תנ"ך - ועמד ורעה בעז ה' בגאון שם ה' אלהיו וישבו כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ: (מיכה פרק ה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי־עַתָּה יִגְדַּל עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ: (מיכה פרק ה פסוק ג)

טקסט בלבד:

ועמד ורעה בעז ה' בגאון שם ה' אלהיו וישבו כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ: (מיכה פרק ה פסוק ג)

תיקון קוראים:

ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי־עתה יגדל עד־אפסי־ארץ: (מיכה פרק ה פסוק ג)
וִיקוּם וְיִשׁלוֹט בִּתקוֹף מִן קֳדָם יְיָ בִּרבוּת שְׁמָא דַּייָ אֱלָהֵיהּ וְיִתכַּנשׁוּן מִבֵּינֵי גָלְוָתְהוֹן אֲרֵי כְעַן יִסגֵּי שְׁמֵיהּ עַד סְיָפֵי אַרעָא :

ורעה - ט': *דב' טו , ט; ש"א כה , כח; ש"ב יט , ח; יר' מד , יז; נ , יט; יח' לד , כג; מי' ה , ג; תה' כח , ג; קה' ב , כא. בעז - ב' , חד חסר וחד מלא: מי' ה , ג; מש' לא , יז. וישָבו - ב' בקמץ: עמ' ט , יד; מי' ה , ג. (וכל אתנחתא וסופי פסוקים דכותהון). כי - עתה - י"א בנביאים: ראה הו' ה , ג.

בעז ב' חד מל' וחד חס' ועמד ורעה חגרה בעוז .

ורעה - ט'; בעז - ב'; וישבו - ב'.

ורעה - ופרנס את ישראל. ישובו (בנוסחנו: וישבו) עתה מן הגליות , כי עתה יגדל מלכם עד אפסי ארץ , והביאום מנחה אליו בסוסים וברכב (ע"פ יש' סו , כ).

ועמד ורעה בעוז יי' - ולא כעיניין שהיו רועים בהבטחת האומות; אלא עכשיו ירעו בעוז יי' , בגאון... יי'... ישובו (בנוסחנו: וישָבו) , כי עתה יגדל עד אפסי מקום ארץ. אני אמרתי: "לכן יתנם יי' עד עת יולדה ילדה" (ראה לעיל , ב) , שהוא זמן רחוק , אבל אם ישובו בתשובה - עתה יגדל כח יי' (ע"פ במ' יד , יז) לגאלם.

ועמד ורעה - יהיה רועה ישראל בעוז השם. וישבו - לבטח.

ואז עמד למשול בם ולרעות אותם בעז מבטח יי' - אשר יבטח בו; ואז ישובו (בנוסחנו: יָשָבו) אליו מעט מעט אז שאר בָּנַי מגלותם כלם; ועל ידי שישמעו שמלך מלך ביהודה בירושלם מבית דוד (ראה פירושו לעיל , א) , ישובו. ופירש "ישובון" שאמר למעלה (פס' ב); ושלא תאמר שישובו קודם שימלוך , כי עתה - בתחלת מלכותו , לאלתר , יגדל עד אפסי ארץ - שיחל המקום לגדלו ולתת פחדו ויראתו על כל העמים אשר ישמעו שמעוֹ , ורגזו וחלו מפניו (ע"פ דב' ב , כה) , ולכך יתנו כלם לב לשוב אליו מכל מקומות תפוצותם.

ועמד ורעה - אחר הצרה יעמוד מלך המשיח וירעה את ישראל. בעז יי' בגאון שם יי' אלוהיו - במשפט שעשה האל בגוים ההם בעזו ובגאונו שהראה להם , ייראו ממנו כל אפסי ארץ. וירעה ישראל בהשקט ובבטחה , איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד , כמו שאמר למעלה (מי' ד , ד); וזהו שאמר וישבו - שישבו בבטחה ובשלום לעולם. כי עתה יגדל - שם המשיח יגדל עתה , אחר משפט הרשעים. וכן תרגם יונתן: "יסגי שמיה".

וכן אמרו: ממך לי יצא להיות מושל לישראל (לפנינו: בישראל) וכו' , ועמד ורעה בעז יי' וכו'. והיה זה שלום אשור כי יבא (בנוסחנו: יבוא) בארצנו וכו' - מבואר בארוכה בספר יוסיפון (ע' 76 - 80 ) , כי זה יעוד פשוט על מתתיה ובניו , כי אלו היו הראשים. וגם אמרוֹ והקמונו עליו וכו' , כלומר: עִמו - כי עם מתתיה היה יהודה ויתר אחיו הגבורים שם , שהיו חמשה בנים למתתיה ועמם זקנים וגבורים מישראל , שנתחברו עם אלה רבים. ולכן אמר: שבעה ושמנה , כלומר: רבים ורבים. ושנה שמם לקרוא 'רועים' ו'נסיכים' , כמו ששנה שמות מושל ו"שופט" (מי' ד , יד) , כי כן היו אלה. כי שם לא היה מלך כמו דוד ושלמה וזולתם , כי כלם היו כהנים עובדי עבודת המקדש; רק לסבת כבוד השם לבשו כלי מלחמות והיו רועים ומושלים בעמנו , להצילם מיד החיה השלישית (ראה דנ' ח , כא). ואין קושיא כי לא נזכר בספר יוסיפון מתתיה ויהודה יצאו מבית לחם , כי אין חובה שהכל כתב יוסיפון! כי הסופרים הכותבים המאורעים רבים ורבים; וכמה שנויים ותוספות וגרעונות בין כותב דברי הימים ובין כותב ספר מלכים , וזולת זה בין נביא ונביא , ואם הם בענין אחד. וכדאי מיכה לסמוך עליו כי מבית לחם יצאו. ואולם הפליג זה הנביא לזכור אשור פעמים רבות - לפי שזאת החיה השלישית (ראה דנ' ז) כבשו כל ארץ אשור וגבול נמרוד שהיה ראש אשור , כמו שמפורש בתורה (ראה בר' י , ח - יא). וידוע כי החיה השנית כבשו ארץ אשור שאחד מראשם בבל (ראה שם); וזאת החיה השנית היתה אוהבת לישראל , ואז נכנעו בני אשור תחת ישראל. ובקום החיה השלישית , שהיתה שונאה לישראל , והשחיתה החיה השנית ומשלה על כל ארץ אשור - אז יצאו בני אשור להנקם עוד מעמנו , והיו חרוצים עם בני יון להשחית ישראל , ובפרט עם אנטיוכוס. ובכלל , כי על זאת ההצלחה והתשועה שהיתה לעמנו , עד שנשאר ירושלם שלא נחרבה , וגם שב בית המקדש לכבודו תחת אשר חללוהו אנטיוכוס וחבריו , ועשו חג חנכה המפורסם לנו שמונה ימים כאחד ימים טובים ― כי זאת התשועה היתה יותר גדולה מן התשועה שהיתה בימי חזקיה , וגם קרוב לתשועה ולהצלחה שהיה לנו בימי זרובבל ונחמיה ― הנה הרחיבו והאריכו ארבע נביאים שזכרנו (ראה פירושו מי' ד , יא) , ועדיין לא האריכו כראוי , לפי מה שכתוב ביוסיפון (ע' 80 - 86 ). ויותר מופלג , כי סיים: "והיה שארית יעקב" וכו' (להלן , ז) , "והיה ביום ההוא נאם יי'" (להלן , ט) - וזה נגלה פשוט ביוסיפון (ע' 89 - 90 ) , כי בן אנטיוכוס , כאשר נלחם מלחמה אחת עם בני חשמונאי ועַמֵנו על העיר בֵּתר , והראה השם להם שם מופתים נפלאים , כמו שכתוב שם שראו איש בדמות זהב והוא רוכב על סוס , ודמות הסוס כמראה להב , וביד האיש רֹמח וידו נטויה על מחנה יון. ואחרי כן התעוררו בני חשמונאי ועמנו והשחיתו כל מחנה יון ששמו מצור על ביתר , עיר גדולה לאלהים (ע"פ יונה ג , ג) שהיתה לעמנו , ונמלטו בן אנטיוכוס וליציאה שר צבאו. וכאשר ראו כל התשועה שעשה השם לישראל , שאלו מעַמֵנו ברית ושלום , ושלחו כמה אגרות שלום ליהודה בן חשמונאי וסיעתו ולכל ישראל , והחזירום לדת משה ויהודית. וזאת היתה תשועה והצלחה גדולה לאין חקר , כמו הראשונה שזכרתי ויותר , כי בזה היה אחרית נפילה למלכות יון. והיה עַמֵנו איש תחת גפנו ותחת תאנתו (ע"פ מי' ד , ד) , כי היה שלום מופלג ביניהם ובין היונים וכל העמים שהיו כלם תחת היונים. וגם במות זה בן אנטיוכוס התגברו בני רומי , שהוא אחרון מן החיה השלישית כמו שנבוכד נצר החלק האחרון מן החיה הראשונה; והיו כל האומות תחת מלכות רומי , וכן גדולי יון היו נשמעים להם. הנה כתוב ביוסיפון (ע' 91 - 96 ) , כי זה הגוי , רוצה לומר: רומיים , נלחמו עם אניבל מלך אפריקיא מלחמות נפלאות; כי שר אחד מהם , שְמוֹ שיפיאו , נצח אניבל וכל בני אפריקיא נצוחים נפלאים , עד שנהרג אניבל והיו הרומיים אדונים לכל הארצות. ותכף שלחו אגרות דברי שלום ואמת (ע"פ אס' ט , ל) ליהודה בן חשמונאי ולכל עם יהודה , והיה ברית אמת בין רומי ובין ישראל , ותשקוט הארץ בזה הזמן כימי שלמה , ויותר מימי חזקיה , וכל שכן מימי זרובבל וכל זמן החיה השנית. ואע"פ שאין כתוב ביוסיפון (ע' 96 ) זה ההשקט , רק שמנה חדשים , אין קושיא בזה , כי אולי היה שמנה שנים או יותר. כל שכן כי אין הבדל בדברי הנביאים בין שמנה חדשים או שמנה שנים או עשרה. וכל זה יבין מי שהוא בקי בספרי הקדש ובהגיון. והכל מפורש בארכה ביוסיפון (ע' 96 - 100 ). וגם שם מפורש מה שסיים בכאן: "ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו" (להלן , יד) , כי כתוב שם (ע' 96 ) , כי אחר זה ההשקט לעמנו מיון ורומי וכל הגוים החל יהודה הכהן בן חשמונאי לשפוט כל ישראל ולבער כל רשעי ישראל ופושעיהם מן הארץ. וכתיב שם (ע' 97 ) , כי הגוים אשר היו בעיר יפו ויבנה רִמו היהודים היושבים בקרבם , להעלותם על ספינות , הם ונשיהם ובניהם , ללכת ולצחוק עמם בים , והטביעו מאתים יהודים; ויֻגד ליהודה וירץ אל יפו ויצר עליה , ויתנה אלהים בידו , ויבדל היהודים שהיו בתוכה , ויך את העיר לפי חרב מאיש ועד אשה וישרוף את העיר; וכן עשה ליבנה , עד שנראה עשן האש ירושלם. וגם אז השחית ערים רבות מגוים שונים , כמו גוי ערב ועיר סספון (אולי עפרון) , שהיו מקללים את יהודה ומדברים דברים רעים על עם יי' בני ישראל. ויהודה הרג כלם בחרב , כמו שכתוב ביוסיפון (ע' 98 ) שלא נעשה כמוהו מימי קדם , כי שנים ריס בארך ושנים ברחב הלך את אגם הדם מן העיר עד שנגע באגם מים שהיה שם. וגם עם גוים רבים נלחם אז והשלימו עמו , עד שסיים וַיָשָב יהודה לירושלם שלשה ימים לפני חג השבועות. ומה לנו עוד פירוש אל מה שסיים על ענין זה בכלל: "ועשיתי באף ובחמה נקם את כל הגוים אשר לא שמעו" (ראה להלן , יד). ומי שירצה להכיר אמיתת כל זה יעיין ספר יוסיפון. ומי שאינו בקי בספרים , כל שכן מי שלא יפתח אותם , מי הוא ומה הוא? ואע"פ שלא נמצא אותו הספר , הנה היה זה כונת הנביא , אבל אנחנו לא נכירהו והיינו מפרשים דבריו כרצוננו , והינו מכוונים כונות לא כִּוון בם אומרם. וגם על כל אלה התשועות נבאו , כמו שאמרנו (מי' ד , יא) , יחזקאל ויואל , צפניה וזכריה , וגם דניאל שאינו מכלל הנביאים. וזכור כל זה מאד מאד. ואחרי שהשלמתי הכונה , אשוב לבאר קצת מאמרים באו בזה הספור; ואומַר , כי אמרוֹ:

כי עתה יגדל עד אפסי ארץ - כדכתיב בדברי הימים "ורבים מביאים מנחה ליי' בירושלם (בנוסחנו: לירושלם) ומגדנות לחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחריכן" (בנוסחנו: מאחרי כך; דה"ב לב , כג).
ריכוז קישורים