כי על זאת ההצלחה והתשועה שהיתה לעמנו , עד שנשאר ירושלם שלא נחרבה , וגם שב בית המקדש לכבודו תחת אשר חללוהו אנטיוכוס וחבריו , ועשו חג חנכה המפורסם לנו שמונה ימים כאחד ימים טובים ― כי זאת התשועה היתה יותר גדולה מן התשועה שהיתה בימי חזקיה , וגם קרוב לתשועה ולהצלחה שהיה לנו בימי זרובבל ונחמיה ― הנה הרחיבו והאריכו ארבע נביאים שזכרנו (ראה פירושו מי' ד , יא) , ועדיין לא האריכו כראוי , לפי מה שכתוב ביוסיפון (ע' 80 - 86 ). ויותר מופלג , כי סיים: "והיה שארית יעקב" וכו' (להלן , ז) , "והיה ביום ההוא נאם יי'" (להלן , ט) - וזה נגלה פשוט ביוסיפון (ע' 89 - 90 ) , כי בן אנטיוכוס , כאשר נלחם מלחמה אחת עם בני חשמונאי ועַמֵנו על העיר בֵּתר , והראה השם להם שם מופתים נפלאים , כמו שכתוב שם שראו איש בדמות זהב והוא רוכב על סוס , ודמות הסוס כמראה להב , וביד האיש רֹמח וידו נטויה על מחנה יון. ואחרי כן התעוררו בני חשמונאי ועמנו והשחיתו כל מחנה יון ששמו מצור על ביתר , עיר גדולה לאלהים (ע"פ יונה ג , ג) שהיתה לעמנו , ונמלטו בן אנטיוכוס וליציאה שר צבאו. וכאשר ראו כל התשועה שעשה השם לישראל , שאלו מעַמֵנו ברית ושלום , ושלחו כמה אגרות שלום ליהודה בן חשמונאי וסיעתו ולכל ישראל , והחזירום לדת משה ויהודית. וזאת היתה תשועה והצלחה גדולה לאין חקר , כמו הראשונה שזכרתי ויותר , כי בזה היה אחרית נפילה למלכות יון. והיה עַמֵנו איש תחת גפנו ותחת תאנתו (ע"פ מי' ד , ד) , כי היה שלום מופלג ביניהם ובין היונים וכל העמים שהיו כלם תחת היונים. וגם במות זה בן אנטיוכוס התגברו בני רומי , שהוא אחרון מן החיה השלישית כמו שנבוכד נצר החלק האחרון מן החיה הראשונה; והיו כל האומות תחת מלכות רומי , וכן גדולי יון היו נשמעים להם. הנה כתוב ביוסיפון (ע' 91 - 96 ) , כי זה הגוי , רוצה לומר: רומיים , נלחמו עם אניבל מלך אפריקיא מלחמות נפלאות; כי שר אחד מהם , שְמוֹ שיפיאו , נצח אניבל וכל בני אפריקיא נצוחים נפלאים , עד שנהרג אניבל והיו הרומיים אדונים לכל הארצות. ותכף שלחו אגרות דברי שלום ואמת (ע"פ אס' ט , ל) ליהודה בן חשמונאי ולכל עם יהודה , והיה ברית אמת בין רומי ובין ישראל , ותשקוט הארץ בזה הזמן כימי שלמה , ויותר מימי חזקיה , וכל שכן מימי זרובבל וכל זמן החיה השנית. ואע"פ שאין כתוב ביוסיפון (ע' 96 ) זה ההשקט , רק שמנה חדשים , אין קושיא בזה , כי אולי היה שמנה שנים או יותר. כל שכן כי אין הבדל בדברי הנביאים בין שמנה חדשים או שמנה שנים או עשרה. וכל זה יבין מי שהוא בקי בספרי הקדש ובהגיון. והכל מפורש בארכה ביוסיפון (ע' 96 - 100 ). וגם שם מפורש מה שסיים בכאן: "ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו" (להלן , יד) , כי כתוב שם (ע' 96 ) , כי אחר זה ההשקט לעמנו מיון ורומי וכל הגוים החל יהודה הכהן בן חשמונאי לשפוט כל ישראל ולבער כל רשעי ישראל ופושעיהם מן הארץ. וכתיב שם (ע' 97 ) , כי הגוים אשר היו בעיר יפו ויבנה רִמו היהודים היושבים בקרבם , להעלותם על ספינות , הם ונשיהם ובניהם , ללכת ולצחוק עמם בים , והטביעו מאתים יהודים; ויֻגד ליהודה וירץ אל יפו ויצר עליה , ויתנה אלהים בידו , ויבדל היהודים שהיו בתוכה , ויך את העיר לפי חרב מאיש ועד אשה וישרוף את העיר; וכן עשה ליבנה , עד שנראה עשן האש ירושלם. וגם אז השחית ערים רבות מגוים שונים , כמו גוי ערב ועיר סספון (אולי עפרון) , שהיו מקללים את יהודה ומדברים דברים רעים על עם יי' בני ישראל. ויהודה הרג כלם בחרב , כמו שכתוב ביוסיפון (ע' 98 ) שלא נעשה כמוהו מימי קדם , כי שנים ריס בארך ושנים ברחב הלך את אגם הדם מן העיר עד שנגע באגם מים שהיה שם. וגם עם גוים רבים נלחם אז והשלימו עמו , עד שסיים וַיָשָב יהודה לירושלם שלשה ימים לפני חג השבועות. ומה לנו עוד פירוש אל מה שסיים על ענין זה בכלל: "ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו" (ראה להלן , יד). ומי שירצה להכיר אמיתת כל זה יעיין ספר יוסיפון. ומי שאינו בקי בספרים , כל שכן מי שלא יפתח אותם , מי הוא ומה הוא? ואע"פ שלא נמצא אותו הספר , הנה היה זה כונת הנביא , אבל אנחנו לא נכירהו והיינו מפרשים דבריו כרצוננו , והינו מכוונים כונות לא כִּוון בם אומרם. וגם על כל אלה התשועות נבאו , כמו שאמרנו (מי' ד , יא) , יחזקאל ויואל , צפניה וזכריה , וגם דניאל שאינו מכלל הנביאים. וזכור כל זה מאד מאד. ואחרי שהשלמתי הכונה , אשוב לבאר קצת מאמרים באו בזה הספור; ואומַר , כי אמרוֹ:

לכן יתנם - השם לחיל סנחריב לחוצים ומדוכאים כמו עד עת יולדה ילדה - שאינה עוצרת כח ולא נותרה בה נשמה; כך יהיו כל חיל סנחריב לפני חזקיהו. ויתר אחיו שלחזקיהו ישובו על בני ישראל - שילָוו עליו עמים רבים (ע"פ זכ' ב , טו) מעשרת השבטים.
ריכוז קישורים